מדינת ישראל נמצאת במלחמה מורכבת ביותר. אחד מאתגרי הלחימה המרכזיים הוא שיפא - בית החולים המרכזי של רצועת עזה. כפי שדווח ע"י דובר צה"ל, ממוקם מעל מפקדות חמאס, עמדות שיגור ואמצעי לחימה.

לנוכח הדילמה המוסרית והרצון להימנע מפגיעה באזרחי המקום, נשקלים פתרונות אפשריים כמו למשל הקמת בית חולים שדה או ספינת בית חולים מול הרצועה, שבהם אולי יוכלו להתאכלס המטופלים המאושפזים כעת בשיפא.

היום פורסם כי צה"ל מאפשר מעבר דרומה מבתי החולים שיפא, רנתיסי ונאצר בצפון רצועת עזה. במהלך הימים האחרונים שוחח קצין בכיר במת"ק עזה (מנהלת תיאום וקישור) עם מנהל בי"ח שיפא והציג בפניו את צירי המעבר האפשריים מבית החולים. כוחות צה"ל פתחו ואבטחו ציר המאפשר לאוכלוסייה לנוע מבתי החולים, רגלית ובעזרת אמבולנסים.

"מלכודת אנושית משמעותית"

פרופ' זאב רוטשטיין שכיהן כמנהל המרכז הרפואי שיבא והמרכז הרפואי בהדסה המכהן כיום כפרופ' חבר קליני באוניברסיטת תל אביב ויו"ר סל התרופות, סבור כי לא מדובר בפתרונות ריאליים. "בתחילת האינתיפאדה הראשונה יצא לי להגיע לשיפא ולטפל שם בחולים. לפני שנושא הבריאות עבר לידיים של החמאס, משרד הבריאות הישראלי היה אחראי לטיפולים ותרופות עבור חולים המאושפזים שם. אני קרדיולוג בהכשרתי וחלק מעבודתי הייתה לבדוק ילדים בעלי מומי לב. אם היה צורך במעקב היינו מעבירים אותם להמשך טיפול בשיבא".

לדבריו, שיתוף הפעולה בין בתי החולים הללו פעל מצוין, עד האינתיפאדה השנייה שבמהלכה הקשר החל להתרופף. "עד היום עדיין שולחים לשיבא מקרים קשים מעזה. אפילו בשבת השחורה, היו עדיין ילדים משם שקיבלו אצלנו טיפול".


האם זו אפשרות ראלית להעתיק את שיפא למקום אחר?  

"בעזה ישנם 3 בתי חולים אך שיפא הוא הגדול והעיקרי מבניהם. על פי פרסומים של משרד הבריאות העזתי מאושפזים בו חולים קשים, ואת החולים הקלים שניתן היה לפנות - פינו. אני לא רואה שום אפשרות לפנות את בית החולים - לא לאונייה ולא לבית חולים שדה. ישנם חולים המחוברים למכונות הנשמה, למוניטור. בלתי אפשרי להזיז אותם מפני שזה מסכן את חייהם. מעבר לכך, יש במקום תרופות, אוכל וגם גזים רפואיים כמו חנקן או חמצן, שלא ניתן להעבירם בקלות". לדבריו, פינוי של כלל המאושפזים בבית החולים, הוא תהליך שדורש הכנות רבות. "מדובר בעסק מורכב ביותר. צריך גוף רפואי שילווה את הנושא ולכן אני לא חושב שמדובר בפתרון ישים בשלב זה. מי שתכנן באופן שטני למקם מפקדות תחת בית חולים, הציב עבורנו מלכודת אנושית משמעותית. אנחנו בתרחיש אימים. אני חושב שאולי רק כניעה של בית החולים תאפשר לנו לשלוט שם ולטפל בכל מה שקורה תחתיו מבחינה צבאית".

פרופסור זאב רוטשטיין (צילום: מתוך "עובדה", קשת12)
סקפטי לגבי העתקת שיפא. פרופ' רוטשטיין | צילום: מתוך "עובדה", קשת12

"יש לערוך פינוי מסודר"

גם פרופ' אייל זיסר, מזרחן וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב, חושב שלא מדובר בפתרון פרקטי. "ייאמר לזכותנו שזה דיון שרק ישראל מנהלת. אצל רוסיה למשל, זו תפיסה אסטרטגית – משתלטים על מרחב בכך שתוקפים בתי חולים. בשיפא יש אלפי אנשי סגל, חולים וגם כנראה מפונים שברחו מבתיהם ומתאספים סביב בית החולים כי הוא מעניק מחסה. אני חושב שבאופן עקרוני, לא תחת אש, בראייה שקולה ועם הכנות נכונות, אפשר להעתיק את בית החולים, בהנחה שישנו מתקן חלופי שהוכן מראש, וזמן להעביר את החולים. אולם באופן מעשי, במצב שבו אנחנו נמצאים, אני לא חושב שמדובר במשהו ריאלי".  

לדבריו, אם צה"ל יתקוף את שיפא כשבתוכו 3,000 החולים ואנשי הצוות שבו, התגובות הבין-לאומיות יהיו קשות. הפתרון, אם כן, הוא, לדבריו, לכתר את בית החולים. "כשמכתרים בית חולים לזמן ממושך, בשלב מסוים נגמר במקום הדלק, ואז חולים לא יגיעו למקום ומי שיכול - יעזוב. בכל מקרה, אני חושב שאסור לנו לפרוץ פנימה ואם כבר נכנסים, יש לערוך פינוי מסודר בעת הפסקת אש למקום ראוי. בעזה ישנם 50 מתקנים רפואיים אך הם קטנים יותר".