אלרגיות בעונות המעבר הפכו לקשות יותר

מי האביק את הפרח שלי?

גרגרי אבקה (pollen) הם תאים שמכילים את החומר התורשתי של צמחים בעלי זרעים (צמחים עילאיים), ומשמשים אותם בתהליך ההפריה. אחת מדרכי הרבייה של צמחים מתרחשת כאשר גרגרי האבקה מגיעים אל חלק מאיבר הרבייה הנקבי של צמח מאותו מין, שנקרא צלקת. תהליך זה נקרא הַאֲבָקָה, והוא אחד מדרכי הרבייה המינית של צמחים אלה. ישנן כמה דרכים שבהן הצמחים משפיעים על גרגרי האבקה כדי שיגיעו ליעדם. חלק מהצמחים חיים במערכת יחסים צמודה עם מאביקים – חרקים כמו דבורים או פרפרים, שמשנעים את גרגרי האבקה בעת שהם לוגמים צוף. הפרחים מושכים את המאביקים בעזרת צבעים עזים, ריחות נעימים או אוכל טעים, וכאשר החרק מתקרב לפרח כדי לצרוך את הצוף, האבקנים נדבקים אליו. במפגש הבא של המאביק המכוסה באבקה עם פרח נקבי מאותו המין, האבקה מגיעה לצלקת וכך מתרחשת הפריה.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

בניגוד לכך, עצים רבים, בעיקר כאלה שההאבקה שלהם מתרחשת באביב, מסתמכים על הרוח להעברת האַבְקָה לצלקות. הרוח, שלא כמו דבורים, אינה מדויקת – ולכן העצים האלה מייצרים כמויות עצומות של גרגרי אבקה, שמרחפים באוויר. כאשר גרגרי האבקה מגיעים לאף, לעיניים ולריאות של בני אדם, הם עלולים לעורר תגובה אלרגית ואף להחמיר מצבים כמו אסתמה.

המחקר החדש הוא הראשון מסוגו שביצע ניתוח רחב היקף לנתוני אבקה משישים תחנות מדידה ברחבי צפון אמריקה לאורך כמעט שלושים שנה. החוקרים שילבו את הנתונים עם מודלים אקלימיים מתקדמים כדי לנתח לא רק את המגמה, אלא גם את הסיבה לה, והתוצאה ברורה: העלייה בטמפרטורות, שהיא תוצאה של פליטות גזי חממה, היא הגורם המשפיע ביותר על תחילת עונת האַבְקָה, אורכה וכמות האבקנים באוויר. זאת משום שצמחים מושפעים מגירויים סביבתיים, כמו אור וטמפרטורה, שמפעילים אצלם תהליכים מסוימים – כולל שחרור גרגרי אבקה.

כשהעונה מתארכת

החוקרים מצאו ששינויי האקלים תרמו בין 35 ל-66 אחוזים מהשינויים במועד תחילת עונת האבקה ובין 19 ל-41 אחוזים מהארכתה – וכן שמגמת ההחמרה הולכת ומתחזקת בשנים האחרונות. לדברי החוקרים, “שינוי האקלים מעשה ידי אדם כבר האריך את עונות האבקה בצפון אמריקה, וסביר להניח שמגמות האבקה המושפעות מהאקלים יחמירו עוד יותר את השפעותיהן על הבריאות הנשימתית בעשורים הקרובים”.

מחקרים קודמים מראים שמעבר לאי-הנוחות, יש לתופעה השלכות בריאותיות משמעותיות: עלייה בשכיחות ובחומרה של תסמיני אלרגיה ואסתמה, עלייה במספר הפניות לחדרי מיון וברכישת תרופות נגד אלרגיה, ואפילו ירידה בתפקוד הקוגניטיבי בעקבות השלכות נשימתיות אלה, שמקושרות לפגיעה בציוני תלמידים בבית הספר.

המחקר מחזק את הקשר שבין שינויי האקלים לבריאות הציבור – לא רק דרך אירועי קיצון כמו שריפות וגלי חום, אלא גם דרך תופעות יומיומיות מתמשכות כמו אלרגיות. הוא מדגיש את הצורך לתכנן מערכות התרעה, ניטור וטיפול רפואי מותאמות למציאות החדשה, במיוחד באזורים עירוניים שאיכות האוויר בהם ירודה גם כך. זהו עוד איתות לכך שהשפעות שינויי האקלים אינן רק עניין לדורות הבאים – הן כבר כאן, ומשפיעות על הגוף והנשימה שלנו מדי יום.

למאמרים נוספים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי