בישראל חוק מקצועות הבריאות מתייחס לשורה של אנשי מקצוע טיפוליים, ביניהם: קלינאי התקשורת, פיזיותרפיסטים, דיאטנים ומרפאים בעיסוק. על פי החוק, הלימודים למקצועות הללו נעשים דרך תואר במוסד אקדמי המוכר על ידי משרד החינוך ועוד כשנה וחצי הכוללת התמחות.
לאחרונה, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה, ישנה יוזמת חקיקה שמוביל ח"כ יצחק זאב פינדרוס ממפלגת דגל התורה, על פיה, יקוצר זמן הלימודים של קלינאיות תקשורת מארבע שנים לתקופה קצובה של מספר חודשים. על פי הצעת החוק, היוזמה תחל במגזר החרדי, שם בנות חרדיות שירצו להיות קלינאיות תקשורת, ילמדו זאת במסגרת סמינר חרדי למשך מספר חודשים קצר ויחלו לעבוד כקלינאיות תקשורת בערים חרדיות. לאחר מכן, ההצעה עוסקת בשינוי ההכשרה לתפקידים הללו בכל הארץ.
"הם מבקשים לשנמך את מקצועות הבריאות", אומרת ד"ר אסנת סגל, יו"ר אגודת קלינאיות התקשורת בישראל, זו פשוט החלטה גרועה והיא תעשה נזק בעיקר למגזר החרדי ואחר כך בעוד מקומות. הטענה שלחרדיות אין איפה ללמוד קלינאות תקשורת פשוט אינה נכונה, יש כמה מכללות חרדיות והן יכולות להשתלב וכך עושות היום, גם בלימודים באקדמיה".
ליאורה בירן, קלינאית תקשורת ותיקה: "הטענה היא שחסרים תקנים, וודאי שחסרים אבל לפני שמבטלים לימודים אקדמאיים, צריך להעלות את שכר הקלינאיות. הן מרוויחות מעט מאוד במוסדות הציבוריים, כמו רוב מקצועות הבריאות ואז נאלצות לפתוח קליניקה פרטית. העניין הוא שהמדינה מממנת למטופלים החזר של רוב הסכום, אז למה לא להעלות מראש את שכר הקלינאיות? אבסורד. החרדים טוענים ובצדק שחסרים להם תקנים במגזר, אבל לא צריך להוסיף תקנים על חשבון בריאות הציבור".
"מי יטפל בילדים שלנו? זה גהינום, לא פחות מזה. אני שנים רבות קלינאית תקשורת,. המקצוע הזה נפתח מהיום הראשון כמקצוע אקדמי. הלימודים אורכים כשלוש וחצי שנים, לאחר מכן לומדים למבחן רישוי של משרד הבריאות ועוברים פרקטיקום של שנה וחצי. עכשיו הם רוצים לקצר את ההכשרה לתקופה של 3 חודשים? זה לא נורמלי וגם לא מעשי. ההשלכות של צעד כזה הן ברורות - קלינאי תקשורת יהפכו להיות אנשים בעלי רמה מקצועית נמוכה, רמת הטיפול תרד באופן משמעותי, לא יהיה לאנשים יכולת וידע לטפל במיוחד באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ואוכלוסיות מאתגרות אחרות. היום קלינאיות תקשורת מטפלות בכמה מעגלי טיפול - החל מילדים עם הפרעות לימודיות שונות, הפרעות שמיעה, הפרעות דיבור, הפרעות דיקציה, ועד ילדים עם צרכים מיוחדים, אנשים לאחר פגיעות מוחיות ועוד.
"בלימודים האקדמיים לומדות קלינאיות התקשורת גם אנטומיה ופיזיולוגיה", מוסיפה בירן. "לומדים את כל האספקטים של טיפול בדיבור החל בילדים רגילים עם התפתחות מעוכבת, בעיות גמגום, היגוי, צרידות ועוד. הלימודים האינטנסיביים מועברים על ידי רופאים, 5 ימים בשבוע ואת ההתמחות עושים במקומות שיקום. תארי לך שאת הולכת לרופא ילדים ויטפל בילד שלך עמית רופא שהוא לא רופא, הוא עוזר רופא שלמד זמן קצר מאוד. גם במוסך לא תרצי שמי שאינו מוסכניק מורשה יטפל לך ברכב, אז בילדים שלנו? זה הולך לגמור את כל התחום. אם זה יקרה, יבואו בנות שתכננו ללמוד 4 שנים ויגידו לעצמן מדוע הן צריכות ללמוד כ"כ הרבה כשיש קורסים קצרי מועד? המוסדות להשכלה גבוהה יתרוקנו. הם הולכים להרוס את המדינה".
בדיון האחרון בכנסת בנושא שהתקיים לאחרונה, משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, לא התנגד למהלך ואף חושב שבהחלט צריך עוד קלינאיות תקשורת ותקנים חדשים במגזר החרדי. בימים אלה, מתקיימים דיונים לבחינת הנושא.
תגובת משרד הבריאות: הטענות המתוארות אינן נכונות. משרד הבריאות מייחס חשיבות עליונה לשמירה על רמה מקצועית גבוהה של כל העוסקים במקצועות הבריאות, כשלנגד עיניו עומדת טובת ובטיחות המטופלים.
גורמי המקצוע במשרד הבריאות מקיימים דיונים מעמיקים בנושא, על מנת להמשיך ולהבטיח רמה מקצועית גבוהה של מטפלים ומטפלות במקצועות הבריאות. המשרד מכיר בחשיבות פתיחת מסלולי הכשרה נוספים שיאפשרו למגוון אוכלוסיות להשתלב בשוק העבודה תוך הקפדה על רמה מקצועית גבוהה.
*עד מועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובת ח"כ יצחק זאב פינדרוס ממפלגת דגל התורה.