"הרגשתי כאילו התפוצץ לי רימון בבטן": האנשים שפיתחו אלרגיה לקינואה באמצע החיים

קינואה היא מאכל שנתפס בקרב רבים כמזון בריא ומזין, אבל במקרה של דנית (שם בדוי) בת ה-45, מדובר במזון שסיכן את חייה. אף שלאורך חייה כבר אכלה אינספור פעמים קינואה, לפני כשבוע היא החלה לסבול מתגובה אלרגית קיצונית לאחר צריכתה. וכך היא מתארת את התחושות הקשות: "הרגשתי כאילו התפוצץ לי רימון בבטן. חשתי התכווצויות כואבות מאוד, כאילו רציתי להקיא אבל לא הקאתי, רציתי לשלשל – אבל לא שלשלתי. לא מצאתי שום תנוחה שהקלה עליי, זה נמשך שעות עם הפוגות די קצרות".

גם ינאי (שם בדוי) מאזור השרון חווה סיפור דומה. "אחרי ארוחת הצהריים התחלתי להרגיש רע. נשכבתי על המיטה בסלון והרגשתי שאני נחנק. קראתי לאשתי והיא הסיעה אותי מיד למיון, שם התברר כי מדובר בתגובה אלרגית לקינואה", הוא מספר. "זה היה ממש מוזר כי נהגתי לאכול קינואה כבר וזה מעולם לא קרה לי, אבל הבנתי שזה עלול לקרות לכל אחד, גם באמצע החיים".

פרופ' ארנון אליצור, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומנהל המכון לאלרגיה, אימונולוגיה וריאות ילדים במרכז הרפואי שמיר, מסביר כי אלרגיה למזון מתבטאת בדרך כלל כבר לאחר החשיפות הראשונות למזון האלרגני, ולכן היא מתפתחת לרוב בגילי הילדות המוקדמים. עם זאת, הוא מציין כי ישנם מצבים שבהם אלרגיה למזון מתפתחת או מתבטאת לראשונה בגיל מבוגר.

מה גורם להתפתחות אלרגיה כך לפתע במהלך החיים?

לדברי פרופ' אליצור, ישנן מספר אפשרויות שיכולות להסביר מקרים דומים לאלו שתוארו: "ייתכן שמדובר במזונות שהתפתחה אליהם אלרגיה כבר בגיל הילדות, אולם החשיפה אליהם בילדות הייתה נמוכה מאוד, ולכן הם לא חוו תגובות. אנחנו נתקלים בלא מעט מקרים של אלרגיה לאגוזים, למשל, שהתגלו בגיל ההתבגרות, אך קרוב לוודאי שהם התפתחו כבר הרבה קודם. אגב, אלרגיה כזו יכולה להתפתח גם בקרב אנשים שעוברים להתגורר במדינה אחרת, ונחשפים לראשונה בגיל מבוגר למזונות שאליהם לא נחשפו בגיל הילדות".

אפשרות נוספת, לדבריו, היא מצב שמכונה רגישות צולבת בין אלרגנים נשאפים לאלרגנים של פירות. "אנשים רבים מפתחים במהלך שנות ההתבגרות והבגרות המוקדמת רגישות לאלרגנים של אבקני עצים, הגורמים לנזלת אלרגית. לאלרגנים של עצים מסוימים יש דמיון לאלרגנים של מזונות, בעיקר לפירות ואגוזים. כתוצאה מכך, אותם אנשים עלולים לפתח תסמיני אלרגיה גם בעת אכילת אותם הפירות. מדובר בד"כ בתופעות אלרגיות קלות יותר, המתבטאות בעיקר בתחושת עקצוץ ואי-נוחות בפה, הנגרמות בעת אכילה של המזון הטרי (אך לא בצורתו המבושלת או האפויה)". לדבריו, תופעה זו שכיחה באירופה ובאזורים מסוימים של ארצות הברית ופחות שכיחה בישראל.

"אנחנו נתקלים בלא מעט מקרים של אלרגיה לאגוזים שהתגלו בגיל ההתבגרות, אך קרוב לוודאי שהם התפתחו הרבה קודם"

פרופ' ארנון

האפשרות השלישית, והמסקרנת ביותר לדבריו, היא מצב המכונה "אובדן הסבילות", כמו במקרה של האלרגיה שהתפתחה לקינואה. "זה קורה כשמישהו מפתח אלרגיה למזונות שאותם הוא אכל באופן קבוע מילדות, אולם הפסיק לאכול אותם מסיבה כלשהי. אצלנו במרכז שמיר פרסמנו לפני מספר שנים פרסמנו סדרה של מקרים שבהם אנשים נמנעו ממזון מסוים (בעיקר מחלב), בשל המלצות שקיבלו, בין היתר מנטורופתים למשל. לאחר תקופה מסוימת של הימנעות, הם פיתחו אלרגיה לחלב, ואף חוו תגובות אנפילקטיות (תגובות מסכנות חיים)".

באחד המקרים הטרגיים ביותר, הוא מתאר מטופל שהפסיק לצרוך מוצרי חלב בשל דלקת עור אטופית. "הוא פיתח אלרגיה לחלב, ובהמשך חווה תגובה קטלנית. אף שלא מדובר בתופעה שכיחה, מומלץ להימנע מדיאטות הימנעות מכוונות, בעיקר מחלב, ובעיקר כשמדובר באנשים בעלי רקע אטופי".