במשרד הבריאות מודאגים מתופעה מסוכנת שצוברת תאוצה בקרב ילדים ובני נוער לאחרונה – התמכרות למדבקות פנטיל, המשמשות עבור חולי סרטן. "מדובר במשכך כאבים אופיואידי, הפועל בדומה לתרופות המופקות מאופיום כמו מורפיום, והשימוש בו עלול לגרום להתמכרות. התרופה מיועדת לשיכוך כאבים כרוניים חזקים, כמו אלה של חולי סרטן", מסביר בכיר במשרד. לדבריו, מדובר בתרופה המסוכנת יותר מכל סם וחזקה פי מאה ממורפיום. "ילדים ובני נוער מתמכרים אליה, כי יחסית לסמים קשים היא נחשבת זולה. קל להשיג אותה דרך הטלגרם ברגע", הוא מוסיף.

בעולם כבר מציינים מספר מקרי מוות של נערים ונערות בעקבות שימוש במדבקות, אך בישראל מדובר בהתמכרות חדשה יחסית ואין עדיין נתונים סטטיסטיים מדויקים. בכיר במשרד הבריאות: "הנערים חותכים את המדבקה לארבע, מדליקים עם מצית קטנה מתחת ושואפים עם קש את האדים - אין יותר מסוכן מזה, זה הרסני. אם לא נעצור את זה כאן אנחנו בדרך להידרדרות מסוכנת ואחת הגדולות שידעה ישראל".

פקד זיו סימן טוב, חוקר נוער מתחנת משטרת נתניה חקר נערים ונערות בני 15-14 שמשתמשים בפנטניל. "נושא המדבקות הוא אחת ההתמכרויות הקשות וההרסניות ביותר שקיימות היום בעולם. תפסנו אלפי מדבקות כאלה. הגענו לקבוצת נערים, בני טובים, שהתמכרו לתרופה והגיעו למצבים קשים מאוד. אני יכול לציין חמישה נערים, ממשפחות נורמטיביות לחלוטין, שהיו בכיתות מצוינות וספורט, שהחיים שלהם נהרסו לחלוטין". אגב, מה שגורם לבני הנוער להתפתות למדבקות לדבריו, הוא בעיקר מחירה הנמוך. "יחסית לסמים אחרים, המדבקה זולה. אפשר לקנות אותה במחיר של 250-80 ₪".

עוד מציין פקח סימן טוב כי תחנתו ביצעה מעקב דרך הטלגרם שבמהלכו הצליחו לאתר נהג מונית שמוכר לילדים את המדבקות המסוכנות. "ביום הוא נוהג על מונית ובלילה סוחר מסוכן בתרופות. כל הבאגז' שלו היה מלא במדבקות שמכר לילדים ובני נוער מכל הארץ. לא עניין אותו שהתרופה נמכרת לקטין, כל המרבה במחיר קיבל את מה שהוא רוצה".

ארכיון (צילום: חדשות 2)
ביום נהג מונית - בלילה סוחר בפנטיל לילדים | צילום: חדשות 2


"היינו מחפשים אצלו בחדר סמים ולא מוצאים"

אבי, אביו של יותם (שם בדוי) שהתמכר לפנטניל: "הבן שלי היה חנון והיו לו חברים חנונים. חד משמעית. הם היו בכיתת ספורט בבה"ס בנתניה והצטיינו בלימודים. הם פשוט נגררו. אחד מהנערים הגיע למדבקות דרך הטלגרם, והם דרבנו אחד את השני לנסות. ראינו שמשהו עובר על הילד ולא הבנו מה. היינו מחפשים אצלו בחדר סמים ולא מוצאים, השתגענו. ראינו קשים מפוזרים בכל מקום, לא הצלחנו לקשר בין הדברים".
לדבריו, ההתמכרות גרמה לחבורת הילדים פשוט לעצור את החיים שלהם. "יום אחד דפקו לנו בדלת מהמשטרה עם צו חיפוש, רק אז הבנו שהילד שלנו מכור למדבקה. לא שמענו על זה מעולם. מצאתי את הילד שלי זרוק לילה אחד בגינה אז הבנתי כמה המצב שלו גרוע. הילדים האלה הסניפו את זה דרך הפה, ראינו בבית שיש פחם שחור על השקעים, על המחשב, כתמים שחורים כאלה ולא הבנו מה זה.

מה עשיתם כשהבנתם?

"כשהבנו כמה זה מסוכן, החלטתנו שאנחנו לא מוותרים עליו. הפסקתי לעבוד ולקחתי אותו הבייתה. החלטתי לגמול אותו בעצמי. היו לו התקפים פסיכוטיים מטורפים, התקפי אלימות וזעם, אבל לא ויתרתי. לשמחתי, היום הבן שלי הצליח להתגבר ואפילו התגייס ליחידה מובחרת".

מדבקות פנטניל (צילום: Iris Hanking / Shutterstock.com)
צילום: Iris Hanking / Shutterstock.com


גם מירי, אימו של נועם (שם בדוי) מודה שהחיים של המשפחה נהרסו בגלל העניין. "כל הבלגן התחיל כשהבן שלי היה בן 11. היום אני יכולה להגיד שהגירושים שלי היו בגללו. הבן שלי לא הצליח להתגבר, הוא עד היום במכוני גמילה, עדיין משתמש והקשר שלנו לא טוב, אני מפחדת שהוא יעשה משהו לעצמו או למישהו מהמשפחה, המצב שלו ממש לא טוב".

לסיום מבקש אבי להעביר מסר להורים: "תשימו לב למדבקות האלה. הן זולות וזמינות. חפשו קשים או ניירות כסף, אבל אל תוותרו על הילדים. זה מסוכן יותר מכל סם קשה שאתם מכירים, ועלול לגרום לדום לב בשנייה".

משטרת ישראל: "מדבקת הפנטניל היא תרופת מרשם כשהחומר הפעיל בה מוכר בפקודת הסמים המסוכנים. על פי החשד, סוחרי סמים רוכשים את המדבקות מחולים הנוטלים אותן כמרשם לתרופה בידם, או גונבים אותן ועושים בהן שימוש אסור".

משרד הבריאות: "משרד הבריאות מכיר את תופעת השימוש במדבקות פנטניל ואת השוק השחור סביב המדבקות כמו גם את התופעה של זיופי מרשמים. האגף לאכיפה ופיקוח במשרד עוסק באופן מתמיד באיתור אותם גורמים שעושים שימוש ושיווק לא חוקי. אנו רואים עלייה בשימוש במדבקות פנטניל וגם עלייה בשוק השחור של מדבקות אלו. מרבית הפעולות נעשות בשיתוף גורמי האכיפה, ואף נפתחו תיקים פלילים על ידי המשטרה כנגד מי שמוכר את מדבקות אלו ותרופות מזויפות אחרות בשוק השחור, ובין השאר בטלגרם.

במטרה למנוע שימוש בתכשירים ותרופות לא מאושרות למכירה בישראל ובמטרה לשמור על בריאות הציבור, משרד הבריאות עוסק בהסברה של השלכות השימוש בתרופות אלו על הבריאות. בנוסף, קיימות 13 מרפאות יעודיות לטיפול תרופתי ממושך של משרד הבריאות, בהן מטופלים כיום כ-3,500 מכורים שמקבלים טיפול מקיף הכולל מענים רפואיים ופסיכוסוציאליים. המשרד שב ומזהיר את הציבור כל העת, מפני הסכנות בקניית תרופות שלא דרך צינור השיווק החוקי, וצריכתן שלא לפי הנחיות הרופא או הרוקח. משרד הבריאות קורא לציבור לרכוש תרופות רק במקומות המאושרים לכך כדוגמת בתי מרקחת ורשתות הפארם, ולהימנע מקנייתן דרך רשתות חברתיות ואתרי אינטרנט לא מוכרים. כאמור, באשר לאכיפת החוק, מטבע הדברים הסמכות נתונה בידי משטרת ישראל".