בגלל עלייה בתחלואה: שישה ילדים ננשכו ונשרטו בידי חתולי רחוב – ונזקקו לחיסון כלבת
מתינוקת בת פחות משנה ועד נערה בת 17: ששת הילדים הגיעו בתוך יום אחד לבית החולים איכילוב לאחר שנפגעו מחתולי רחוב. כיוון שלא ניתן היה לאתר את החתולים, הוחלט לחסנם לכלבת. מומחית למחלות זיהומיות מזהירה מהעלייה במספר בעלי החיים הנגועים: "נוקטים משנה זהירות גם במקרים שלא ידוע אם בעל החיים נדבק"

שישה ילדים, מתינוקת בת פחות משנה ועד נערה בת 17, הגיעו שלשום (שלישי) למלר"ד הילדים בבית החולים דנה-דואק שבמרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, לאחר שננשכו ונשרטו בידי חתולי רחוב. כל השישה הופנו לקבלת חיסון מונע לכלבת.
ד"ר טלי קפואה, רופאה בכירה במלר"ד הילדים, מספרת כי מדובר במפגש תמים עם חתולי רחוב שהסתיים בפציעה. "המקרים התרחשו בגינות ציבוריות ובסביבת בתי מגורים, בחלקם בנוכחות ההורים. הילדים ניסו ללטף את החתולים או להאכיל אותם, והחיות הגיבו בשריטה או בנשיכה".
מאחר שהחתולים לא היו מוכרים למשפחות ולא ניתן היה לאתרם ולברר את מצבם הבריאותי, הילדים הופנו על ידי לשכות הבריאות לקבלת חיסון מונע לכלבת. ד"ר קפואה מסבירה כי ההחלטה לחסן מתקבלת בלשכת הבריאות לאחר הערכת סיכונים, הכוללת מצב אפידמיולוגי, מצב הגיאופוליטי ונתוני תחלואה העדכניים. "לאחרונה אנחנו עדים לעלייה בתחלואה, ולכן יש חשיבות מיוחדת להערכת הסיכון, בייחוד כשמדובר בבעל חיים לא מוכר שלא ניתן לאתר אותו", היא אומרת.
הטיפול בילדים כלל גם ניקוי וחיטוי הפצעים, הערכת הצורך באנטיביוטיקה ובחיסון נגד טטנוס. לדברי ד"ר קפואה, בדרך כלל נדרשות ארבע מנות חיסון לאורך כשבועיים, ובמקרים מסוימים גם מנה נוספת או מתן נוגדנים. "בחלק מהמקרים יש צורך בהזרקת הנוגדנים ישירות לתוך הפצע וסביבתו", היא מציינת. "מדובר בטיפול שעלול להיות כואב ומלחיץ, בייחוד עבור ילדים קטנים שנדרשים להגיע לביקורים חוזרים ולקבל מספר זריקות".
זינוק במספר בעלי החיים הנגועים בכלבת
המקרים באיכילוב מתרחשים על רקע עלייה מדאיגה בתחלואת הכלבת בישראל. לפי נתונים שמראה לנו פרופ' יעל פארן, מומחית למחלות זיהומיות ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, בשנת 2022 אובחנו 29 בעלי חיים נגועים בכלבת, ב-2023 עלה מספרם ל-45, ב-2024 ל-59 וב-2025 ל-102. מתחילת 2026 אובחנו לדבריה כמעט 120 בעלי חיים נגועים במחלה.
"יש יותר בעלי חיים נגועים שעלולים לנשוך או לתקוף, שכן נגיף הכלבת עלול לגרום להתנהגות אגרסיבית ותוקפנית. בעקבות העלייה הגדולה במספרם, נוקטים משנה זהירות גם במקרים של מגע עם בעלי חיים, ולכן יותר אנשים מופנים לקבלת חיסון".
לדבריה, חל גם שינוי בסוג בעלי החיים הנדבקים. בעוד שבעבר מרבית המקרים התגלו בקרב חיות בר, בשנים האחרונות נרשמת עלייה חדה במספר הכלבים הנגועים. בשנת 2022 אובחנו שישה כלבים כחולי כלבת, לעומת 35 בשנת 2025 ו-61 מתחילת השנה הנוכחית.
גם מפת התחלואה השתנתה. "אם בעבר מרבית המקרים התרכזו בצפון הארץ וברמת הגולן, בשנתיים האחרונות הפך אזור יהודה ושומרון, לדברי פרופ' פארן, למוקד מרכזי של ההתפרצות. בין הגורמים האפשריים לכך היא מציינת עלייה במספר הכלבים המשוטטים, גידול באוכלוסיית התנים ומחסור זמני בחיסונים המיועדים לחיות בר ולכלבים משוטטים.
מחלה קטלנית ומסוכנת
לדבריה, הסכנה העיקרית בכלבת היא שמרגע שמופיעים תסמיני המחלה, היא כמעט תמיד קטלנית, ואין טיפול יעיל שיכול לעצור את התקדמותה. לעומת זאת, טיפול מונע שניתן בזמן לאחר חשיפה אפשרית לנגיף יעיל מאוד במניעת המחלה.
היא מדגישה גם את חשיבות שיתוף הפעולה בין הרשויות. "חשוב מאוד שמשרד החקלאות ומשרד הבריאות יהיו מתואמים עם הרשות הפלסטינית. צריך לזכור שחיות משוטטות וגם מחלות לא מכירות בגבולות". לדבריה, התיאום צריך לכלול איסוף מידע, חלוקת פיתיונות חיסון והעלאת מודעות.

בשבוע שעבר מת מכלבת בבית החולים אבן סינא בג'נין ג'וואד יוסף ח'סיב, ילד פלסטיני בן ארבע מהכפר קפין הסמוך לחריש. על פי מידע שהגיע לידי mako בריאות, הילד ננשך על ידי כלב כמה שבועות לפני מותו, אך לא קיבל טיפול מונע. בהמשך הוא אושפז כשהוא סובל מחום, ריור מוגבר ושינויים בהתנהגות ובמצב ההכרה. בדיקות רוק וביופסיית עור אישרו כי נדבק בנגיף הכלבת, אך בשלב זה כבר הופיעו תסמינים חמורים של המחלה.
ד"ר מיכאל אטינגר, יו"ר הסתדרות הווטרינרים, מזהיר כי למקרה יש השלכות גם על ישראל. "צריך להבין שכלבת לא מכירה בגבולות. במרחק קצר מג'נין נמצאים יישובים ישראליים, וחיות בר וכלבים משוטטים יכולים לעבור מאזור לאזור בלי שום מגבלה".
לדבריו, ההבדל בין חיים למוות יכול להיות תלוי במהירות שבה מזהים את החשיפה ומתחילים בטיפול. לכן חלון ההזדמנויות להצלת חיים מתחיל כבר ביום הנשיכה. "מדובר בטרגדיה - מוות ממחלה שהיה ניתן למנוע, בוודאי כשמדובר בילד, בלי קשר מאיזה צד של הגבול הוא מגיע".
מה עושים במקרה של נשיכה או שריטה?
ד"ר קפואה מדגישה כי במקרה של נשיכה או שריטה מבעל חיים לא מוכר, גם אם הפגיעה נראית שטחית, יש לשטוף את הפצע היטב במים זורמים ובסבון במשך כ-15 דקות, לחטא אותו ולפנות בהקדם ללשכת הבריאות להערכת הסיכון.
"אנחנו רוצים שילדים יאהבו בעלי חיים, אבל חשוב שהם יבינו שלא כל חתול שנראה חמוד הוא חתול שמותר לגשת אליו, ללטף או להאכיל", היא אומרת. "לא צריך לפחד מכל חתול, אבל צריך לדעת לשמור מרחק מחיות לא מוכרות".
