נערה התחשמלה מברזייה – לאחר שנים החליטה לתבוע את המושב שבו אירעה התקלה

תביעה בגין רשלנות שמוגשת בימים אלה מתארת השתלשלות אירועים שהובילה לאירוע התחשמלות חמור: באוגוסט 2017, שבה קטיה (שם בדוי) בת ה-12 מבית הספר הממוקם במושב בשפלה. בדרך, הלכה עם חבריה לגן השעשועים הסמוך.

לפי המתואר בתביעה, הילדים ניגשו לשתות מים מהברזייה שהוצבה בגן, וברגע שקטיה נגעה בה, היא נפגעה מזרם חשמלי חזק והוטחה בעוצמה לרצפה. היא נאבקת לנשום, חשה שאינה מצליחה לזוז - ואיבדה את ההכרה.

חבריה, שצפו במתרחש, החלו לצרוח בבהלה, ואחת האימהות שנכחה במקום ניסתה לחלץ את קטיה, אך, לפי הנטען, הזרם החשמלי הדף גם אותה לאחור.

החברים המבוהלים מיהרו להתקשר לשתי אחיותיה של קטיה, ובתוך רגעים ספורים הן הגיעו למקום. האחות הגדולה לא היססה ומשכה אותה במהירות, בזמן שהיא עדיין הייתה מחוסרת הכרה. לפי המתואר בתביעה, גם האחות נפגעה מזרם החשמל תוך כדי החילוץ.

האחות התקשרה לאמן, והיא מיהרה להגיע למקום. כשהגיעה, גילתה לתדהמתה את בתה שוכבת על הקרקע, מפרכסת וחסרת הכרה לחלוטין. בעת הניסיון לסייע לבתה, גם היא נפגעה מהזרם אולם רק באורח קל. אמבולנס הוזעק למקום והנוכחים קיבלו הדרכה טלפונית ממוקד מד"א כיצד לנהוג עד להגעת צוות החירום.

האירוע הוביל לפוסט-טראומה

קטיה פונתה במצב בינוני אל בית החולים שמיר (אסף הרופא), שם אושפזה במחלקת טיפול נמרץ במשך שלושה ימים. הרופאים אבחנו כי היא סובלת מחבלת ראש, משפשופים בקרקפת, ארוזיה בקרנית עין שמאל, צריבה קשה, סימני כווייה ביד ומכאבים עזים בכפות הרגליים. לאחר שלושה ימי אשפוז, שוחררה קטיה לביתה, אך חלפי הנטען, האירוע הטראומטי השפיע עליה גם בהמשך.

בחודשים שלאחר מכן, היא החלה להתמודד עם קשיים נפשיים חמורים, שלפי הנטען, נגרמו בעקבות הטראומה שחוותה: היא סבלה מסיוטים קשים שהפריעו לשנתה, מהתקפי חרדה תכופים, מהתפרצויות כעס פתאומיות, הימנעות מוחלטת ממתקני מים או משימוש בחשמל, ירידה דרמטית בריכוז בלימודים ומקושי הולך וגובר בהתמודדות עם חיי היום-יום.

במהלך טיפול פסיכולוגי שעברה כדי להתמודד עם השלכות האירוע, היא אובחנה כסובלת מתסמונת פוסט-טראומטית PTSD.

עם גיוסה ביולי 2024, המשיכה קטיה להתמודד עם השלכות הטראומה. פסיכיאטר צבאי קבע כי היא סובלת מהפרעת הסתגלות המלווה בתסמינים פוסט-טראומטיים חלקיים, והמליץ על הורדת הפרופיל הנפשי שלה ל-64, ועל תפקיד המותאם ליכולותיה.

בעקבות הפגיעות הפיזיות והנפשיות הקשות שצוינו בתביעה, קטיה פנתה לעורכת הדין ליטל ביבר חייקין, ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, והיא הגישה בשמה תביעה נזיקית נגד האגודה השיתופית, האחראית על תחזוקת השטחים הציבוריים במושב שבו ארעה התאונה.

בכתב התביעה נטען כי "התאונה התרחשה בשל רשלנות חמורה של האגודה השיתופית, שכללה בין היתר היעדר תחזוקה נאותה של הברזייה, אי ביצוע ביקורות בטיחותיות תקופתיות, ואי הצבת שלטי אזהרה שהיו עשויים למנוע את האסון".

חוות הדעת שהצביעה על נכות נפשית

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית מפורטת מטעם מומחה לפסיכיאטריה. הוא קבע כי קטיה נותרה עם נכות נפשית של 30% לצמיתות, עקב התסמונת הפוסט-טראומטית שחוותה, והמליץ על המשך טיפול פסיכולוגי ארוך טווח לאחר השחרור מהצבא.

על פי הנטען, קטיה סובלת גם מצלקת שנותרה על ידה כתוצאה מהכווייה, ושל הטיפול בה נדרש החזר לטובת הוצאות לעבר ולעתיד.

לדברי עו"ד ביבר חייקין, אף שעל פי חוק ההתיישנות על נזקי גוף היא 7 שנים, היות שהתובעת הייתה קטינה בעת התאונה, היא זכאית לתבוע פיצויים על נזקיה עד הגיעה לגיל 25 – 7 שנים לאחר הפיכתה לבוגרת, כל עוד הוריה לא תבעו זכויות אלה בשמה בהיותה קטינה.

התביעה מוגשת בימים אלה אלה לבית משפט השלום בראשון לציון, ובה מבקשת קטיה מבית המשפט להורות לאגודה השיתופית של המושב שבו ארעה התאונה, לפצותה על נזקיה עד גבול סמכותו של בית המשפט (2.5 מיליון שקלים). טרם הוגש כתב הגנה.