הורים לילדים במושב בני עטרות שבמועצה האזורית חבל מודיעין מתלוננים על מפגע תברואה בגן השעשועים במושב, השוכן סמוך למתחם גני הילדים – פגרי אנפות הפזורים באזור, ביצים וצואה.

"אנחנו לוקחים את הילדים לגן ונאלצים ללכת מסביב בדרך לא נוחה, כי אי אפשר לעבור שם", מתארת רוני גת, אם לאחת הילדות בגן. "זה פשוט גועל נפש. כל המתחם של גן השעשועים מלא בעשרות פגרים, קליפות ביצים וצואה. הילדים לא יכולים לשחק בחוץ כי אי אפשר להיות שם. הילדה שלי בת ה-5 אומרת שהיא לא מסוגלת לנשום בגלל הריח".

לדברי ההורים, הבעיה החלה כבר בשנה שעברה, אז היו ניסיונות של הרשויות להרחיק את האנפות מהאזור, לפני עונת הקינון שלהן, אך אלה לא צלחו. "בשנה האחרונה התרבו האנפות באזור והשתלטו על מספר רב של עצים בגן השעשועים", אומרת ליטל רוס ידלין, אם לאחד הילדים בגן הילדים הסמוך למתחם, ורופאת ילדים במקצועה. "עשרות מהן מתו והן בכל מקום בגן השעשועים, אחת מהן נפלה ממש על שער גן הילדים".

פגר על הגדר (צילום: פרטי)
פגר על הגדר | צילום: פרטי

לדבריה, מדובר במפגע תברואתי קשה. "אנחנו לא יודעים אם האנפות נגועות בפשפשים או בפרעושים. עופות יכולים להיות נשאים של מחלות קשות, אנחנו רואים מה קורה בארה"ב עכשיו עם התפשטות שפעת העופות. זה יכול להיות מאוד מסוכן לילדים שלנו". היא מציינת כי למיטב ידיעתה הגורמים השונים מטפלים בנושא, אבל הדברים לא נעשים בצורה מהירה מספיק, וכרגע כל שנותר לנו הוא לבדוק היתכנות להעביר את גני הילדים למתחם אחר במושב בשל הסיכון.

"עלול להיות מסוכן בעת מגע ישיר"

ד"ר יואב אלקן הלמן, מומחה למחלות זיהומיות בילדים, מנהל מרפאת יובלים של הכללית בפרדס חנה – כרכור, מסביר כי אנפות נוהגות להתאסף במושבות קינון, במקרה הזה ככל הנראה בעצים מעל גן השעשועים. לדבריו, מעבר לאי הנעימות, מדובר במצב שעלול להיות מסוכן במקרה של מגע ישיר עם הפגרים. "הם עוברים תהליך ריקבון ויש התפתחות של חיידקים. ילד שנוגע בפגר ולא רוחץ ידיים עלול לפתח דלקת מעי זיהומית שיכולה להתבטא בשלשולים והקאות. תפקיד המועצה הוא לדאוג לתברואה, וחשוב שגם ההורים ישימו לב לילדים במתחם, וימנעו מגע של הילדים עם הפגרים והצואה".   

ד"ר תומר ניסימיאן, וטרינר רשות הטבע והגנים מסביר כי מדובר באנפיות בקר הנחשבות מין מוגן לפי חוק חיות בר, שאינו מוגדר כמזיק. "אנפיות הבקר חשובת בטבע לצורך סניטציה - הן יושבות על הבקר ועל הכבשים, מטפלות בטפילים ואוכלות קרציות". הבעיה, לטענתו, מתחילה בעת הגעתן ליישובים העירוניים, שם הזבל ומפגעי התברואה שלא תמיד מטופלים משמשים עבורן מזון, והן נוטות להתרבות בכמויות ולהתקבץ על עצים מאוד גבוהים, מה שיוצר רעש, לכלוך וצחנה. "אתרי הקינון שלהן הם אזורים מאוד צפופים ומלוכלכים, וזו לא הסביבה הטבעית של בעלי החיים, ולכן מתפרצות שם מחלות וזיהומים וחלקם מתים". עוד הוא מוסיף כי בתקופת הקינון, תקופת האביב, הם לא נוטים להפריע לאנפיות הבקר, ולכן נהוג לטפל בנושא רק בחודשי החורף באמצעות גיזום העצים ותאורה מסנוורת שתרחיק אותן.

תגובת מועצה אזורית חבל מודיעין: "האנפות מקננות על עצים בני מאה שנים הנמצאים בשימור. המועצה והיישוב פועלים בהתאם להנחיות ולמגבלות של רשות הטבע והגנים. השנה, בשל המלחמה, נמנע השימוש בתותחי רעש, שסייעו במקצת בשנים קודמות בהרחקה זמנית של האנפות. היישוב עושה מאמץ גדול להביא עובדי ניקיון נוספים כדי לנקות את מפגעי הלשלשת, אולם גם כוח האדם לניקיון מוגבל בימים אלה. היישוב והמועצה ממשיכים לעמוד בקשר עם רשות הטבע והגנים במטרה להקטין את המפגע עד כמה שניתן".

המשרד להגנת הסביבה: "נושא זה הוא בתחום אחריות וטיפול של הרשות המקומית ויש לוודא שפנו אליה וקיבלו עדכון על הפעולות שביצעה. חשוב גם שהתושבים יידעו את המועצה האזורית חבל מודיעין. ככל שהרשויות לא יבצעו את הפעולות הנדרשות להסרת המפגע, המשרד להגנת הסביבה יוכל לבחון את הנושא ולפעול. מבירור שבוצע במחוז מרכז של המשרד, לא מוכרות פניות בנושא למשרד מתושבי האזור".

תגובת משרד הבריאות טרם נתקבלה.