"לא היה דבר כזה": השפעת גורמת לעומס קיצוני בבתי החולים בארץ

גל השפעת החריג מתרחב ברחבי הארץ: הנגיף הופיע מוקדם מהרגיל השנה ובימים האחרונים מתועדת עלייה חדה במספר אשפוזי הילדים בבתי החולים. מומחים שעמם שוחחנו סיפרו כי מספר הילדים החולים גבוה במיוחד, וכי חלק מהמאושפזים מגיעים למיון במצב קשה עוד לפני התחלת הטיפול. השבוע נפטר מהנגיף ילד בן 6 מירושלים, לאחר שמצבו הידרדר במהירות אף שהיה מחוסן וגם ילדה בת 10 לפני כשבועיים.

השבוע דיווחנו כי במרכזים הרפואיים שניידר ודנה-דואק באיכילוב נרשמה עלייה משמעותית במספר הילדים שאושפזו בשל שפעת - עשרות מקרים בתוך ימים ספורים, ובהם ילדים שהגיעו במצב קשה ונזקקו לטיפול נשימתי או להחייאה.

גל השפעת מורגש לא רק שם אלא גם בבתי חולים נוספים. במרכז הרפואי זיו שבצפת מדווחים כי מדי יום מתקבלים אצלם בין חמישה לעשרה מאושפזים בשל שפעת, וכרגע מאושפז חולה אחד במצב קשה ומסכן חיים. בהדסה עין כרם מאושפזים כ-11 ילדים בשל הנגיף, ובהם תינוק שנמצא ביחידה לטיפול נמרץ במצב יציב. בסורוקה מאושפזים 45 חולי שפעת, ובהם חמישה בטיפול נמרץ. גם במאיר נמשכת התחלואה, אך מרבית הילדים שנבדקו שם בשבועות האחרונים סבלו ממחלה קלה בלבד. בשורה תחתונה - הנתונים הכלליים מציגים תמונה ברורה של גל מוקדם, רחב וחריג בעוצמתו.

פרופ' ליאור נשר, מנהל המכון למחלות זיהומיות בבית החולים סורוקה: "נכון לאתמול מאושפזים אצלנו 15 ילדים, שניים מהם בטיפול נמרץ, ו-30 מבוגרים, שלושה מהם בטיפול נמרץ, אחד מהם הוא נער בן 17 ללא מחלות רקע". לדבריו, העומס הנוכחי אינו אופייני לתחילת דצמבר.

"השפעת השנה מכה בכמות עצומה. זה לא כמו דלקת גרון שנותנים אנטיביוטיקה ומצפים להטבה מהירה - אלה מחלה קשה ומידבקת מאוד"

פרופ' אריאל טננבאום

גם פרופ' אריאל טננבאום, מנהל מחלקת הילדים בהדסה עין כרם, מתאר עומס חריג: "המחלקה עולה על גדותיה. זה הרבה מעבר לשגרה". לדבריו, המחלקה המקורית כוללת 36 מיטות, ונפתח אזור נוסף עם תשע מיטות - וגם הוא לא תמיד מספיק בימי החורף. "אנחנו מאשפזים ילדים גם בכירורגיית ילדים, וגם נאלצים להשתמש במיטות ייעודיות במחלקות אחרות כשאין ברירה". הוא מדגיש כי מאז שנכנס לתפקיד ביולי 2023, "לא היה דבר כזה. מתוך כ-50 ילדים שמאושפזים אצלנו נכון להיום, 11 הם חולי שפעת, רובם לא חוסנו, ועוד שישה סובלים מווירוסים של החורף, RSV ואדנו-וירוס", הוא אומר, ומצייו כי תינוק נוסף החולה בשפעת מטופל במחלקה לטיפול נמרץ ילדים והוא במצב יציב.

העומס בא לידי ביטוי גם במיון. "יש לנו מעל מאה פניות ביום. מתוכם 10 עד 18 ילדים מתאשפזים מדי יום, וכשילד מתאשפז - זה כבר נחשב חולה בינוני-קשה", הוא מסביר, ואף מדגיש כי חלק מהילדים זקוקים למכונות תומכות נשימה גם במחלקת הילדים. "השפעת השנה מכה בכמות עצומה. זה לא כמו דלקת גרון שנותנים אנטיביוטיקה ומצפים להטבה מהירה - אלה מחלה קשה ומידבקת מאוד".

ד"ר אדלשטיין, מנהל היחידה למניעת מחלות זיהומיות בבית החולים זיו, מציין כי גם בבתי החולים בצפון כבר מרגישים את עוצמת הגל. "אנחנו רואים עלייה דרמטית בכמות מקרי השפעת - בכל יום יש לנו בין חמישה לעשרה מאושפזים שיוצאים חיוביים", הוא אומר. "יש לנו חולה אחד במצב קשה ומסכן חיים, ועוד מאושפזים שמפתחים מחלה קשה בעקבות השפעת.

החיסונים לא יעילים במאה אחוז, אבל ברוב המקרים הם מונעים מחלה קשה וסיבוכים

פרופ' נשר מדגיש כי קיימת בציבור תפיסה שגויה לגבי יעילות החיסונים: "החיסון לא מעניק מאה אחוזי הגנה, וכשמדובר בווירוסים נשימתיים כמו שפעת, RSV וקורונה, ההגנה נמוכה יותר לעומת חיסונים אחרים כמו טטנוס או צהבת A. עם זאת, החיסון מפחית באופן משמעותי את התחלואה ברוב המקרים, ומקל את חומרת המחלה". הוא מציין כי השפעת הופיעה מוקדם יחסית השנה והיא חריגה בעוצמתה: "אנחנו לא רגילים לראות תחלואה כזאת בתחילת דצמבר. אנחנו רגילים שהיא מתחילה בסביבות ינואר, אבל השנה היא הפתיעה והקדימה". לדבריו, שיעורי ההתחסנות נמוכים בשנים האחרונות, ולכן האוכלוסייה חשופה יותר לסיכונים הכרוכים בנגיף.

פרופ' טננבאום מוסיף כי גם הירידה בכיסוי החיסונים משפיעה על העומס: "לצערי, אנחנו רואים ירידה בהתחסנות. אחרי הקורונה נוצר משבר אמון מסוים בקרב האוכלוסייה, ולכן רבים לא מתחסנים וזה מוביל לעלייה בתחלואה. כך פרצה מגפת החצבת והתרחבה, ומאות רבות של חולי חצבת הגיעו אלינו להדסה".

ד"ר עדי וייס פינק, מומחית לרפואת ילדים בכללית מחוז דן-פ"ת, אומרת כי מאחר שהשפעת הקדימה – ילדים רבים נותרו ללה הגנה חיסונית. "בבתי הספר מחסנים רק בסוף נובמבר, וכשהשפעת מקדימה ככה, אוכלוסייה גדולה מאוד נשארת בלי הגנה", היא מסבירה. "השפעת השנה היא קשה ביותר - יש הרבה יותר ילדים חולים. וככל שיותר ילדים ייחלו - יהיו גם יותר סיבוכים". ד"ר וייס מוסיפה כי עדיין לא מאוחר מדי לחסן את הילדים. "הגל הראשון התחיל. מי שלא חלה עכשיו, אולי ייחלה בגל הבא ולכן כדאי להתחסן בהקדם".

ד"ר אדלשטיין מוסיף: "שיעור המתחסנים הנמוך משפיע על כל מערכת הבריאות. חשוב לציין כי התחסנות מקטינה באופן דרמטי את הסיכוי להידבק, וגם אצל מי שנדבק היא מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי לסבול ממחלה קשה או חלילה למות".