"סורוקה הוא אחד מבתי החולים הגדולים והפחות ממוגנים בארץ, עם כ-21 עד 22 אחוזי מיגון בלבד”

כחצי שנה לאחר פגיעת הטיל הבליסטי ששוגר מכיוון איראן לעבר בית החולים סורוקה, ברקע השיח הגובר על אפשרות של סבב לחימה נוסף מול איראן, הנזקים הקשים במקום עדיין ניכרים: הבניין הכירורגי שנפגע ישירות מהטיל עדיין עומד הרוס ונראה לעין, בית החולים עדיין אינו ממוגן כראוי והמטופלים נאלצים להתמודד עם עומסים ואתגרי תפעול שפוגעים בפועל בתנאי האשפוז. מחלקות פועלות במבנים חלופיים וחלק ניכר מהיכולת הניתוחית טרם חזר לפעילות מלאה.

גם כספי השיקום שאישרה הממשלה טרם הועברו בפועל, וההיערכות לאירוע חירום נוסף נשענת בינתיים על הפחתת מספר האשפוזים, העברת מטופלים לאזורים ממוגנים ואלתורים תפעוליים – ונראה כי ביה"ח שמעניק טיפול רפואי שוטף ודחוף ליותר ממיליון תושבים ברחבי הנגב ולחיילי צה"ל הפועלים באזור, ממשיך לפעול גם היום במציאות של פגיעה עמוקה בתשתיות, פתרונות זמניים ותלות בתקציבים שטרם הגיעו.

ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל בית החולים סורוקה, נזכר במראות של הימים שאחרי הפגיעה. “זו הייתה תחושה מאוד מאוד קשה”, הוא אומר ל-mako בריאות “אני רופא בסורוקה כל החיים, באר-שבעי במקור, מכיר את המקום מילדות. לראות הריסות בכל פינה, אנשים מסתובבים ואוספים חפצים אישיים - זה היה קורע לב".

הוא מציין כי מאז 19 ביוני, יום פגיעת הטיל, החלו בסורוקה עבודות שיקום מיידיות שנועדו להחזיר את בית החולים לתפקוד. “טיפלנו בכל מה שנדרש כדי לאפשר חזרה לשגרה - חלונות, זכוכיות, תשתיות, הריסות. אלא שגם כעת מוקד ההרס המרכזי עדיין בלב המתחם. הבניין שנפגע ישירות עדיין עומד כלאחר הפגיעה. הוא כבר בשלבי תכנון להריסה, יש אישורים, ובקרוב יתחילו להרוס חלקים ממנו - אבל מי שנכנס לבית החולים עדיין רואה בניין הרוס”. לדבריו, הבניינים הסמוכים שנפגעו מההדף נמצאים בשלבי תיקון מתקדמים, אך המצב רחוק מלהסתיים.

בינתיים, המחלקות שנפגעו ישירות מהטיל - אורולוגיה, עיניים ואף-אוזן-גרון, טיפול נמרץ פנימי, מחלקת שיקום, פנימית ח' וכמה מעבדות - הועברו למיקומים חלופיים ברחבי בית החולים וגם מחוצה לו.

הפגיעה המשמעותית ביותר נרשמה במערך חדרי הניתוח. שמונה חדרי ניתוח - כ-36% מהיכולת הניתוחית של בית החולים - נפגעו בפגיעת הטיל ויצאו מכלל שימוש. “אלה חדרים שהיוו נדבך מאוד משמעותי מהפעילות הניתוחית שלנו, גם בשעות היום וגם אחר הצהריים”, אומר סלוצקי. לדבריו, המיגון החיצוני של החדרים, שתוכנן עוד לפני הפגיעה, מושלם בימים אלה, אך השיפוץ הפנימי טרם הסתיים. כדי לצמצם את הפגיעה הורחבה הפעילות לשעות ערב ולילה, ונחתמו הסכמים לשימוש בחדרי ניתוח מחוץ לבית החולים. “הצלחנו לרדת רק ב-7 עד 10 אחוזים בהיקף הניתוחים לעומת התקופה המקבילה אשתקד”, הוא אומר - אך מודה כי המשמעות בפועל היא עומס כבד והארכת זמני ההמתנה, בעיה שממנה סובלת הפריפריה הדרומית גם בשגרה.

בתוך כך, בסורוקה כבר נערכים לאירוע רב-נפגעים נוסף. “לצערי אנחנו סופר-מתורגלים”, אומר ד"ר סלוצקי. “שלושה-ארבעה ימים אחרי שפגע הטיל בסורוקה כבר היינו ערוכים לטפל באירוע רב-נפגעים נוסף בבאר. מאז הפגיעה עודכנו הנהלים, הוגדרו חלופות ונערכו תרגילים נוספים, כולל בקרה שערכנו עם צה"ל ומשרד הבריאות לתרחיש של פגיעת טיל רדיואקטיבי כחלק משגרת התרגול".

עם זאת, הוא אינו מסתיר את הפערים: “פערי המיגון קיימים. סורוקה הוא אחד מבתי החולים הגדולים והפחות ממוגנים בארץ, עם כ-21 עד 22 אחוזי מיגון בלבד”. במקרה של סבב נוסף, מסביר ד"ר סלוצקי, יופעל שוב המודל הזמני - העברת מטופלים מאזורים לא ממוגנים לאזורים ממוגנים ורידוד אשפוזים - פתרון שמציל חיים, אך פוגע קשות בשגרה הרפואית.

במרכז היכולת להשלים את השיקום ולהיערך לעתיד עומדת שאלת התקציבים. לדבריו, כספים ראשוניים ממס רכוש כבר הועברו, אך הדיונים על המשך השיפוי של מס רכוש, בעיקר על ציוד שנהרס, עדיין נמשכים. באשר להחלטת הממשלה על הקצאת מאות מיליוני שקלים לשיקום ולבינוי, הוא מבהיר: “הכסף מהממשלה הוא חלק ממתווה מוסכם שאמור להיכנס בהמשך בהתאם להתקדמות הבינוי. במקביל, עבודות בינוי של שתי קומות חדשות בבניין הכירורגי הדרומי יצאו לדרך בעוד זמן מה במימון תרומות ותקציבי קופת חולים כללית. “אנחנו יודעים שהכסף יגיע”, הוא אומר - "אך עד אז, סורוקה נאלץ להמשיך לפעול במציאות של פתרונות זמניים".

"אדם שממתין לניתוח כיס מרה, למשל, יצטרך להמתין עוד ועוד. לצערי, זה משהו שקשה לנו לשלוט בו"

לקראת אפשרות של סבב לחימה נוסף מול איראן, בסורוקה מדגישים כי בית החולים ימשיך לתפקד גם תחת אש - אך מודים שהמחיר יהיה מורגש. “אם נכנסים לעוד סבב, זה פוגע בעיקר בשגרה”, אומר סלוצקי. “אדם שממתין לניתוח כיס מרה, למשל, יצטרך להמתין עוד ועוד. לצערי, זה משהו שקשה לנו לשלוט בו”. בפריפריה הדרומית, שבה ציבור שלם נשען כמעט לחלוטין על רפואה ציבורית, המשמעות של כל עיכוב כזו כבדה במיוחד.

ובכל זאת, סלוצקי מבקש לשדר ביטחון. “במקרה של סיבוב נוסף, תושבי הנגב יכולים להיות רגועים. יש להם בית חולים שהוא כיפת הברזל הרפואית של ישראל. כמו שחיילי צה"ל רגועים שיש מי שיטפל בהם - כך גם האזרחים”. עם זאת, הוא מבהיר כי רק הקמת בניין האשפוז החדש, שעתיד לספק מיגון לכ-70% משטחי בית החולים, תאפשר לסורוקה להתמודד באמת עם אירועי קיצון - בלי להישען שוב ושוב על פתרונות זמניים.

"כל המחלקות חזרו לפעילות, אין היום מחלקה שלא עובדת”, אומר סלוצקי לסיום, אך מבהיר: "המחלקות במיקומים הזמניים אלה לא תנאים אידיאליים לא לצוותים ולא למטופלים, אבל זה הפתרון שיש לנו כרגע".

מוסיף ד"ר סלוצקי: "חשוב לציין את החוסן של כל הצוותים שלנו ואת ההירתמות שלהם לעבוד בהיקפים משמעותיים ובשעות אחרי צהרים והלילה ובתנאים פחות אידאלים תוך מחשבה על המטופלים ותושבי הנגב".