ג', תושבת ירושלים בת 27, הגיעה לפני כתשע שנים לבית חולים בבית ג'אלה שליד בית לחם לעבור ניתוח לשאיבת שומן כיוון שסבלה מעודף משקל. "היא הראתה לנו פרסומי עיתונים של הרופא, המתמחה בשאיבת שומן וניתוחים פלסטיים. נפגשנו איתו והוא אמר לנו שניתוח כזה בהדסה יקר מאוד והציע לנתח בבית ג'אלה", טענו בני משפחתה. אב המשפחה שילם 12 אלף שקל במזומן לרופא ולצוות הרפואי שביצע את הניתוח בג'. בתום הניתוח, שארך כשלוש שעות, אמר הרופא שהניתוח עבר בשלום ושהכול בסדר, ויום למחרת שוחררה ג' לביתה.

ג' חשה בכאבים עזים בחזה. "התקשרתי לרופא והוא אמר שהיא צריכה לקחת כדורים נגד כאבים", סיפר בעלה, "היא התקשתה לנשום, התקשרתי שוב לרופא והוא אמר שנפנה מיד לחדר המיון בבית החולים הדסה".

הרופאים בבית החולים ביצעו צילום סי.טי אז התברר שהיא סובלת מתסחיף בריאות. היא הועברה בבהילות ליחידה לטיפול לנמרץ לב במצב קשה. יומיים לאחר שאושפזה בבית החולים נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.

הרופא שביצע את הניתוח הכחיש בפני בני המשפחה שניתח אותה וסירב לקחת אחריות על מותה.

מתה לאחר ניתוח לשאיבת שומן (צילום: באדיבות המשפחה)
"הסיבוך הקטלני היה יכול להימנע" | צילום: באדיבות המשפחה

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

עורכי הדין נתי רון ודוד וינטר, מומחים לתביעות נזיקין, הגישו בשם בני המשפחה תביעה נגד הרופא במיליוני שקלים לבית המשפט המחוזי בירושלים. בכתב התביעה בני המשפחה מטילים את האחריות למותה של ג' על הרופא המנתח. הם צירפו את קבלות התשלום עבור הניתוח, שבהן מוזכר שמו של הרופא כמנתח, והביאו עדים שאישרו כי הוא זה שביצע את הניתוח.

עו״ד נתי רון (צילום: אורן שלו)
עו״ד נתי רון | צילום: אורן שלו

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה לרפואה דחופה והרדמה שציין כי הרופא המנתח לא נתן ל-ג' נוגד קרישה במהלך הניתוח וגם לאחר ששוחררה מבית החולים, דבר שהיה מציל את חייה. "לו קיבלה המנוחה טיפול נוגד קרישה במהלך הניתוח או מיד לאחריו ובהמשך לאחר שחרור לביתה, היה נמנע כמעט ללא ספק הסיבוך הקטלני... הרופא המנתח היה אמור להכיר את הסיכון הזה, למנוע אותו בקלות על ידי מתן הוראה לטיפול מונע בתרופה... הוא היה חייב להזהיר מראש את המנוחה ואת בעלה מפני הסכנה האורבת לה ללא טיפול כזה".

עו"ד דוד וינטר (צילום: אורן שלו)
עו"ד דוד וינטר | צילום: אורן שלו

במהלך המשפט הרופא המנתח הכחיש שניתח את ג'. לדבריו, הוא היה רק המתורגמן בבית החולים ולא יותר מזה. "מעולם לא ניתחתי אותה. היו מנתחים בבית החולים שהגיעו מחו"ל ואני רק תרגמתי. הם לא מבינים ערבית. אפשר לבדוק בטפסים ולראות את שם המנתח", טען הרופא הנתבע, "לא קיבלתי שום כסף עבור הניתוח מבעלה של המנוחה או מהמנוחה". לטענתו, כתב למנוחה מכתב הפנייה להדסה בהיותו רופא המשפחה שלה בקופת החולים.

אלא שבעיצומו של המשפט העידה צעירה אחרת שנותחה על ידי הרופא, וסיפרה שהוא התרשל וכשתבעה אותו הכחיש שניתח אותה.

עוד ב-mako בריאות:

>> יותר מ-50 מקרי שבץ מתרחשים בישראל מדי יום
>
> גם א-סימפטומטיים נפגעים מנגיף הקורונה
>
> החומרים המסוכנים שנמצאים בחלב בישראל

השופט אברהם רובין שדן דחה את טענות הרופא על הסף, וקיבל את טיעוני המשפחה שהוא אכן זה שניתחה את ג' והתרשל וגרם למותה.

השופט רובין תמה בפסק הדין הכיצד ייתכן שהרופא הנתבע לא ניתח את ג' וניפק עבורה הפניה לבית החולים הדסה ואף ביקר אותה בעת שאושפזה בו, שוחח עם בני משפחתה וניסה לעשות עמם סולחה.

השופט פסק כי הרופא אכן ביצע את הניתוח ב-ג' וחייב אותו לפצות את בני משפחתה בסכום של 1.3 מיליון שקל כולל הוצאות משפט.