"תסמונת רפונזל": ילד בן 6 עבר ניתוח לאחר שבלע את שיער ראשו

אחת לשנה בערך, נתקלים רופאי מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית בתופעה לא שגרתית: חסימת קיבה שנגרמת עקב בליעת שיער הראש של המטופל עצמו. ד"ר אושר כהן, כירורג בכיר במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, שכבר טיפל במספר מקרים כאלה, מתאר מקרה של ילד שהגיע למרכז לאחרונה: "מדובר במטופל כבן 6 שנהג לאכול את השיער, ונאלצנו לבצע ניתוח פתוח. במהלך הניתוח, פותחים את דופן הקיבה הקדמי וממש 'מיילדים' את גוש השערות הזה החוצה".

ד"ר יעל דרזניק, כירורגית בכירה במרכז הרפואי, מסבירה כי במחלקה הכירורגית בבית החולים כבר מכירים את התופעה היטב. "זהו מצב שבו שיער שנבלע על ידי המטופל מצטבר בקיבה, הולך ונדחס ואינו מתעכל כלל. עם הזמן, הוא הופך לגוש צפוף שמקבל את הצורה המדויקת של הקיבה. כאשר הגוש 'מגדל' זנב ארוך המגיע אל התריסריון, אנחנו קוראים לזה 'תסמונת רפונזל', על שם הנסיכה מהאגדות ששיערה הארוך הגיע עד הקרקע. אגב, אומנם לאחרונה טיפלנו בילד שסבל מהבעיה אבל לרוב מדובר בבנות.

עוד היא מציינת כי בחלק מהמקרים מדובר בבעיה פסיכיאטרית הדורשת אבחון וכן ליווי צמוד. היא מסבירה כי גם אחרי הניתוח, הטיפול לא מסתיים. "חשוב להמשיך במעקב ולוודא שהמטופל או המטופלת אינם חוזרים לאכול שערות, כדי למנוע את הישנות המצב.

הסיבות הנפשיות לתופעה

ד"ר נועה בן ארויה, מנהלת מערך בריאות הנפש במרכז שניידר לרפואת ילדים, מסבירה על הצד הנפשי של התופעה: "בליעת שיער (טריכופגיה) היא תופעה נדירה אך מוכרת בתחום בריאות הנפש של ילדים ונוער. לעיתים מדובר בחלק מהפרעה רחבה יותר המכונה "טריכוטילומניה" (דחף בלתי נשלט לתלישת שיער). חלק מהילדים אינם מסתפקים בתלישה בלבד, אלא בולעים את השיער, לרוב בלי להבין את הסכנות הטמונות בפעולה.

"מהבחינה הפסיכיאטרית, מדובר בהתנהגות חזרתית, כפייתית, לעיתים קרובות על רקע של קשיים בוויסות רגשי, חרדה, טראומה או הפרעה כפייתית. בליעת שיער יכולה לשמש כאמצעי להרגעה עצמית, אך לאורך זמן היא עלולה להוביל לסיבוך רפואי חמור, כפי שראינו במקרה הנוכחי - הצטברות של שיער במערכת העיכול (בזואר), המצריכה ניתוח".

עוד היא מציינת כי התופעה נדירה ולא תמיד קל לא לאבחן אותה, כיוון שהילד או המתבגר אינם מדווחים או אפילו פעמים רבות אינם מודעים למה שהם עושים. "טיפול יעיל בתופעה כולל פסיכותרפיה בגישה קוגניטיבית־התנהגותית ולעיתים גם טיפול תרופתי. ישנה חשיבות גבוהה לזיהוי מוקדם של הדפוסים ההתנהגותיים – לא רק כדי למנוע נזק גופני, אלא גם כדי לטפל בקשיים הנפשיים שמובילים אליהם", היא מסכמת.