137 ישראלים וישראליות מוחזקים בשבי החמאס בעזה. דו"ח חדש שפרסם מטה משפחות החטופים, המתבסס על עדויות חטופים ששוחררו, מצביע על התנאים הקשים בשבי: הרעבה, פגיעה נפשית, עינויים, השפלות, אלימות מינית וסכנת מוות ממשית.
לפי העדויות בדו"ח, החטופים עוברים עינויים פסיכולוגיים ופיזיים. הם כלואים במנהרות ובחללים קטנים, מאוימים בנשק ומוכים. התזונה לקויה, התנאים ההיגיינים קשים והטיפול הרפואי לקוי - עד לא קיים. במסמך התייחסו גם לסוגיית האלימות וההתעללות המינית ונטען כי גברים ונשים סובלים מתקיפות מיניות אלימות בשבי.
פרופ' חגי לוין, ראש מערך הרפואה במטה משפחות החטופים, ממחברי הדו"ח: "אספנו מידע משיחות אישיות עם חטופים וחטופות שחזרו, גם ממה שנמסר לנו מהמשפחות שלהם. אנחנו מאוד מודאגים מהפרה שיטתית של זכויות האדם הבסיסיות, של 137 החטופים והחטופות שנשארו בשבי. לפעמים זה היעדר טיפול רפואי בסיסי בפציעות ובמחלות. לפחות שליש מהחטופים זקוקים לתרופות כרוניות, זה עלול להוביל למותם. בין אם זה עומר ונקרט שזקוק לתרופה חיונית לטיפול במחלת הקוליטיס שלו, או רומי גונן שזקוקה לטיפול בפציעה ביד שלה. תנאי השבי לא אנושיים, ויש גם התעללות פיזית, נפשית ואפשרות לפגיעה מינית".
"אחת החטופות סיפרה לי שהגיע בחור צעיר שנראה בן 17 והציג את עצמו כרופא. מתוך השיחה איתו, ברור שהוא איננו רופא. אריה זלמנוביץ' היקר גסס למוות בגלל שלא קיבל את הטיפול שהוא היה צריך לקבל. חטופות אחרות ששבו, נמצאות במצב קשה ואפילו קשה מאוד בגלל שלא קיבלו את הטיפול שהן צריכות לקבל. במבחן התוצאה, אנשים שהיו בריאים ומאוזנים ב-6 באוקטובר, שהיו יכולים לחיות עוד שנים רבות, נמצאים עכשיו בתנאים לא אנושיים. אנחנו רוצים שהם יחזרו לא רק בחיים, אלא גם לא נכים לכל החיים, במצב שלא מאפשר תפקוד בסיסי. אין לנו זמן".
מטה משפחות החטופים דורש ממשרד הבריאות לפרסם דו"ח רפואי על מצב החטופים ולהפיצו בכל העולם, תוך קריאה לפעולה בינלאומית דחופה שתקדם את שחרור החטופים שנותרו בשבי בהקדם: "למשרד הבריאות יש עוד המון מידע, כמו מידע מהבדיקות הטוקסיקולוגיות. המשרד יודע באיזה סמים מסממים אותם. יש לו מידע מהבדיקות שערכו הרופאים המשפטיים. אנחנו מצפים ממשרד הבריאות לפרסם היום דו"ח מפורט כדי להמחיש לכל העולם, וגם לקבינט המלחמה בישראל, את המצב ואת הסיכונים החמורים שיש לחטופים. המשפחות מצפות מממשלת ישראל ליוזמה, לא להיות פסיביים ולחכות שהחמאס יניח איזו הצעה. ממשלת ישראל צריכה ליזום ולהגיד מה היא עושה כדי לחלץ אותם בחיים - עכשיו".
יש קו מקשר בין החטופים, או שקבוצות שונות סבלו מתנאים שונים?
"התמונה וריאבילית, משתנה. אנחנו יודעים על חטופות ששבו והיו בתנאים פחות גרועים, לא עברו התעללות. יש גם כאלה. חלק מהחטופים, מתוך עדויות ראייה, זקוקים לטיפול מיידי ועכשיו. יש כאלה שנמצאים יותר בסיכון, בתנאים יותר קשים. כולם כולל כולם נמצאים בתנאים לא אנושיים שלא ניתן להחזיק בהם זמן רב: בגלל הרעבה, בגלל היעדר חשיפה לשמש, בגלל הטרור הפסיכולוגי שמופעל עליהם. הצלב האדום עד עכשיו לא נכנס, לא הביא מהם סימן חיים ולא נתן להם סימן חיים על מה שקורה בעולם החיצון. החמאס יכול לשחק עם המוח שלהם, לספר להם כל מיני סיפורים. עד היום הצלב האדום לא הגיע לבקר אותם ולבדוק את מצבם. נשיאת הצלב האדום אמורה להגיע לישראל השבוע. זה בלתי נתפס שעד עכשיו לא מצאה את הזמן להקשיב ולשמוע ישירות את עדויות החטופים. בפגישה עם הצלב האדום לפני מספר שבועות, המשפחות הזהירו את הצלב האדום מפני התנאים הבלתי אנושיים והחשש שלהם. נציגת הצלב האדום אמרה: 'אל תלכו לשם, אל תחשבו מחשבות רעות'. טמינת הראש בחול כל כך לא מתאימה למצב הנוכחי. אנחנו ממשיכים לנסות ולהסביר לצלב האדום שהוא לא יכול להתעלם מהמציאות הנוראית שבה נמצאים החטופים".