בשל מחסור משמעותי בקרב ילדים ונשים בהיריון: משרד הבריאות מורה על העשרת מוצרי המלח ביוד

על רקע נתונים המצביעים על מחסור משמעותי ביוד בקרב ילדים ונשים בהיריון, משרד הבריאות מקדם תקנות חדשות שיחייבו להוסיף יוד למלח שולחן לשימוש ביתי בישראל. המהלך הוצג היום (שלישי) על ידי פרופ' סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור, וד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. לפי המשרד, התקנות צפויות להיות מיושמות בתוך עד כשנתיים.

על פי נתוני משרד הבריאות, בסקר שנערך בשנת 2016 בקרב יותר מאלף ילדים בגילי בית הספר וכאלף נשים הרות מכל האזורים והמגזרים בישראל, נמצא כי כ-60% מהילדים וכ-85% מהנשים ההרות סבלו ממחסור ביוד. גם נתוני התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי שנאספו בשנים 2021-2020 הצביעו על תמונה דומה, ללא שיפור משמעותי במצב היוד באוכלוסייה לעומת המצב ב-2016.

"העשרת המלח השולחני ביוד היא צעד בעל חשיבות גדולה לבריאות הציבור", אמרה פרופ' סדצקי. לדבריה, יוד הוא רכיב תזונתי חיוני שהגוף אינו מייצר בעצמו ולכן נדרש לקבלו באמצעות התזונה. "הוא נחוץ לייצור הורמוני בלוטת התריס, המעורבים, בין היתר, בגדילה, בהתפתחות ובמטבוליזם. מחסור ביוד עלול לגרום בין היתר לפגיעה קוגניטיבית ונוירולוגית, להגדלה של בלוטת התריס ולתת-פעילות שלה, וכן לסיכון מוגבר למומים מולדים, ללידת עובר מת ולתמותת תינוקות.

לדברי פרופ' סדצקי, העשרת מלח ביוד היא התערבות ותיקה ומוכחת בבריאות הציבור, המיושמת במדינות רבות בעולם. במשרד מציינים כי במעל 120 מדינות מחייבים להעשיר מלח ביוד. לאחר כניסת התקנות לתוקף מתכוון המשרד לבצע ניטור ביולוגי כדי לבחון את השפעת המהלך על רמות היוד באוכלוסייה - ובהתאם לצורך לעדכן את רמת ההעשרה.

גם המים המותפלים בארץ הם חלק מהבעיה

ד"ר בלייכפלד מגנאזי הסבירה כי מקורות תזונתיים טבעיים ליוד כוללים בין היתר דגים, מוצרי חלב וביצים, אך תכולת היוד במזונות אינה קבועה ועשויה להשתנות. במסמך משרד הבריאות מצוין גם כי ההסתמכות הנרחבת בישראל על מים מותפלים, שבהם ריכוזי היוד נמוכים מאוד, הפחיתה את התרומה המוגבלת ממילא של מי השתייה לצריכת היוד.

התקנות יחולו על מלח שולחן לשימוש ביתי, ולא על מלח גס, מלחים מיוחדים או מלח המשמש את תעשיית המזון. לפי משרד הבריאות, מלח שולחן מהווה כ-85%-90% מרכישות המלח הביתיות בישראל, אולם המלח שמוסיפים בבית או במהלך הכנת מזון אחראי לכ-15% בלבד מצריכת המלח היומית, בעוד שעיקר המלח בתזונה מגיע ממזונות מעובדים ומתועשים. רמת ההעשרה המתוכננת היא 30 מ"ג יוד לק"ג מלח, והיא צפויה להוסיף כ-45 מיקרוגרם יוד לצריכה היומית.

במשרד מדגישים כי המהלך אינו משנה את ההמלצה להפחית בצריכת מלח. הכוונה היא להחליף את מלח השולחן הרגיל במלח מועשר ביוד, בלי להגדיל את כמות המלח הנצרכת. לדברי ד"ר בלייכפלד מגנאזי, בשיחות שנערכו עם התעשייה עלה כי עלות הוספת היוד נמוכה ולא צפויה להביא לעלייה במחיר לצרכן, וגם טעמו של המלח אינו צפוי להשתנות.