התופעה המטרידה שחוזרת בקיץ: התפרצות של הרפס השפתיים

הרפס השפתיים הוא אחד הנגיפים המטרידים והמוכרים ביות. הוא עלול לגרום לתחושות עקצוץ לא נעימות באזור הפה, לכאבים וגם להפרעה אסתטית. רופאי העור במכבי מדווחים על עלייה במקרי התפרצות חוזרת של הנגיף - בעיקר בקרב צעירים. ד"ר מוחמד סח, מומחה לרפואת עור ומין במכבי שירותי בריאות במחוז הצפון, מסביר כי השמש, הלחות וגם שינויי השגרה בקיץ יוצרים תנאים שגורמים לנגיף להתעורר.

"אנחנו נמצאים בעיצומו של יולי החמים, ונראה כי יותר אנשים סובלים מהתופעה. אף שמדובר בתופעה מוכרת, בתקופה הנוכחית פונים אלינו יחסית הרבה אנשים כדי להתייעץ בנושא".

לדבריו, תנאי הקיץ הקיצוניים משחקים תפקיד משמעותי. "החום, הלחות, החשיפה לשמש והעומס הכללי על הגוף – כל אלה יחד יוצרים סביבה שמעוררת את נגיף ההרפס הרדום, וגורמים לו להתפרץ מחדש. זה משהו שאנחנו רואים יותר בקיץ – והשנה זה מורגש אפילו יותר".

ד"ר סח מסביר כי הרפס סימפלקס סוג 1 (HSV-1)  הוא נגיף נפוץ מאוד. "מעל 80% מהאוכלוסייה נחשפים אליו במהלך החיים, אך הוא נשאר 'רדום' בגוף, בעיקר בתאי העצב. הגירויים השונים שצוינו למעשה גורמים לו 'להתעורר', מה שמוביל למראה המוכר של השלפוחיות הצורבות בשפתיים או סביב הפה".

למה הרפס מתפרץ דווקא בקיץ?

"קרינת השמש, ובעיקר הקרינה האולטרה־סגולה (UV)  פוגעות ישירות בעור החשוף. השפתיים דקות מאוד ולכן הן אינן מצוידות בשכבת מגן שומנית. בנוסף, הקרינה מחלישה את המערכת החיסונית המקומית באזור השפתיים – די בכך כדי לגרום להתעוררות הנגיף", מסביר ד"ר סח. "גם החופש הגדול מביא איתו שינויים בהרגלים: פחות שעות שינה, יותר חשיפה לחום, תזונה לא מאוזנת, שינויים הורמונליים בגיל ההתבגרות ואפילו מתח נפשי סביב מעברים, קייטנות או חברויות. כל אלה יחד עלולים לעורר את הנגיף.

איך נראית ההתפרצות?

"השלב הראשון הוא לרוב תחושת עקצוץ, שריפה או דגדוג באזור השפתיים. בהמשך מופיעות שלפוחיות קטנות, שקופות־צהבהבות, שרגישות מאוד למגע. לעיתים המצב מלווה בחום קל, חולשה או נפיחות בבלוטות הלימפה. השלפוחיות מתייבשות בתוך מספר ימים, והופכות לקרום יבש – שבדרך כלל נושר מעצמו בתוך כשבו".

הד"ר מציין כי לעיתים ההתקפים קלים וחולפים, אולם לעיתים מדובר באירוע כואב, תכוף ולעיתים גם מביך חברתית – בייחוד בקרב מתבגרים וצעירים.

מתי זה מדאיג?

• במרבית המקרים, הרפס השפתיים אינו מסוכן. אך ישנם מצבים שבהם נדרשת תשומת לב רפואית:
• התפרצויות חוזרות תכופות (פעם בחודש או יותר)
• שלפוחיות שמתפשטות מעבר לשפתיים, לעיניים או לאיברי מין
• חום גבוה, חולשה כללית או פצעים שאינם מחלימים
• הרפס המופיע בקרב תינוקות, ילדים קטנים או אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.

מהו הטיפול המומלץ להרפס בשפתיים?

• טיפול מיידי: קיימות משחות אנטי־ויראליות מקומיות הניתנות ללא מרשם. במקרים חמורים יותר ניתן לטפל באמצעות כדורים אנטי־ויראליים, בהתאם למצב הרפואי.
• טיפול מונע: שימוש קבוע בשפתון עם SPF (רצוי 30 ומעלה) לפני כל חשיפה לשמש, כולל בימי עננות חלקית.
• שמירה על בריאות כללית: שינה מספקת, שתייה מרובה, תזונה מאוזנת והפחתת סטרס – כל אלה מחזקים את הגוף ומפחיתים את הסיכוי להתפרצות.
• היגיינה ומניעת הדבקה: הווירוס עובר בקלות דרך מגע – נשיקות, כלי אוכל, מגבות, שפתונים וכדומה. בזמן התפרצות יש להימנע ממגע קרוב, לשטוף היטב ידיים ולהימנע משיתוף חפצים אישיים.

מה לגבי ילדים?

אצל ילדים ההרפס לעיתים מתפרץ לראשונה בצורה חמורה יותר, וכולל חום גבוה, כאבים בפה, חוסר תיאבון וריבוי שלפוחיות גם בחניכיים ובחלל הפה – תופעה המכונה הרפטיק ג'ינגיבוסטומטיטיס. במקרים כאלה, יש לפנות בהקדם לרופא ילדים.

לסיכום: הרפס השפתיים הוא לא פגם קוסמטי אלא מחלה נגיפית מוכרת שאפשר למנוע או לפחות לצמצם את תסמיניה. דווקא בקיץ, כשהשפתיים חשופות לקרינה ולתנאים קיצוניים – חשוב לדעת לזהות את הסימנים, לטפל מוקדם ולשמור על עצמנו.