בגלל מחסור במקום: אושפז במחלקה הלא נכונה ומת

בתביעה שהוגשה לאחרונה נגד בית החולים רמב"ם ומשרד הבריאות המפעיל אותו, מתוארות טענות קשות נגד הצוות הרפואי ברמב"ם, שלפיהן הזניח מטופל שסבל משטף דם במוח ומחוסר שיווי משקל, ואשפז אותו במחלקה לא מתאימה, ללא מיגון נגד נפילות – מה שלפי הנטען הוביל למותו.

טענות קשות אלה מועלות במהלך התביעה על ידי אלמנתו של המטופל, באמצעות עורכי הדין רפאל אלמוג ואריאל גולד ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות'.

על פי כתב התביעה, המנוח, תושב חיפה כבן 77, ניהל משרד מצליח להנהלת חשבונות וייעוץ מס, ותפקד באופן פעיל ועצמאי. בתחילת 2024, בשעת לילה מאוחרת, הוא נפל בביתו ונחבל בראשו ובגבו.

למחרת פנה באופן עצמאי למוקד מכבי, שם נבדק בידי רופאה גריאטרית והתלונן על כאב ראש וסחרחורות. בבדיקה אותר שטף דם גדול בעורפו, והוא פונה לחדר המיון בבית החולים רמב"ם.

שם בבית החולים הוא אובחן כסובל מדימום מוחי במספר מוקדים באזורים פנימיים רגישים, שלפי המתואר בתביעה "עלולים ליצור לחץ מסוכן על המוח ולפגוע בתפקודו". בנוסף נמצא כי הוא סובל משבר בחוליה בעמוד השדרה המותני.

הרופאים החלו לטפל בו בתרופות לדילול דם, במשככי כאבים ובנוגדי קרישה. הוא הועבר מהמחלקה לטיפול נמרץ למחלקה הנוירוכירורגית, אך לפי הנטען בתביעה, מספר ימים לאחר מכן, ככל הנראה עקב מחסור במקום, החליטו ברמב"ם להעבירו למחלקת העיניים – מחלקה שכלל אינה מותאמת לטיפול בפגיעות ראש.

בשל הסיכוי הרב לנפילה חוזרת ולפגיעת ראש קטלנית, נרשמו בתיקו הוראות מפורשות, ולפיהן יש להרים את דפנות מיטתו ולהשגיח עליו באופן רציף. לפי הנטען, למרות זאת, הרופאים חידשו את הטיפול בו בנוגדי קרישה – העלולים לגרום לדימום קטלני במקרה של נפילה, ללא דיון מקצועי, ובלי לשתף בדבר את המשפחה.

וכך, בשעות הלילה, לפי הנטען, לאחר כ-19 ימי אשפוז, כאשר דפנות מיטתו לא הורמו כנדרש, קם המנוח ממיטתו, ככל הנראה נתקל בכיסא, נפל ונחבל בראשו.

לאחר עיכוב של כ-20 דקות הוא הובהל לבדיקת CT מוח דחופה, אשר חשפה דימום מוחי משמעותי ולחץ תוך מוחי מסכן חיים. ניתוח חירום שאליו הובהל לא עזר, מצבו הידרדר - והוא נפטר.

עורכי הדין אלמוג וגולד טוענים כי בחדרו של המנוח הוצבו מצלמות במעגל סגור אשר תיעדו את אירוע הנפילה, אך בית החולים מסרב למסור את תיעוד התאונה.

"הטיפול בנוגדי קרישה, הופך כל נפילה ופגיעה בראש לקטלנית"

לתביעה צורפה חוות דעת של ד"ר גוסטבו רייז, מומחה בנוירוכירורגיה, שקבע כי מצבו הפיזי והקוגניטיבי של המנוח חייב אמצעי מניעה מוגברים. לדבריו, על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, מטופלים מעל גיל 65 סובלים מסיכון מוגבר לנפילות. בנוסף , המנוח סבל משבר בעמוד השדרה והיה טופל בתרופות נוגדות כאבים – מצב נוסף התורם לסכנת נפילה. כמו כן הוא סבל מדימומים מוחיים ומשינויים במצב הכרתו, המלווים באי-שקט ובלבול, בחולשת שרירים והפרעה בשיווי המשקל.

לדברי המומחה, כל הגורמים הללו העלו בצורה משמעותית את הסיכוי לנפילה חוזרת, וכך גם נרשם במפורש בתיקו, שם הוא סווג בדרגת הסיכון המקסימלית לנפילה. "על בסיס זה, היה צורך חד משמעי בהרמת דפנות המיטה, אשפוז בקרבת תחנת אחיות במחלקה מתאימה [לא מחלקת עיניים], ליווי והשגחה צמודים, וקשירת המטופל במקרה הצורך", ציין בחוות דעתו. לדבריו, הטיפול בנוגדי קרישה, הופך כל נפילה ופגיעה בראש לקטלנית.

לדברי המומחה, מצבו הרפואי טרם התאונה לא אפשר למנוח לטפס מעל דפנות מיטה מורמות, ומהתיעוד הרפואי עולה כי המטופל ירד ממיטתו, צעד מספר צעדים, נתקל בכיסא - ונפל למרגלות מיטתו של מטופל אחר.

בנוסף, טען המומחה כי טרם אירוע הנפילה, המנוח יצא מכלל סכנה וחרף מגבלותיו, נהנה מסיכוי גבוה להשתקם ולחזור לרמת לתפקוד הרגיל שלו.

"הצוות הרפואי סטה באופן משמעותי מהסטנדרט הרפואי המקובל בתחום, שעה שלא נקט משנה זהירות ביחס לבטיחותו של המנוח, באופן שגרם לנפילתו ולמותו לאחר מכן", טען ד"ר רייז. "לו היה הצוות הרפואי מורה על קשירת המטופל בשעות הלילה או מרים בפועל את דפנות המיטה (כפי שהצוות בעצמו כתב שצריך) או אף מותיר לידו פעמון על מנת שיוכל לקרוא לאיש צוות בשעות הלילה,

"אירוע הנפילה, אשר גרם באופן ישיר למוות, היה נמנע"

לדברי אלמנתו, מותו של בעלה הוביל לקריסת משרד הנהלת החשבונות שניהל כמעט לבדו, וכך אבד מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה.

בתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, מבקשים עורכי הדין אלמוג וגולד מבית המשפט להורות למשרד הבריאות, המפעיל את בית החולים רמב"ם, לפצות את האלמנה ואת משפחתה בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים), בגין נזקים כלכליים, כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה והוצאות נלוות. התביעה הוגשה בימים אלה. טרם הוגש כתב הגנה.

תגובת רמב"ם: "כתב התביעה טרם התקבל ברמב"ם, כשיתקבל נלמד את הפרטים ונגיב בבית המשפט".