תופעה מטרידה: עלייה במספר הילדים שסובלים מתולעים

חופשת הקיץ בעצומה, ולאחרונה נראה שיותר ויותר סובלים מתופעה מוכרת ומטרידה - גרד לילי באזור פי הטבעת הנגרם מנוכחות של תולעים המכונות "תולעי סיכה". במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות, מדווחים על עלייה במספר פניות מצד הורים לאחרונה, המספרים על תחושות שמדירות שינה מעיני ילדיהם: חוסר שקט בעת השינה, גרד באזור העכוז או תחושת עקצוצים.

לדברי ד"ר ליאת אטשטיין, מומחית לרפואת ילדים במכבי שירותי בריאות, ייתכן שהחום והלחות הם אלה שתורמים להחמרת תחושת הגירוד, מה שמעורר את תשומת הלב של ההורים. "הזעה בלילה, בעיקר באזור פי הטבעת, מעצימה את תחושת אי-הנוחות", היא מסבירה. "וכשמדובר בתולעים – הילדים מרגישים את זה היטב".

תופעה נפוצה - טיפול פשוט

רבים מההורים יאלצו להיתקל בתופעה המטרידה הזאת בשלב כלשהו במהלך חיי הילדים - הילד או הילדה מתלוננים על גרד באזור פי הטבעת , בייחוד בלילה. זה אולי נשמע מדאיג, אך ד"ר ליאת אטשטיין מבהירה כי מדובר בזיהום טפילי נפוץ מאוד. "תולעת הסיכה (Enterobius vermicularis) היא תולעת לבנה, דקיקה, באורך של כחצי סנטימטר, שנפוצה מאוד בקרב ילדים בגיל הגן ובית הספר. היא אינה מסוכנת, אך היא בהחלט עלולה להטריד. החדשות הטובות הן שניתן לטפל בה בקלות יחסית".

איך נדבקים?

הד"ר מבהירה כי לא מדובר בהכרח בהיגיינה לקויה, אלא במעגל הדבקה יום-יומי המתרחש בייחוד במסגרות מרובות ילדים. "ההדבקה מתרחשת באמצעות מגע עם ביצי התולעים שמופרשות בצואה. אלה עלולות לעבור דרך בגדים, מצעים, ידיים לא שטופות או משטחים מזוהמים. הילדים נוטים לגרד את האזור, ואז להעביר את הביצים לידיים, לצעצועים או לפה, מה שיוצר מעגל הדבקה. אגב, בניגוד לאמונה הרווחת (ולמרבה האכזבה של ההורים), אכילת ממתקים מרובה אינה גורמת או מעודדת את ההדבקה".

סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

• גרד לילי באזור פי הטבעת (בקרב בנות ייתכן גם גרד באזור הפות)
• חוסר שקט בזמן השינה, יקיצות תכופות
• תלונות על "דגדוגים" או "עקצוץ" באזור
• לעיתים ניתן להבחין בתולעים באזור פי הטבעת או בצואה

אגב, הדבקה בתולעים אינה גורמת לכאב בטן, ובמקרה כזה יש לחפש סיבה אחרת להופעתם.

איך מאבחנים?

"האבחנה היא לרוב קלינית, על סמך התסמינים ותיאור ההורים. לעיתים הרופא ימליץ על בדיקת סלוטייפ: מניחים פיסת נייר דבק שקוף על אזור פי הטבעת בבוקר (לפני מקלחת או הליכה לשירותים), ומעבירים לבדיקה מיקרוסקופית במעבדה. עם זאת, ברוב המקרים אין צורך בבדיקה כזו, והטיפול ניתן על סמך הסימנים.

איך מטפלים?

"הטיפול נעשה באופן פומי באמצעות סירופ או כדורים. מדובר בטיפול חד-פעמי הקוטל את התולעים אך אינו משמיד את הביצים, ולכן חשוב לחזור על המנה השנייה בדיוק שבועיים לאחר המנה הראשונה, על מנת למנוע את בקיעתם.

בשל סיכויי ההדבקה הגבוהים בתוך המשפחה, אפשר להתייעץ עם רופא הילדים אשר במקרים של הדבקה בשכיחות גבוהה בקרב בני הבית, ישקול מתן טיפול מונע לבני שנתיים ומעלה.

"כשמדובר בתינוקות בגיל 6 חודשים עד 12 חודשים, ועדת מומחים קבעה כי מומלץ לתת מחצית מהמינון המקובל, וליטול את התרופה בין הארוחות. לגבי תינוקות מתחת לגיל 6 חודשים – המידע מוגבל ויש להיוועץ ברופא. במקרה של אירוע חוזר לאחר סיום המשטר הטיפולי, ניתן טיפול נוסף. ישנם גם קווי טיפול אחרים – בהתייעצות עם רופא".

האם כדאי לתת לילד תרופה גם אם לא בטוחים באבחנה?

מחקר שנעשה בשנים האחרונות מצביע על קשר אפשרי בין שימוש בתרופה המקובלת לטיפול בתולעים בגיל צעיר לבין התפתחות מחלת מעי דלקתית (קוליטיס כיבית) בגיל מבוגר. לכן, כמו כל תרופה, כדאי לתת אותה רק בעת הופעת תסמינים מתאימים.

מה עוד חשוב לעשות?

• להחליף מצעים, מגבות ובגדים ולכבס את הבגדים בטמפרטורה גבוהה.
• לגזור ציפורניים.
• לרחוץ ידיים לאחר ביקור בשירותים וכן לפני ואחרי הארוחה.
• לעודד מקלחת יומית, עדיף בשעות הבוקר.

לסיכום: תולעי סיכה אינן מזיקות ואינן גורמות לנזק בלתי הפיך. טיפול מתאים ושמירה על היגיינה יועילו במרבית המקרים.