תביעה: הגיע למיון בשל קוצר נשימה, קיבל מינון שגוי של תרופה - ולקה באירוע מוחי
בתביעה נטען כי הטיפול בבן ה-70 עוכב, וכאשר לחץ הדם שלו התגבר החליט הרופא לתת לו מינון מופרז של תרופה, מה שלפי הנטען הוביל לאירוע המוחי. אשתו: "הוא מתקשה בזיהוי עצמים, בשליפת מילים ואף בזיכוי הנכדים והילדים". בית החולים: "נגיב בהתאם לעובדות ולא לפרשנויות"


א', פנסיונר כבן 70, החל לסבול מקוצר נשימה חמור, והגיע עם אשתו לבית החולים מאיר שבכפר סבא. בתביעה לרשלנות רפואית נגד בית החולים מאיר, טוענת אשתו כי למרות מצבו, הצוות הרפואי בבית החולים התעכב בטיפול, והוא נאלץ להמתין לאורך כשעה וחצי במחלקת הטרום-מיון.
לפי הנטען בתביעה, שהוגשה ע"י עורכי הדין רפאל אלמוג וספי קלו-יוגב ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות', בשל ההמתנה הארוכה מצבו של א' הדרדר, ורק לאחר שאשתו התערבה, הוא הועבר למיטה בחדר המיון, אך אז החל לחץ הדם שלו להתגבר והגיע לרמות חריגות של 240/150.
לדברי האישה, הרופא החליט לתת לבעלה, שכבר עבר בחייו אירועים מוחיים, תרופה לווריד, וכרבע שעה לאחר מכן לחץ הדם שלו ירד ל-120/80. בשלב זה הדיבור שלו היה מבולבל, והוא החל לחוש בחולשה בפלג גופו השמאלי.
לפי הנטען, בשלב זה פנתה האישה לרופא, ואמרה לו שבעלה עובר אירוע מוחי. היא סיפרה שהוא מדבר לא לעניין, ושלחץ הדם שלו צנח ב-50% ברבע שעה. אולם, לפי טענתה, הרופא השיב לה כי סביר להניח שמדובר בתגובה לתרופה שניתנה לו.
בשלב זה, לפי התביעה, ביקש הרופא מאחת האחיות במחלקה שתהיה צמודה לא', והיא מצדה שאלה אותו בתמיהה מדוע נתן לו ארבע מנות של התרופה. לפי הנטען, הרופא השיב "כן, מה יכולתי לעשות? היה לו לחץ דם 240/160".
בתגובה הזעיקה האחות את הנוירולוגים. לפי עדות האישה, בשלב זה הצוות התלחש וביקש ממנה להתרחק. בדיקת CT שבוצעה לא' מיד לאחר האירוע הדגימה ממצאים חדשים של פגיעה מוחית משמעותית.
עוד נטען כי במהלך אשפוזו של א' במחלקת טיפול נמרץ הוא החל לסבול גם מתנודות קיצוניות בלחץ הדם שלו, קושי חמור בבליעה, אובדן יכולת תפקודית בצד שמאל של הגוף והידרדרות קוגניטיבית קשה.
בהמשך, כך נטען, הועבר א' למחלקה הפנימית, אך שם, לאורך למעלה מיממה, סירב הצוות הרפואי לתת לו תרופות בטענה כי אינו מסוגל לבלוע, וכי הטיפול התרופתי ניתן רק בטיפול נמרץ.

בתביעה נטען כי עקב העיכוב בטיפול, לחץ הדם של א' שב לערכים מסוכנים (מעל 220/150). רק לאחר שהידרדר מצבו, ובעקבות זעקות רעייתו, הוא הוחזר למחלקת טיפול נמרץ.
המטופל הפך לשבר כלי
בעקבות האירוע, כך לפי אשתו, א' סובל מפגיעה קוגניטיבית קשה ביותר, והפך מאדם עצמאי ופעיל, לסיעודי לחלוטין.
לפי עדותה, בסוף השהייה במיון, הרופא המטפל שנתן לו את התרופה, פנה אליה וביקש להתנצל על שאירע. "כיום בעלי פגוע מאוד. הוא היה אדם חכם ביותר, אבא משמעותי ביותר, וכיום שיקול הדעת שלו ברמה מאוד נמוכה. הוא חסר יכולת לגבש רעיון כלשהו, מתקשה בזיהוי עצמים, בשליפת מילים ואף בזיכוי הנכדים והילדים. הוא אינו מתמצא בזמן ובמרחב והתחושה היא שבמרבית הזמן הוא מנותק מהמציאות".
חוות הדעת הצביעה על רשלנות רפואית
לתביעה צורפה חוות דעת פרופ' מאיר ברזיס, מומחה ברפואה פנימית, והוא קבע כי אופן מתן התרופה בכמות שניתנה, חרג מכל פרקטיקה רפואית מקובלת וגרם ישירות לאירוע המוחי.
המומחה קבע בחוות דעתו כי הירידה המהירה בלחץ הדם (כמעט 50% בתוך דקות ספורות) פגעה באספקת הדם למוח, בייחוד באזורים שנפגעו משבץ קודם, מה שלדבריו הוביל לאירוע מוחי נוסף. קשר זה צוין גם בתיעוד הרפואי של בית החולים.
לדבריו, הספרות הרפואית קובעת כי יש להוריד לחץ דם בצורה הדרגתית וזהירה כדי למנוע שבץ, בייחוד כשמדובר בחולי מחלת כלי דם טרשתית.
בנוסף, קובע המומחה, כי בית החולים המשיך להתרשל לאחר האירוע במהלך אשפוזו של התובע. לדבריו, הימנעות הרופאים ממתן טיפול תרופתי להורדת לחץ דם בטענה של קשיים בבליעה, החמירה את מצבו.
לתביעה צורפה גם חוות דעתו של ד"ר ראובן אייכנבאום, מומחה לנוירולוגיה ושיקום, שהעריך את נכותו של התובע ב-100%. עוד ציין כי הפגיעה המוחית הבלתי הפיכה שממנה הוא סובל מונעת ממנו כל תפקוד עצמאי, והוא זקוק לסיעוד ועזרה קבועים בכל פעולותיו היומיות.
עורכי הדין אלמוג וקלו-יוגב מבקשים מבית משפט השלום בתל אביב להורות לבית חולים ולקופת חולים כללית המפעילה אותו, לפצות את התובע בפיצוי המקסימלי שבסמכות בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים).
התביעה הוגשה בימים אלה, טרם הוגש כתב הגנה.
מבית חולים מאיר נמסר בתגובה: "כתב התביעה התקבל לאחרונה בבית החולים והמענה, בהתאם לעובדות ולא לפרשנויות, יינתן במסגרת הערכאות המשפטיות כמקובל".
