דוח מבקר המדינה שפורסם שלשום (שלישי) בנושא השימוש בחומרי הדברה, מציג נתונים מדאיגים במיוחד. דוח זה בוחן את אופן השימוש בחומרי הדברה במזון במדינות האיחוד האירופי, בעיקר בפירות וירקות. לפי הנתונים, ישראל היא המובילה בשימוש בחומרי הדברה מסוכנים, לרבות כאלה שלא אושרו מעולם ע"י האיחוד האירופי. הפירות והירקות העיקריים שבהם נמצאו חריגות גבוהות של חומרי ההדברה המסוכנים הם: סלרי, פטרוזיליה, בצל ירוק, חסה, דובדבן, ענבים, שמיר, מלפפון, עלי סלק, בזיליקום, נענע, עירית, כוסברה ודלעת.
ד"ר מרינה צדקין-תמיר, פרמקולוגית קלינית, מומחית לזיהומים במכללה האקדמית רמת גן, טוענת כי בישראל אין תקן שעוצר את השימוש בחומרי ההדברה המסוכנים. לדבריה, היחס בין טון פעיל של חומר הדברה לבין אלף טונות של תפוקה צמחית בישראל, הוא הגבוה ביותר מכל המדינות שנבדקו באירופה. "אנחנו ללא ספק במקום הראשון והרע. לפני חמש שנים חוקק בישראל חוק לפיקוח ייצור הצמח והשיווק. מאז בעצם לא נעשה כלום, רק הלכנו אחורה. לא רק שאין יישום שלו ושאין פיקוח של משרד החקלאות והבריאות, בפועל אנחנו בחריגות שממש מסכנות חיים".
"מגבירים סיכוי לסרטן, עלולים לגרום למחלות כרוניות, לפגיעה באיברים פנימיים, הרס רקמות ופגיעה בכבד ובכליות"
ד"ר צידקין-תמיר מציינת כי בישראל נמצאו כ-130 חומרי הדברה מסוכנים שבמדינות אירופה לא נעשה בהם שימוש כבר מ-2019, כמו למשל: ביפנטרין, אמוניום כלוריד וצרומאזין. יתרה מכך, בארץ נעשה שימוש בשלושה חומרים שלא אושרו מעולם ע"י האיחוד האירופי: פירימידיפן, פיריטיאובק סודיום ודינוטפוראן. לדבריה, מדובר בחומרים בעלי השלכות רבות ומסוכנות על הבריאות. "רוב החומרים עוברים דרך הכבד. הם מגבירים סיכוי לסרטן, עלולים לגרום למחלות כרוניות, לפגיעה באיברים פנימיים, הרס רקמות, פגיעה בכבד ובכליות".
"אנחנו ממש מדינת עולם שלישי בכל הקשור לחומרי הדברה. המצב הזה חייב להשתנות, זה לטובת הבריאות של כולנו", אומרת ד"ר צידקין-תמיר.
משרד הבריאות: "כלל הטענות פשוט לא נכונות. המשרד פועל בדרכים רבות כדי לצמצם את מידת השימוש בחומרי הדברה מזיקים בישראל ולהגיע ליעד, וכך לצמצם את חשיפת הצרכן הישראלי לשאריות חומרי הדברה. משרד הבריאות אחראי על הפירות והירקות רק מרגע הגעתם לשוק. הדבר כולל ביצוע סקרים שונים לאיסוף נתונים בנושא כדי לקדם הפחתה בשימוש בחומרי הדברה, וכן המשרד שותף בוועדה הבוחנת את המידע החדש בנוגע לחומרי הדברה וההשפעות הבריאותיות שלהם. בנוסף, המשרד מבצע הסברה והדרכה של עוסקים במזון, ניטור שאריות חומרי הדברה בשווקים, קידום הערכה מחדש של חומרי הדברה פעילים (רוויזיות), ופיקוח משמעותי בייבוא ובשיווק. משרד הבריאות ימשך לקדם את שיתוף פעולה עם משרד החקלאות להשגת היעדים. יש לציין שבמסגרת חוק ההסדרים האחרון נקבע אימוץ של החקיקה האירופאית לעניין שאריות חומרי הדברה, אך פירות וירקות טריים הוחרגו לדרישת משרד החקלאות, כלומר החקיקה האירופאית תחול על מזון מעובד, ומשרד הבריאות נמצא בתהליך כדי שגם נושא ההדברה יוסדר בחקיקה.
"הקמת פלטפורמה קבועה להערכה מחדש של חומרי הדברה הנמצאים בשימוש בישראל, היא הדרך לצמצם הפער הקיים בישראל ביחס לעולם ובייחוד ביחס לאירופה. המשרד הציג עמדה בנושא זה המושתתת על אימוץ מבוסס ניהול סיכונים, הכולל התייחסות להשפעות בריאותיות ולצרכים חקלאיים יחודיים בישראל. גם בהערכה מחדש של חומר הדברה יש לפעול בהתאם להמלצות הוועדה שכוללת נציגי משרד הבריאות, הגנת הסביבה ונציגים של משרד החקלאות, שבוחנת את כלל המידע העדכני ועושה זאת לאחר דיון עם כל הגורמים הרלוונטיים ומתוך בחינת כלל ההיבטים - השפעות בריאותיות, השפעות סביבתיות והיבטים חקלאיים. בנוסף, יש לקדם יעד לצמצום אחוז החריגות בשאריות חומרי הדברה במזון ב-50% תוך חמש שנים. משרד הבריאות מאמין שאימוץ ואכיפה לפי רגולציה אירופית בהתאמות לאומיות יוביל לצמצום אחוז החריגות כאמור".
תגובת משרד החקלאות: "כלל הטענות פשוט לא נכונות. משרד החקלאות רואה בשמירה על בריאות הציבור ערך עליון, ופועל למען צמצום השימוש בתכשירי הדברה באמצעות הערכה מחדש של חומרי הדברה והגברת הפיקוח והאכיפה על השימוש המושכל בחומרי הדברה. לראייה, בתוצאות סקרי שאריות הדברה של השנים האחרונות עולה כי מדי שנה כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן, ובשנתיים האחרונות אף חלה עלייה באחוז הדוגמאות העומדות בתקן. דוח מבקר המדינה הצביע על היקף השימוש בחומרי הדברה בארץ, אך לא ציין כי ישראל היא שיאנית השימוש החורג בחומרי הדברה, ותוצאות סקר השאריות מעידות על כך. אין תכשירי הדברה הייחודיים למדינת ישראל. אותם החומרים נמצאים בשימוש באירופה, בארה"ב או במדינות מפותחות אחרות. במשרד החקלאות מבהירים כי השוואת התקינה האירופית לבין התקינה בשאר המדינות המפותחות, לרבות ישראל, בכללותה אינה נכונה. תנאי האקלים בישראל, סוגי הגידולים החקלאיים ונגעי החקלאות השונים אינם זהים לתנאים במדינות אירופה. המשרד מחדד כי לא ניתן לקיים חקלאות רווחית ומשגשגת ללא שימוש בחומרי הדברה. במסגרת זו, משקיע המשרד במשאבים רבים בכל הנוגע להפחתת השימוש בתכשירי הדברה ועידוד שילוב של הדברה ביולוגית.
"יחד עם זאת, במקרים רבים, ישראל אף מחמירה לעומת הנדרש האיחוד האירופי. בבדיקה השוואתית בין תכשירים שיש להם שימוש מקביל בארץ ובאיחוד האירופי, התברר כי התקן הישראלי מחמיר מהאירופי ב-72% מהמקרים. קרי, כמות השאריות המותרות של חומרי הדברה בישראל ברוב מכריע של פירות וירקות נמוכה מזו שבאירופה. ב-13% מהמקרים התקן הישראלי זהה לתקן האירופי, ורק ב-15% מהמקרים התקן בישראל מחמיר פחות מזה האירופי. גם דוח המבקר ציין בהרחבה שבארץ יש תקנים מחמירים מאירופה. התקנים באירופה הם שונים מהתקנים בעולם ולא בהכרח מקובלים על מדינות המפותחות, כדוגמת ארה"ב.
"גם האמירה על השימוש בחומרים אצלנו לעומת אירופה מוטעית. בדוח צוינו 113 חומרי הדברה שלא רשומים באירופה ורשומים בארץ, אבל לא מפני שהם נאסרו לשימוש. יתרה מכך, הרוב המכריע של החומרים רשומים בארה"ב. לא זאת בלבד, Bifenthrin החומר בשימוש נרחב בהדברה תברואית ובשימוש בכל בית. החומר ירד מהשימוש באירופה מסיבות כלכליות. משרד החקלאות יחד עם הוועדה הבין משרדית לרישום תכשירי הדברה, ביצע בשנים האחרונות שלוש רביזיות שונות שבמהלכן הוגבלו או נאסרו לשימוש למעלה מ-200 תכשירי הדברה, לרבות: זרחנים אורגניים, טריאזינים, פחממנים כלוריים ועוד. בימים אלו המשרד נמצא במהלכה של הרביזיה השלישית, שבמסגרתה מבוצעת הערכה מחודשת לכ-16% מכלל תכשירי ההדברה המאושרים לשימוש כיום בישראל, לרבות: קוטלי עשבים, קוטלי חרקים ואקריות, קוטלי פטריות וחיידקים.
"במשרד החקלאות דוחים את האמירה הפופוליסטית כי ישראל מדינת עולם שלישי, אם היתה כזו אז כיצד התוצרת החקלאית שלנו מיוצאת לאירופה, ארה"ב, רוסיה, יפן קוריאה והרבה יעדים בעולם!".