המרכז הלאומי לסטטיסטיקה רפואית בארה"ב (NCHS) חושף נתון מדאיג במיוחד, לפיו בשנתיים וחצי האחרונות נפטרו כ-3,500 אנשים כתוצאה מתופעות לוואי ממושכות של הקורונה - ה"לונג קוביד".

ד"ר זיאד אל-אלי, עוזר פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס וחוקר התופעה, מספק הסבר לנתון ואומר כי "מחקרים מראים כי מחלימי COVID-19 נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות בריאותיות חמורות כולל אי ספיקת איברים, התקף לב וקרישי דם". עם זאת, לדבריו ייתכן שהדברים הללו אינם מיוחסים לנגיף בתעודת הפטירה.

"חלק מהאנשים פשוט מתקשים להתאושש מהקורונה ולעיתים זה גם עלול להוביל למוות", מחזק את הדברים פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה, אונ' בר אילן. "ידוע למשל שקורונה יכולה לגרום לבעיות לב, לסוכרת – אלה גורמי סיכון שעלולים להוביל מוות במקרים מסוימים, בייחוד כאשר מדובר באנשים שכבר היו להם מחלות רקע מסוימות. ניקח לדוגמה חולי ריאה שסובלים מבעיות נשימה בגלל סרטן או בשל מחלות ריאה אחרות – אם הם נדבקים בקורונה, מערכת הנשימה שלהם עלולה להתדרדר ולסכן את חייהם".

עם זאת, פרופ' כהן מרגיע ומסביר כי "רוב חולי הקורונה יצליחו להתאושש מהמחלה והסיכוי לסבול מלונג קוביד שמוביל למוות אינו גבוה. מצד שני, אני חושב שבהחלט אין לזלזל בנתונים ויש לתת את הדעת בנושא טיפול הולם (אם יש כזה) עבור חולים הסובלים מתסמיני לונג קוביד שפוגעים בחייהם או מסכנים אותם".

"הקושי באבחון גורר קושי במתן טיפול ראוי"

אגב, פרופ' כהן מסביר כי לונג קוביד עשוי להתבטא בתופעות קשות רבות, שלא תמיד ניתן לאבחנן בהקשר של קורונה. "אנחנו יודעים על בעיות נוירולוגיות כמו 'ערפול מוחי' שפוגע בתפקוד הקוגניטיבי, בעיות מטבוליות לרבות סוכרת שיכולה להיגרם כתוצאה מהלונג קוביד, יש פגיעות שקשורות למערכת העצבים כמו איבוד חוש הריח שחוזר אחרי חודשים או לא חוזר בכלל. יש אפילו מחקר שטוען שנגרמת פגיעה בחומר האפור של המוח. העניין הוא שהקושי באבחון גורר קושי במתן טיפול ראוי".

המכשיר שמכפיל את הזמן שבו הלב נמצא מחוץ לגוף (צילום: רועי קסטרו, בית החולים בלינסון)
גם סיבוכי לב יכולים להיגרם מהקורונה ובסופו של דבר להוביל לתמותה | צילום: רועי קסטרו, בית החולים בלינסון

למה זה קורה, יודעים לומר?

"יש כאלה שאומרים שזה קשור לשיבוש במערכת החיסון שנגרם בזמן מחלת הקוביד. לפי סברה אחרת - הנגיף שוהה זמן רב בגוף, אפילו חצי שנה באזור המעיים והוא יכול לגרום לבעיות שם. מחקר אחר מדבר על הרס כלי דם במוח שהקורונה עלולה לעשות – אבל דרוש עוד מחקרים כדי לאפיין טוב יותר את הסיבות לסברות אלו".

מה לגבי אנשים מחוסנים?

"יש מחקרים שמראים שהתחסנות מצמצמת את הסיכון לפתח לונג קוביד פי שניים".

מי מועד יותר לסבול מלונג קוביד?

"רוב המתים מלונג קוביד הם מבוגרים בני 65 ומעלה, ונראה שנשים סובלות יותר מהשפעותיו לעומת גברים"

יש וריאנט מסוים שגורם יותר לתופעה מאחרים?

"אין לכך תשובה וודאית, אבל מחקר שפורסם לאחרונה מצביע על כך שזן האומיקרון גורם לפחות לונג קוביד לעומת הדלתא למשל".

"המסקנה החשובה היא שצריך להיזהר ככל שניתן ולנסות לא להידבק בקורונה. חשוב לנקוט אמצעי זהירות כמתחייב – שמירה על ריחוק, היגיינת ידיים ועטיית מסכות. אמצעי בטיחות אלה יסייעו לצמצם את הסיכוי להדבקה. וכשלא נדבקים – לא סובלים מלונג קוביד", מסכם פרופ' כהן.