המטופל התמוטט במרפאה - ושרד בזכות תושיית הצוות: "הוא קרס לי בידיים"
ירון חש ברע והתמוטט במרפאת כללית, ובתוך שניות המקום הפך לזירת החייאה ממושכת. הצוות נלחם על חייו במשך כ-40 דקות והצליח להשיב לו את הדופק. "הסיכוי לשרוד הוערך בכאחוז אחד בלבד"

ירון, מטופל בשנות ה-50 לחייו הגיע בשבוע שעבר למרפאת כללית נופי הסלע במעלה אדומים לאחר שחש ברע, התמוטט לפתע במסדרון - והמרפאה כולה נכנסה למצב חירום. בתוך שניות צוות המקום החל לבצע בו החייאה ממושכת. רויטל, אשתו סיפרה ל-mako בריאות: "האחות לקחה לו מדדים, אבל תוך כמה דקות הוא התמוטט. הוא קרס לי בידיים והתחלתי לצעוק. תוך שניות יצאו ארבעה רופאים מהחדרים והחלו לטפל בו".
לדברי הצוות הרפואי, ירון הגיע לאחר שחש לא בטוב והופנה מיד לבדיקה ראשונית אצל האחות. המדדים נמצאו תקינים, אך זמן קצר לאחר מכן הוא התמוטט במסדרון. ד”ר אירנה סגל, מנהלת המרפאה, יצאה ראשונה אליו, בדקה אותו וזיהתה כי הוא ללא דופק. במקביל יצאו מהחדרים רופאים ואחיות והביאו במהירות את עגלת ההחייאה ואת ציוד ההנשמה. "שמעתי צעקות במסדרון ויצאתי מיד", סיפר ד"ר יוסף ג’ואבה, קרדיולוג. "ראיתי מטופל מחוסר הכרה שוכב על הרצפה, ובשנייה אחת היה ברור שמדובר בדום לב".
החייאת החירום שנפתחה במסדרון המרפאה הפכה בתוך שניות להחייאה מתקדמת וממושכת, כשכל אנשי הצוות שהיו במקום התגייסו לטיפול. ירון עבר עיסויי לב רציפים והנשמה, ניתן לו חמצן והוחדר עירוי כחלק מפרוטוקול החייאה. במקביל חובר לדפיברילטור, ובשל הפרעות קצב מסכנות חיים ניתנו גם שוקים חשמליים, תוך המשך עיסויים והנשמה לאורך כל האירוע. צוות מד”א הוזעק למקום, והעבודה במסדרון התנהלה כמו זירת טיפול נמרץ - מאמץ מרוכז ומדויק שבו כל שנייה קריטית.

ההחייאה נמשכה כ-40 דקות (זמן חריג גם בסטנדרטים של בית חולים) ורק לאחר מאבק ממושך הצליחו אנשי הצוות להשיב לירון דופק. לאחר מכן הוא פונה באמבולנס לבית חולים, שם עבר צנתור דחוף ואושפז בטיפול נמרץ. בהמשך שוחרר לביתו.
כלל אנשי הצוות הרפואי שנכחו במרפאה באותה העת השתתפו במאמצי ההחייאה, ובהם ד״ר שפיגל, ד״ר ג׳לאן, והאחיות קטיה ולאה.
ד"ר אירנה סגל, מנהלת המרפאה, אמרה כי מדובר באירוע חריג במיוחד. לדבריה, סיכויי ההישרדות נחשבים נמוכים מאוד - ובמקרה הזה הם הוערכו בכאחוז אחד בלבד. "לא ויתרנו ולרגע לא איבדנו תקווה".
ד”ר יוסף ג’ואבה הוסיף: "ברגעים כאלה אתה מתנתק מהסביבה. כל הקשב, כל האנרגיה, מופנים לדבר אחד בלבד - להציל את חייו של המטופל. אין תחושה גדולה יותר מהרגע שבו הדופק חוזר והחיים מנצחים".
אשתו של ירון הוסיפה: "מהירות התגובה של הצוות, המסירות של כל אחד מהם שלא הניח לרגע והמקצועיות שלהם הצילו את חיי בעלי ואני מודה להם מאוד".