mako
פרסומת

רמב"ם יפצה משפחת חולה סרטן שהתאבד כי קיבל בדיקות בדואר

"ואת אמרת לי שאני בריא!" - זעק החולה לאשתו לפני שתלה את עצמו. המשפחה תפוצה במיליון שקל

ספיר כלפון
גלובס
פורסם:
בית החולים רמב"ם חיפה
בית החולים טען כי תוצאות הבדיקה היו דווקא מעודדות והצביעו על נסיגה במחלה | צילום: איתמר גצלר
הקישור הועתק

מקרה מחריד של חוסר רגישות מטעם משרד הבריאות בנוגע לחולה סרטן. משפחת חולה סרטן תבעה את בית החולים רמב"ם לאחר שנשלחו לביתו תוצאות בדיקות רפואיות שמהן הבין באופן שגוי כי מצבו הרפואי החמיר. בעקבות כך התאבד המנוח.

שופט ביהמ"ש השלום בתל אביב, ד"ר מנחם (מריו) קליין, קיבל את תביעת בני המשפחה וקבע כי בעצם שליחת תוצאות הבדיקה בדואר, ביה"ח התרשל וחייב את ביה״ח ומשרד הבריאות, לשלם למשפחת המנוח סה"כ למעלה ממיליון שקל. 

המנוח (52) אובחן בשנת 2008 כסובל מסרטן ריאה מסוג קרצינואיד. עקב הטיפולים והניתוחים אותם עבר, התדרדר מאוד מצבו הנפשי והגופני, והוא אף אושפז לתקופה קצרה במחלקה לבריאות הנפש ברמב"ם עקב דיכאון שנבע ממחלתו.

ב-13 בספטמבר 2009 עבר החולה מיפוי ביקורת בבית החולים רמב"ם. לאחר כשבוע הגיעה תשובת הבדיקה בדואר. המנוח קיבל את תוכן המכתב שהכיל את תוצאות בדיקת המיפוי ופתח אותו בסקרנות.

בתוצאות הבדיקה נכתב כי קיימת "קליטה פתולוגית בבלוטת לימפה במיצר, בולטת פחות אחרי מחלה". משלא צורף למכתב דף הסבר, סבר כי מדובר ב"אישור" החמרת מצבו.

דהיינו, כפי שנטען בכתב התביעה שהגיש עו"ד דוד פייל, המנוח חשב כי מחלת הסרטן חזרה והתפשטה בגופו. שכן, כפי שנטען בכתב התביעה, תוצאות הבדיקה נוסחו בשפה רפואית מסובכת ולמונחים הרפואיים שצוינו בתוצאות היה פוטנציאל לפרשנות שגויה בידי מי שאינו מצוי ברפואה.

לעומת זאת, בית החולים טען כי תוצאות הבדיקה היו דווקא מעודדות והצביעו על נסיגה במחלה.

מכל מקום, המנוח זרק את המכתב על השולחן וקרא לעבר אשתו "ואת אמרת לי שאני בריא!". במשך הלילה, טוענת אשתו, היה המנוח לא רגוע. לאחר מספר שעות, בבוקרו של יום המחרת, מצאה אותו אשתו כשהוא תלוי על עץ ללא רוח חיים.

"הצוות עצם עיניים"

עו"ד דוד פייל טען בתביעה שהמעטפה הגורלית שהכילה את תוצאות הבדיקה, נשלחה בדואר מבלי שנערכה עם החולה שיחת טלפון מקדימה, או מפגש עם רופא מטפל, במטרה להסביר את התוצאות, הסבר שהינו הכרחי לכל חולה, ובפרט לחולה שידוע כי מצבו הנפשי מעורער.

פרסומת

"הצוות הרפואי מהמרפאה האונקולוגית ידעו שמצבו הנפשי של המנוח בטרם שליחת המכתב היה רעוע, והוא היה בסיכון גבוה להתאבדות", נכתב בתביעה. "הצוות בחר לעצום עיניו ולא לנקוט באמצעי זהירות פשוט, של תיווך תוצאות המיפוי באמצעות ד"ר וולנר שהייתה אמורה לפגוש אותו יום לאחר התאבדותו".

ביה"ח טען כי דווקא מצבו הרפואי של המנוח השתפר ובבדיקות שנערכו לפני התאבדותו המצערת, הוא לא גילה סימנים פסיכוטיים.

השופט קליין דחה את טענת ביה"ח לפיה הוא העביר למנוח את המכתב באופן שיהווה "מסירת מידע אישי לחולה" בהתאם לחוק זכויות החולה וקבע כי לביה"ח ולמשרד הבריאות הייתה "היכולת לנקוט באמצעי זהירות פשוטים על מנת למנוע את התאבדותו של המנוח וזאת על ידי שליחת תוצאות המיפוי ישירות לרופא המטפל" במטרה שיעביר למנוח את המידע בתוספת הסבר לצידו.

עוד קבע השופט כי ביה"ח התרשל בכך שידע על מצבו הקשה של המנוח וכי היה "צורך של ממש למנוע את תוצאות המיפוי מהמנוח". כאמור, ביהמ"ש פסק פיצויים של 1.1 מיליון שקל למשפחת התובע.