דוח המבקר מזהיר מקריסת המיגון בבתי החולים: "זה חייב לטלטל את הממשלה"

דוח חריף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע היום (שלישי) כי מערכת האשפוז בישראל אינה ערוכה לתפקוד רציף במלחמה כוללת וממושכת, וכי פערי המיגון בבתי החולים מסכנים חיי מטופלים וצוותים רפואיים. על פי הדוח, יותר ממחצית ממיטות האשפוז וכ-41 אחוז מחדרי הניתוח בבתי החולים שנבדקו אינם ממוגנים, מצב שעלול להוביל לצמצום פעילות רפואית מצילת חיים בעתות חירום.

הביקורת בחנה כ-25 אלף מיטות אשפוז ב-52 בתי חולים בישראל. מתוכן, כ-17,500 מיטות אשפוז כלליות ב-27 בתי חולים כלליים, כ-3,900 מיטות בבתי חולים גריאטריים, כ-3,000 מיטות בבתי חולים פסיכיאטריים ו-420 מיטות בבתי חולים שיקומיים. בבתי החולים הכלליים שנבדקו נמצא כי כ-56 אחוז ממיטות האשפוז אינן ממוגנות, כ-10,500 מיטות מתוך כ-18,900.

לצד זאת, כ-41 אחוז מחדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים שנבדקו אינם ממוגנים, 168 מתוך 406 חדרים. בבתי החולים הכלליים הסמוכים לגבול נמצא כי כ-67 אחוז ממכשירי הדימות אינם ממוגנים, ובמרכזי העל הרפואיים הקרובים לגבול כ-56 אחוז מחדרי הצנתורים אינם ממוגנים, מתקנים חיוניים לטיפול בפצועים קשים.

פערים משמעותיים במתקנים חיוניים

המצב חמור במיוחד בבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים. על פי הדוח, כ-75 אחוז ממיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים וכ-63 אחוז מהמיטות בבתי החולים הגריאטריים אינן ממוגנות. המבקר מציין כי אוכלוסיות אלו מתקשות להתפנות למרחבים מוגנים וכי גם יכולת רידוד התפוסה במוסדות אלה מוגבלת.

עוד עולה מהדוח כי גם אזורים בבתי החולים המוגדרים ברמת "הכי מוגן שיש" אינם עומדים בפועל במיגון תקני, ומספקים הגנה חלקית בלבד. מדובר באתרים שמותר להשתמש בהם רק בהיעדר חלופה, אך בפועל משמשים לאשפוז ולטיפול רפואי גם בעתות חירום.

במהלך מבצע "עם כלביא" נאלצו בתי חולים להעביר מחלקות שלמות לאשפוז בחניונים תת-קרקעיים שהוסבו לשעת חירום. המבקר מציין כי אף שהמהלך סייע לצמצום סיכון מיידי ואף הציל חיים, מדובר בפתרון זמני וחלקי, שאינו קיים בבתי חולים רבים אחרים ואינו מהווה מענה מערכתי ארוך טווח.

בדוח ניתנת התייחסות מפורשת לפגיעת הטיל בבית החולים סורוקה במהלך מבצע "עם כלביא". המבקר קובע כי האירוע ממחיש באופן מוחשי את הסיכון הנשקף למערכת הבריאות, ומזהיר כי "פגיעת הטיל בסורוקה חייבת לטלטל את הממשלה". לדבריו, קיים חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך ולהעניק שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה מוגבלת.

לצד הממצאים, מצוין כי עלות סגירת פערי המיגון במערך האשפוז נאמדת בכ-4.8 מיליארד שקלים. מנגד, התקציב הייעודי שהוקצה למיגון בתי חולים במסגרת מלחמת חרבות ברזל עומד על כחצי מיליארד שקלים בלבד, כ-10 אחוז מהיקף התקציב הנדרש. בנוסף, בשנים 2015 עד 2023 תוקצב מיגון ייעודי בהיקף של כ-16 מיליון שקלים בלבד, כ-2 אחוזים מתקציב הפיתוח השנתי הממוצע של משרד הבריאות.

מעבר למיטות האשפוז וחדרי הניתוח, הדוח מצביע על פערי מיגון משמעותיים גם במתקנים רפואיים חיוניים נוספים. כך, בבתי החולים הכלליים שנבדקו, נמצא כי עשרות אחוזים ממיטות הטיפול הנמרץ, מעמדות הדיאליזה, מעריסות הפגייה ומעמדות המלר"ד אינם ממוגנים. המבקר מציין כי במצבים אלה נאלצים צוותים רפואיים להמשיך טיפול במטופלים גם בעת אזעקה, משום שלא ניתן להפסיק הליכים רפואיים או לפנות חולים באמצע טיפול.

בדוח מוקדש גם פרק נרחב לבתי החולים לאשפוז המשכי, ובהם פסיכיאטריים וגריאטריים, שבהם מאושפזת אוכלוסייה פגיעה במיוחד. המבקר קובע כי במוסדות אלה שיעור המיטות הממוגנות נמוך במיוחד, וכי יכולת הפינוי למרחבים מוגנים מוגבלת בשל מצבם הרפואי והנפשי של המאושפזים. עוד מצוין כי גם כאשר ניתנות הנחיות לרידוד תפוסה, בפועל בתי חולים אלה נותרים בתפוסה גבוהה, וחלק מהמטופלים שוהים באתרים שאינם ממוגנים.

הדוח מצביע גם על ליקויים בפיקוח על פרויקטים של בינוי בבתי חולים, ובכלל זה מקרים של בנייה או הרחבה של מתקנים רפואיים ללא מיגון כנדרש בתקנות. בחלק מהמקרים, כפי שמצוין, נבנו חדרי ניתוח ומבני אשפוז ללא מיגון תקני, ומנגנוני הפיקוח של משרד הבריאות לא פעלו באופן מלא כדי למנוע זאת. עוד נבחנה סוגיית מבני אשפוז עם קירות מסך מזכוכית, שהדוח מזהיר מפני הסיכונים הכרוכים בהם בעת פגיעה מטיל או מהדף.

לצד פערי התשתית, הדוח מצביע על ליקויים בהיערכות התפעולית של בתי החולים; נמצא כי חלק מבתי החולים אינם מחזיקים נהלים מפורטים למעבר משגרה לחירום, וכי ברבים מהם לא נקבעו זמני תקן ברורים לפינוי מחלקות, להעברת מטופלים ולהפעלת מתחמים מוגנים. המבקר מציין כי היעדר תרגול סדור ולוחות זמנים מוגדרים עלול לפגוע ביכולת המערכת להגיב במהירות וביעילות בעת אירוע חירום רחב היקף.

מבקר המדינה קורא לגיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית, מתוקצבת ומוסדרת, שתאפשר סגירה שיטתית של פערי המיגון בבתי החולים, ותבטיח את רציפות התפקוד של מערכת הבריאות בעתות חירום.