תביעה המוגשת בימים אלה נגד בי"ח סורוקה, מתארת רשלנות חמורה שהובילה, לכאורה, למותו של תינוק פג מיישוב בדרום. לפי המתואר - יוני (שם בדוי), האם, נשאה היריון תאומים במצב תקין, אך בשבוע 26, הובהלה למחלקת המיון בבית החולים סורוקה במצב של לידה פעילה ומתקדמת. באותו היום היא ילדה את שני בניה בטרם עת – האחד, יובל (שם בדוי) במשקל 810 גרם, ויוני, התינוק המנוח, שנולד במשקל 950 גרם. על פי כתב התביעה, שאותו הגישה עו"ד טל יגור, בשמם של הורי המנוח, שני התינוקות הועברו לאינקובטור ויוני נזקק לתמיכה נשימתית.
יוני ז"ל קיבל עירוי נוזלים עד ליומו ה-11, ולאחר מכן הוזן באופן מלא דרך הקיבה. לפי הנטען בתביעה, הוא סבל ממספר אירועים של דימום מהקיבה ונזקק לנוזלים ולעירויי דם. כאשר הגיע לגיל שבו ניתן להתחיל לנסות להאכיל דרך הפה, הוא לא הצליח לאכול בשל חסימה באף. בדיקה העלתה שהוא סובל מאטרזיה באף – כלומר, מהיצרות דו צדדית חמורה, שלא אפשרה לו לנשום מאפו, מום שיועד לתיקון באמצעות ניתוח.
לדברי עו"ד יגור, להורים הוסבר כי מדובר בניתוח דחוף, ללא כל סיכון, ושבתוך יומיים יוני ישתחרר לביתו. אלא שבפועל, לפי הנטען, בטרם הניתוח לא הוכן דם, לא בוצעה סקירת דם, וכשעתיים לאחר תחילת הניתוח, הבחינו הרופאים כי בנקז שהיה מחוץ לגופו של התינוק, התנקזו 150 סמ"ק דם – כלומר, מרבית דמו.
במהלך הניתוח, כך נטען, סופקה ליוני מנת דם נוספת, והמנתח המתמחה הוחלף במנתח אחראי (בכיר). למרות זאת, לפי הנטען, במקום להפסיק את הניתוח לאחר שהתגלה כי מרבית דמו נוקזה אל מחוץ לגופו, הרופאים המשיכו לנתחו כשלוש שעות נוספות. לאחר הניתוח יוני החל לסבול מאי-ספיקה רב-מערכתית, ומצבו הלך והידרדר. תוך שישה ימים מהניתוח, יוני, שהיה בן 3 חודשים - נפטר.
"על המנתח היה לעצור מיד את הדימום ולחדול מלנתח"
לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופסור זיו גיל, מומחה לאא"ג וגידולי ראש וצוואר. לאחר שבדק את נסיבות המקרה קבע הפרופ', כי מדובר במוות מיותר אשר נגרם כתוצאה מניתוח רשלני, וכי ניהול המקרה לווה במספר לא סביר של כשלים אשר גרמו למותו של התינוק.
לדבריו, הטיפול באטרזיה דו-צדדית אומנם מתבצע ע"י ניתוח, אולם העיתוי משתנה ממקרה למקרה, ולעיתים אף מומלץ להמתין מספר חודשים, עד לגדילה מספקת של התינוק ולהתפתחות נאותה של הפנים. לדבריו, לנוכח נתוני המנוח, ובייחוד בשל משקלו הקטן, מדובר בניתוח מורכב ומסוכן.
פרופ' גיל פירט בחוות דעתו את הקשיים השונים שבניתוח, התייחס לאובדן הדם וציין כי "אם נביא בחשבון כי כמות הדם בתינוק היא 8% ממשקלו, אז ניתן לחשב בקלות כי כמות הדם של תינוק במשקל 2.1 ק"ג היא 170 סמ"ק, משמע שאין אפשרות לדימום כמו במבוגר, לכן המנתח חייב להקפיד שלא לאפשר דימום ממושך".
עוד הוסיף כי "כיוון שלא מדובר בניתוח מציל חיים, במצב שבו יש אובדן דם משמעותי, על המנתח לעצור מיד את הדימום ולחדול מלנתח, על מנת לאפשר לצוות טיפול נמרץ פגים להתרכז בהצלת חייו של התינוק. במצב כזה כל דקה חשובה והמשך הניתוח מסכן באופן ישיר את חייו של התינוק". הפרופ' גם ציין כי עצמות התינוקות בגיל כזה הן רכות, ולכן יש צורך בטכניקה עדינה מאוד לפתיחה של החסימה ולזיהוי מדויק של בסיס הגולגולת. לדבריו, ניתוח כזה צריך להיות מבוצע על ידי רופא בכיר מנוסה, כיוון שהוא כרוך בסיכון גבוה לסיבוכים ולמוות. "המשך הניתוח במצב כזה הוא רשלנות שסיכנה את חייו של התינוק, שקרוב לוודאי הובילה למותו" קבע פרופ' גיל.
לדברי עו"ד יגור, מאחר שאין מדובר בניתוח מציל חיים, וכיוון שהיו חלופות אחרות זמינות להזנתו של המנוח באותה העת, הרי שבגילו הצעיר ולנוכח משקלו, היה ראוי להמתין עם הניתוח ולא לבצעו בשלב כה מוקדם.
בכתב התביעה, צוין עוד, כי הדוח אודות מהלך הניתוח נכתב בשתי גרסאות שונות, באחת צוין שארע אירוע חריג במהלך הניתוח, ובשנייה - לא. גם לנושא הדוחות השונים התייחס פרופ' גיל בחוות דעתו: "אי אפשר שלא להתקומם לנוכח הרשומות הרשלניות, אשר מהוות עיוות וסילוף של מהלך הניתוח. במהלך הניתוח התרחש סיבוך משמעותי מאוד, אשר הוביל לכך שהמנוח איבד 150 סמ"ק מדמו - כמות דם המהווה מרבית הדם בכלל גופו".
לדברי עוה"ד יגור, יוני המנוח לא זכה לטיפול סביר לפני ובמהלך הניתוח, ובעקבות כך נגרם מותו. בתביעה היא מבקשת מבית המשפט לחייב את קופת חולים כללית, המפעילה את בית החולים סורוקה בבאר שבע, לפצות את הורי התינוק המנוח בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה מוגשת בימים אלה לבית המשפט השלום בבאר שבע. טרם הוגש כתב הגנה.
תגובת ביה"ח סורוקה: "כשיתקבל אצלנו כתב התביעה, נלמד אותו ונגיב כמקובל כחלק מההליך המשפטי".
