דשא סינתטי, או מלאכותי, נמצא בשימוש תדיר בעשורים האחרונים. הוא נוח, דורש פחות תחזוקה ומים מדשא טבעי וצובע לנו את הגינה בירוק בלי שנידרש להשקיה ולהשקעה שכרוכות בטיפוח דשא טבעי. כיום משתמשים בדשא סינתטי בגינות פרטיות וציבוריות, במגרשי ספורט ובאצטדיונים.
השימוש בדשא סינתטי החל בשנות השישים של המאה הקודמת בארצות הברית, והתפשט באירופה בשנות השמונים. הדשא המלאכותי הראשון היה עשוי סיבי ניילון ירוקים שהודבקו זה לזה ליצירת שטיח והונחו על משטח אדמה. הוא לא נראה כמו דשא טבעי, התחמם מהר מאוד ולא היה נוח לשימוש. מאז עבר הדשא הסינתטי שדרוגים רבים, והיום הוא כולל סיבי פוליאתילן ארוכים ורכים שמדמים דשא אמיתי. המילוי שלהם עשוי חלקיקי גומי וחול, שמופקים מצמיגים ממוחזרים, משככים זעזועים בזמן ריצה ומפחיתים את החיכוך שנגרם כתוצאה מנפילה. הדמיון לדשא רגיל והתחזוקה הפשוטה הפכו את הדשא הסינתטי למוצר מבוקש, והתעשייה סביבו משגשגת: היקפה בשנת 2020 הוערך בכ-2.7 מיליארד דולר בצפון אמריקה בלבד, ואחד מכל עשרה בעלי גינות באנגליה החליף את המדשאה הפרטית בדשא סינתטי.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
על אף שדשא מלאכותי נראה לנו כמו דשא רגיל, על חרקים זה לא ממש עובד. הבעיה היא שדשא ללא חרקים מונע גם מציפורים, שניזונות מהחרקים האלה, להגיע לגינה. לין מרקוס (Marcus), אחת מיושבי הראש של החברה לעיצוב גינות בבריטניה, סיפרה לעיתון הגרדיאן: "אנשים עשויים לספר שהם רואים פרפרים ודבורים על הצמחים שסביב הדשא המלאכותי, אבל בסוף זה כמו לסלול כביש ראשי באמצע יער. חיות לא יכולות להגיע מצד אחד של הדשא לצד השני כדי להתרבות".
לצד זאת, הדשא הסינתטי מאפשר מִחזוּר. מתוך כשלושה מיליארד צמיגים שנזרקים למזבלות מדי שנה – מספר שאף צפוי לעלות לחמישה מיליארד עד 2030, עקב העלייה במספר כלי הרכב – באירופה משמשים 21% מהם את תעשיית הדשא הסינתטי. עם זאת, פתרונות המחזור של דשא סינטטי ישן הם מוגבלים, ולמעט מספר חברות שממחזרות אותם הם ברובם מגיעים אל המזבלות. בנוסף, ייתכן שכך נוצרת בעיה אחרת: יש הטוענים שטחינת הצמיגים לחלקיקים קטנטנים הופכת אותם למיקרו-פלסטיק מזהם, שעלול להתפזר בסביבתנו ואף במי השתייה שלנו. זו טענה סבירה בהחלט, אולם עדיין לא ברור כמה חלקיקי צמיגים עוברים מהדשא הסינתטי אל הסביבה. יתרה מזאת, עוד לא ברורה ההשפעה שלהם על בעלי החיים: מניסויים שנערכו על תולעים, אצות, דגים ופלנקטון נראה שלטווח קצר השפעת חלקיקי הגומי עליהם זניחה, אם כי אין לדעת מה תהיה ההשפעה בטווח הארוך.
טוב לספורטאים? לאו דווקא
ומה לגבי הבריאות שלנו? ייתכן שדשא מלאכותי עלול להשפיע עליה לרעה. איימי גריפין (Griffin), מאמנת קבוצת כדורגל הנשים של אוניברסיטת וושינגטון שמשחקות על מגרש דשא סינתטי, הבחינה בריבוי שחקני ושחקניות כדורגל מוושינגטון שחלו בסרטן. היא דיווחה על כך לרשויות הבריאות במדינת וושינגטון, שהחליטו לבחון האם שיעור החולים בסרטן בקרב כדורגלנים במדינה גבוה משיעורם באוכלוסייה הכללית. בדו"ח הרשמי, שפורסם ב-2017, נמצא שמידת התחלואה בסרטן בקרב שחקני כדורגל לא עלתה על זו של האוכלוסייה הכללית. עם זאת, מתוך רשימה של 53 שחקני כדורגל שחלו בסרטן, יותר מ-60 אחוז מהם שיחקו בתפקיד שוער. ייתכן ששחקנים אלו קרובים יותר לקרקע,וחשופים יותר למגע עם החלקיקים שעולים ממנה או לנשימתם.
עדות נוספת שמעלה תהיות לגבי הקשר בין סרטן לדשא סינתטי התפרסמה לאחרונה בעיתון הגרדיאן. בעיתון פורסם ששישה שחקני עבר מקבוצת הבייסבול הפיליס (Phillies) מפילדלפיה, ששיחקו במגרש דשא סינתטי, חלו בסרטן מוח נדיר. כדי לבחון את הסוגיה, רכשו חוקרים מאוניברסיטת נוטרדאם פיסות מהמגרש שבו זכתה קבוצת הפיליס באליפות ב-1982. החוקרים מצאו שם סוגים שונים של פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (Polycyclic aromatic hydrocarbons או PAHs), שידועים כמסרטנים, אולם מומחים לסרטן המוח לא ממהרים לקפוץ למסקנות. הנרי פרידמן (Friedman), נוירו-אונקולוג מאוניברסיטת דיוק, אמר לגרדיאן: "השורה התחתונה היא שהכל אפשרי, אבל כרגע אין שום דרך להוכיח קשר ישיר בין הדברים".
לא בטוח שחוסר הוודאות המדעי אמור לעודד אותנו. חלקיקי הגומי מהצמיגים הממוחזרים מכילים מזהמים רבים כמו מתכות כבדות ופחממנים ארומטיים רב טבעתיים, אבל מניסויים נמצא שהם מופרשים בריכוז נמוך. עם זאת, חומרים רבים המופרשים מאותם חלקיקי גומי מצמיגים ממוחזרים לא עברו מבחני רעילות, ומניסויים ראשוניים נראה שחלקם מזהמים ואף עלולים לגרום לסרטן. בנוסף, החומרים המזהמים מופרשים מחלקיקי הגומי, כמו מתכות כבדות, הם יציבים ולא מתפרקים לאורך זמן ועל כן יש לבצע ניסויים נוספים הבוחנים את ההשפעה ארוכת הטווח של הדשא הסינטטי, לדוגמה בדיקה של מאגרי מים הסמוכים למגרשי דשא סינטטי.
הגבלות ואיסורים
בצל חוסר הוודאות, החליט האיחוד האירופי לצמצם את הסיכונים ולנקוט בצעדים למזעור הנזק שעלולים לגרום אותם פחמנים ארומטיים רב טבעתיים. באוגוסט 2022 הוריד האיחוד האירופי את הריכוז המותר של שמונה מהם בדשא המלאכותי ב-80 אחוזים ביחס לריכוז שהותר קודם לכן. בנוסף, שוקל האיחוד לאסור מכירה של חלקיקי מיקרו-פלסטיק שמשמשים למילוי דשא מלאכותי, או לחלופין, להחיל תקנות שימזערו את פיזורם מהדשא אל הסביבה, כמו הצבת גדרות. כך, בתקווה, יפחת הזיהום הסביבתי. בעשותו כך הצטרף האיחוד האירופי למספר ערים בארצות הברית, כמו בוסטון וכמה ערים במדינות קליפורניה וקונטיקט, שהגבילו את השימוש בדשא הסינטטי. חלקן אף אסרו על התקנתו בעתיד בגנים עירוניים. בארץ לא קיימות כיום הגבלות כלשהן על דשא מלאכותי, שהותקן ועודנו מותקן בערים רבות ברחבי הארץ.
ומה עם המדשאה שאצלכם בבית? אם אתם רוצים גינה ירוקה ולא יכולים לטפח דשא טבעי, או שהוא פשוט לא מתאים לתנאי מזג האוויר באזור המגורים שלכם, תוכלו לבחור בחלופות ירוקות יותר, כמו גידול ירקות, צמחייה ארצישראלית ואפילו מילוי דשא סינתטי מהצומח, כגון סיבי קוקוס וקליפות אגוזים. נראה שסביבה טבעית, גם אם מדובר באדמה עם צמחים ולא במרבד ירוק, טובה יותר לבריאות – גם שלנו וגם של הסביבה.