"קשה לתאר במילים": הפרה שהצליחה להרגיע התקף חרדה של לוחם
לוחם המילואים היה בדרכו לטיול התרעננות לצפון עם חברתו בגליל, ולפתע הבחין בפרה. המפגש איתה עזר להרגיע את התחושות הקשות שנחרתו בזכרונו מהקרב, והוא החליט להתנדב בחווה שבה טופלה. מנהלת החווה: "פרה לא ממהרת, לא שופטת ולא מצפה, היא פשוט נוכחת. הנוכחות הזאת מאפשרת למי שיושב לידה להפסיק להיות דרוך"


א’, 23, שימש כקצין מילואים במהלך המלחמה בעזה. במהלך ימי ההפוגה בין סבבי הלחימה הרבים, הוא נסע עם חברתו לצפון. השניים עצרו באחד מבתי הקפה הצמודים למשק חי, שם הבחינו בפרה גדולה.
א’ מספר כי המפגש עם הפרה הזכיר לו חוויה קשה ממבצע צבאי בעזה, אשר במהלכו פרה התקרבה לכוח והתפוצצה בעקבות מטען שהוטמן במקום. למרות המראות הקשים הרבים שראה במהלך המלחמה, התמונה הזאת זכורה לו במיוחד. הוא מוסיף כי נוכחותה השקטה של הפרה שראה בדרך בצפון, עוררה בו סקרנות בשל הניגודיות שיצרה במוחו עם התמונה הקשה שנצרבה בתודעתו.
בשבועות שאחרי הביקור הוא נסע שוב ושוב לאותו אזור בצפון. הוא מספר שבאחת הנסיעות חווה התקף חרדה שהתבטא בדופק מהיר, תחושת מחנק ודריכות פתאומית. "כאילו שוב אני בתוך שטח אויב", מספר א'.
שוב, הוא בחר להגיע לאזור של הפרה שראה. "קצב הנשימה שלה, התנועה האיטית והעובדה שהיא פשוט עמדה שם ממש השפיעו עליי פיזית - הכל נרגע פתאום. הנשימה החלה להיות איטית יותר, הכתפיים השתחררו, והגוף כולו ירד מכוננות התמידית".
כעבור מספר שבועות, א’ יצר קשר עם תלמה תומסון, מנהלת החווה והתעניין במקום. הוא סיפר לה על המפגש המרגש עם הפרה, ששמה, כך התברר, היה נסי. כשהבין שמדובר בחווה טיפולית, הוא ביקש להצטרף למקום כמתנדב. הוא שכר דירה באזור והחל להגיע באופן קבוע, בין סבב מילואים אחד לשני.
"קשה לי לתאר את זה במילים אבל זו הייתה תחושה פיזית ורגשית של שחרור"
מאז אוקטובר האחרון השתתף א’ בשבעה סבבי מילואים בעזה. לדבריו, הוא מצא שקט ושלווה דווקא לצד נסי הפרה. "באחת הפעמים פשוט ישבתי לידה והיא הניחה עליי את ראשה. קשה לי לתאר את זה במילים אבל זו הייתה תחושה פיזית ורגשית של שחרור. במילואים הייתי צריך להחזיק את הגוף, את הפחדים, את החיילים שלי. כאן הרגשתי שאני יכול להרפות".

תלמה תומסון מסבירה כי פרות ניחנות בתכונות רגשיות שתורמות להחלמה: "פרה לא ממהרת, לא שופטת ולא מצפה, היא פשוט נוכחת. הנוכחות הזאת מאפשרת למי שיושב לידה להפסיק להיות דרוך. הגוף לומד מחדש מה מהי מנוחה".
לדבריה, בשנה האחרונה מגיעים למשק יותר ויותר לוחמים המבקשים מרחב בטוח. "אנשים חושבים שהם באים להתנדב, אבל בפועל הם מקבלים לא פחות ממה שהם נותנים. לפעמים בעלי החיים מעודדים תהליך שאף שיחה טיפולית לא מצליחה לייצר".
א’ מציין כי אף שלא פנה לטיפול נפשי רשמי, שהותו עם נסי שינתה את יכולתו להתמודד: "זה לא פתרון קסם, אבל כאן לפחות הבנתי שהגוף שלי לא חייב להיות כל הזמן במצב לחימה".
לתרומות לחווה