פעילות סייבר ותרחישי עלטה: כך פועלת מערכת הבריאות במלחמה

בכירי משרד הבריאות הציגו היום (שלישי) את היערכות המערכת למבצע "שאגת הארי", לאחר שבחמישי שלפני המלחמה הופצו לבתי החולים הנחיות היערכות מוקדמות, ובשבת בשעה 8:30, עם תחילת האזעקות, עברה המערכת למתכונת חירום מלאה תוך שעות ספורות. במשרד ציינו כי לצד ההיערכות המוקדמת, האתגר המרכזי כעת הוא שמירה על רציפות טיפולית.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר כי מערכת הבריאות פועלת לאורך זמן במתכונת חירום, והוסיף כי ככל שהמערכה נמשכת, כך גוברת ההשפעה של צמצום הפעילות שנעשה בתחילתה. "האתגר המרכזי הוא להמשיך לספק שירותים רפואיים, תוך שמירה על מוכנות לאירועי קיצון", אמר.

עם תחילת הלחימה, הופעלו הנחיות היערכות מוקדמות - "נצורות" - שהופצו לבתי החולים, ובתוך שעות שוחררו כ-10,000 מטופלים וכ-5,000 נוספים הועברו למתחמים ממוגנים. במקביל, תוגברו מערכי הפינוי והוויסות בין בתי החולים, לצד ניהול מרכזי של מערך האשפוז כדי לשמור על זמינות מיטות ולמנוע עומסים. מתחילת מבצע "שאגת הארי", נכון ליום שלישי 17 במרץ בשעה 07:00, פונו לבתי החולים 3,530 נפגעים.

"המציאות שבה כל בתי החולים מאוימים מאתגרת"

בר סימן טוב הדגיש כי ההיערכות הנוכחית שונה מסבבים קודמים מול עזה ולבנון, שכן מדובר באיום רחב שמכה בכלל חלקי הארץ ומשפיע על כלל בתי החולים וקופות החולים. לדבריו, "המציאות שבה כל בתי החולים מאוימים מאתגרת", ולכן הוצבה סוגיית המיגון של המטופלים והצוותים בראש סדר העדיפויות. במשרד ציינו כי מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023 נוספו למערכת הבריאות כ-5,200 מיטות ממוגנות, בפריסה ארצית ובהשקעה של למעלה מ-600 מיליון שקלים, לצד התאמת תשתיות קיימות והכשרת מתחמים חדשים.

במשרד התייחסו בכובד ראש להיערכות לאירועי אר"ן, וציינו כי המערכת נערכת לתרחישים רחבי היקף, גם אם טרם נרשמו אירועים כאלה במערכה הנוכחית. לדבריהם, "אנחנו מפרידים בין התקווה שלא יידרש לכך לבין רמת המוכנות בפועל". עוד ציינו כי בתי החולים נערכים לתרחישים של עשרות פצועים קשה ומאות פצועים בינוני וקל.

במשרד הדגישו כי לצד היכולת להעניק טיפול רפואי מתקדם לנפגעי טראומה, תוגברו גם מערכי הפינוי והוויסות בין בתי החולים, בשיתוף מד"א, כדי למנוע עומסים חריגים. "כאשר המערכת פועלת במתכונת מצומצמת, היכולת לווסת בין בתי חולים הופכת קריטית", ציינו, והוסיפו כי מתבצע ניהול שוטף של תפוסות האשפוז כדי להבטיח זמינות מיטות בכל רגע.

פינוי מיטות לקליטת נפגעים

עם המעבר לשגרת חירום, הונחו בתי החולים לפעול לשחרור מטופלים כדי להפחית עומסים, ובמקביל הורחב שירות אשפוזי הבית עבור חולים במצב יציב. במשרד ציינו כי המהלך מאפשר פינוי מיטות לקליטת נפגעים, תוך שמירה על טיפול רפואי מפוקח בבית המטופל, באחריות קופות החולים ובשיתוף בתי החולים גם במקרים מורכבים יותר.

במשרד הבריאות התייחסו גם למערך בריאות הנפש, וציינו כי נרשמה פעילות משמעותית ועלייה בפניות למענים נפשיים בתחילת המבצע, ולאחר מכן התייצבות יחסית. לפי הנתונים, התקבלו כ-16 אלף פניות לער"ן, כ-3,900 פניות לקווי הסיוע של קופות החולים וכ-1,900 פניות למרכזי החוסן. בבתי החולים הכלליים דווחו עד כה 148 נפגעי חרדה. עוד ציינו כי מרכזי החוסן פועלים בזירות שונות, בין היתר במלונות המפונים, שם ניתנו כ-1,150 התערבויות פרטניות, לצד פעילות קהילתית רחבה בהשתתפות כ-23,700 תושבים.

נושא מרכזי נוסף הוא שמירה על רציפות האספקה של תרופות וציוד רפואי. במשרד הבריאות ציינו כי הוקם דסק ייעודי הפועל מול יבואנים, חברות תרופות וחברות שילוח, כדי להבטיח יציבות באספקה - במיוחד של תרופות מצילות חיים ורכיבים קריטיים. זאת, בין היתר על רקע מגבלות על טיסות ושינוע ימי, כאשר במערכת פועלים לתעדף משלוחים ולהקדים את הגעתם לישראל.

במשרד נערכים גם לתרחיש "עלטה" של פגיעה ממושכת באספקת החשמל, שעלולה להשפיע על מטופלים הזקוקים למכשור רפואי ביתי. לפי הנתונים שהוצגו, בישראל כ-52 אלף מרותקי בית, שחולקו לשלושה רבדים בהתאם לרמת הסיכון. במסגרת ההיערכות חולקו כ-2,400 גנרטורים, ובמקביל הוקמו 473 מרכזי גנרצייה ברחבי הארץ, לצד תוכניות פינוי ייעודיות למקרים קיצוניים.

במקביל, במשרד הבריאות עדכנו כי מאז תחילת המבצע נאספו כ-17,081 מנות דם, כאשר בממוצע נאספות כ-2,000 מנות ביום, כולל התרמות ייעודיות במסגרת החמ"ל הלאומי.

במשרד הבריאות התייחסו גם להמשך פעילות שירותי טיפת חלב, שנחשבים לתשתית מרכזית לבריאות הציבור. לאחר סגירה קצרה בתחילת הלחימה, חזרו התחנות לפעילות במרחבים ממוגנים, וכיום פועלות כ-70% מהן. במשרד ציינו כי למרות זאת ניתן מענה מלא לכ-100% מהילדים, בין היתר באמצעות שילוב תורים מקוונים והרחבת שעות הפעילות.

במקביל: החצבת ממשיכה להתפשט

במקביל, במשרד הבריאות עדכנו כי התפרצות החצבת נמשכת, ללא ירידה במספר המקרים. עד כה אובחנו כ-3,200 חולים ו-17 מקרי מוות מאז תחילת ההתפרצות. במשרד מדגישים כי ניתן דגש מיוחד על השלמת חיסונים, בין היתר באמצעות קריאה יזומה לתלמידים והפעלת ניידות חיסונים באזורים שבהם נרשמה תחלואה גבוהה.

בתחום הגריאטריה והשיקום ציינו במשרד כי מדובר באוכלוסייה מורכבת במיוחד להעברה, ולכן בוצעו בתחילת הלחימה מאמצים נרחבים להעברת מטופלים למתחמים ממוגנים. לצד זאת, פועלים במערכת להרחיב את מערך האשפוז ההמשכי ולעודד טיפול ושיקום ביתי כדי להפחית עומסים בבתי החולים.

כחלק מהיערכות המערכת, הנחה משרד הבריאות את כלל ארגוני הבריאות להעלות את רמת הכוננות בתחום הסייבר, עד לרמה שבין ג' לד', במסגרת מדיניות "אי בודד". בארגונים נדרשו לבצע הערכות סיכונים מקיפות, לבחון מערכות קריטיות ותשתיות ליבה, לזהות נקודות תורפה ולהגביר את המעקב אחר אירועים חריגים, כדי להבטיח את רציפות התפקוד גם בתרחישים של מתקפות סייבר.