התובנות הגדולות מהחיים של ילדים שהחלימו מסרטן

תוכנית הטלוויזיה "סליחה על השאלה – ילדים" (משודרת ב-כאן חינוכית בימי חמישי), חזרה לאחרונה לעונה נוספת עם ילדים שמתמודדים עם מציאות מורכבת. בין קבוצות הילדים שיופיעו העונה יהיו ילדים שבאו לעולם מתרומת זרע, ילדי מפורסמים, ילדים להורים עם מגבלות וילדים נמוכים.

הפרק ששודר ביום חמישי האחרון הביא את סיפורם של ילדים מחלימי סרטן שהשיבו על שאלות שכנראה על רובן לא קיבלתן בעבר תשובות, בוודאי שלא בגוף ראשון, כמו האם נשר להם השיער, האם אפשר לצחוק על הסרטן והאם הם פחדו למות.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

אפשר לראות לאורך כל הפרק איך השילוב של מחלה קשה כל כך שמתפרצת אצל ילדים צעירים מייצרת תובנות "גדולות מהחיים", שכולנו יכולים ללמוד מהן להתמודדויות אחרות שלנו בחיים. כך לדוגמא, ליטל אפרים בת 17 שחלתה פעמיים בסרטן העצמות, מדברת על הכל בבגרות ובנימה אופטימית. גם יעל שרוני מדברת ברגישות נוגעת ללב על החברויות שיצרה במחלקה האונוקלוגית ועל אלו שאיבדה בדרך. "אני חושב שלשמור על קשר עם האנשים שחשובים לך ושאתה אוהב אותם זה דבר כל כך חשוב במחלה הזאת". כך טירן בולגריו בן 15 מרחובות.

במהלך הפרק הם משתפים על התהליך המורכב החל מההלם הראשוני ברגע שהם קיבלו את הבשורה ("אני לא באמת הבנתי. כי ילדה בת 10 וחצי, מה היא מבינה מהחיים שלה?"), הרחמים שהם מקבלים מהסביבה ("אל, אל, פשוט אל. אל תרחמו עליי"), הטיפולים הכואבים ("אין אפילו כוח לראות טלוויזיה כי הכתוביות עושות סחרחורת"), ההומור השחור ("התשובה זה לא אפשר או אי אפשר. זה חייב. אם אני צוחקת על זה אני יותר גדולה מזה"), על הפחד מהמוות ("זה כמו מערה חד צדדית, כזה שיש רק פתח אחד ואין יציאה בצד השני, ככה זה מרגיש") ואיך המחלה שינתה אותם לכל החיים ("הסרטן גרם לי להיות יותר אמפתי").