"הוא נחנק, חשבתי שזהו": הפעוטות שטועמים ביצים לראשונה ומגיבים באלרגיה מסוכנת

אנפה, אמו של רעי כבן השנה מאופקים, לא חשבה שחשיפה ראשונה לביצה תהפוך לרגע שבו תיאלץ להילחם על חייו. “עשינו הכל בצורה מסודרת”, היא מספרת ל-mako בריאות. כיוון שגם בתה הגדולה סובלת מאלרגיה, היא כבר מודעת לסכנות, ומחזיקה בבית תרופות למקרה חירום. “סיכמתי עם המטפלת במעון שכל טעימה של מזון חדש נעשית רק כשאני קרובה, כדי שאוכל להגיע מיד אם יקרה משהו”.

ואכן, ביום הטעימה היא הייתה באזור, וכעבור כרבע שעה כבר קיבלה מהמטפלת תמונה מלחיצה שבה נראה רעי אדום ונפוח. “הרגשתי שמשהו ממש לא בסדר”, היא מספרת. אנפה מיהרה להתקשר לרופא, והוא הנחה אותה לתת לפעוט סטרואידים שהיו ברשותה ולרוץ איתו למיון. בתוך דקות היא הגיעה למעון בתוך ונתנה לו את התרופה.

“אמרתי שניסע למוקד רק ליתר ביטחון”, היא ממשיכה לתאר. "בדרך לשם המצב הידרדר במהירות. הוא היה בסלקל מאחור ופתאום שמעתי אותו נחנק ונאנק”, היא משחזרת את רעי האימה. “עצרתי בצד, הוצאתי אותו, הרמתי אותו על הידיים והפשטתי לו את הבגדים - אלה היו הדקות הכי ארוכות בחיים שלי. חשבתי שזהו, אין לי ילד”.

בבית החולים התברר עד כמה המצב היה חמור: רעי אובחן עם תגובה אנפילקטית מסכנת חיים. הוא הועבר לחדר ההלם, קיבל טיפול חירום כולל שימוש באפיפן - והוא אושפז להשגחה. “רק כשחזר לו הצבע לפנים ונרגע הבנתי מה עברנו”, היא מספרת. לדבריה, הרופאים אמרו לה כי הפעולה המהירה והטיפול הראשוני שנתנה - הם אלה שהצילו את חייו.

"ראיתי פריחה סביב הפה, ומהר מאוד זה התחיל להתפשט לחזה ולעיניים שלו"

גם יונית, אמו של יהלי בן השבעה חודשים מיבניאל, עברה אירוע דומה. בזמן חשיפה ראשונה לביצה מקושקשת, יהלי אכל - ומיד לאחר מכן הקיא. "בהתחלה חשבתי שהוא פשוט לא עיכל טוב", היא מספרת. "זה היה נראה כמו משהו רגיל. אבל פתאום ראיתי פריחה סביב הפה, ומהר מאוד זה התחיל להתפשט לחזה ולעיניים שלו". אף שלא סבל מקושי נשימתי - החשש הלך וגבר. יונית נתנה לו טיפות פניסטיל ומיהרה איתו למרפאה סמוך לביתה, ומשם הם הופנו מיד למיון.

במיון יהלי קיבל טיפול תרופתי ונותר להשגחה. הצוות הרפואי וידא שהתגובה לא מתפתחת למשהו חמור יותר. “אמרו לנו שצריך להיות ערניים מאוד”, היא אומרת. אבל מה שהכי הפתיע אותה היה בתוך חדר המיון. "הייתה שם עוד אמא עם תינוק שהגיע בדיוק מאותה סיבה - אלרגיה לביצים", היא מספרת. "זה הרגע שבו הבנתי שזה הרבה יותר נפוץ ממה שחשבתי".

אחת האלרגיות השכיחות ביותר בקרב ילדים

ד"ר סאלח ח’טיב, מנהל מלר"ד ילדים במרכז הרפואי המרכז הרפואי צפון (פוריה), מאשר כי המקרים שתוארו משקפים מציאות כמעט יומית בשטח. "בשבוע האחרון הגיעו אלינו למיון שני תינוקות עם תגובה אלרגית לביצים", הוא מספר.

לדבריו, התסמינים יכולים להופיע במהירות ולכלול פריחה בעור, נפיחות בשפתיים וגרד, הקאות ושלשולים, שיעול וקושי בנשימה, ולעתים גם דופק מהיר, אי-שקט וסחרחורת. "במקרים נדירים יותר, האלרגיה עלולה להתפתח לתגובה אנפילקטית חמורה ומסכנת חיים, שמחייבת התערבות רפואית מיידית", הוא מוסיף. לפי ד"ר חטיב, אלרגיה לביצים היא אחת האלרגיות השכיחות ביותר בילדים. "על פי נתונים עדכניים כ-1%-2% מהילדים אלרגיים לביצים".

“ברגע שיש סימנים נשימתיים, שיעול בלתי פוסק או קושי בנשימה - אין מקום להתלבטות”

פרופ’ ארנון אליצור, מנהל מכון אלרגיה, אימונולוגיה וריאות ילדים בבית החולים המרכז הרפואי שמיר, מסביר כי אלרגיה לביצה היא אחת האלרגיות השכיחות בגיל הינקות. "מדובר באלרגיה נפוצה יחסית, בדומה לחלב, אבל עם אחוזי החלמה גבוהים מאוד - בין 80% ל-90% מהילדים מפתחים סבילות עם השנים”, הוא מעודד. לדבריו, ברוב המקרים התגובה הראשונה מתרחשת בדיוק בשלב הטעימות, כשההורים כלל לא מודעים לכך שהילד אלרגי.

עם זאת, הוא מדגיש כי תגובות קשות של אלרגיה למזון מתרחשות בעיקר בגילים מבוגרים יותר (גיל ההתבגרות או הבגרות הצעירה). "בגיל הילדות, בעיקר בגיל הרך מתרחשות תגובות רבות יותר, אך הן לרוב קלות יחסית. מאחר שאלרגיה לביצה חולפת בד"כ עם הגיל, תגובות שעלולות להביא למצבים מסכני חיים הן בשכיחות נמוכה יותר, בוודאי בהשוואה לאלרגיות לחלב, בוטנים או אגוזים”, הוא אומר. "עם זאת, הן קיימות".

למרות זאת, פרופ' אליצור מדגיש כי כאשר כן מתפתחת תגובה משמעותית - היא עלולה להידרדר במהירות. "זה לא קורה בשניות, אבל זה עלול להתפתח בתוך דקות. יש חלון זמן לפעול - אבל חייבים לזהות ולהגיב מיד", הוא מציין. "ברגע שיש סימנים נשימתיים, שיעול בלתי פוסק או קושי בנשימה - אין מקום להתלבטות".

המסר המרכזי שלו להורים חד: "הטיפול החשוב ביותר הוא אפיפן. כל ילד עם אלרגיה למזון צריך להיות עם מזרק זמין, ואם יש ספק - מזריקים. אין בזה סיכון משמעותי, והעיכוב הוא מה שעלול להיות מסוכן. כמו כן, הדרך הטובה ביותר למנוע אלרגיה לביצה, כמו אלרגיה למזונות אחרים, היא חשיפה מוקדמת. כיום ההמלצה היא להתחיל לחשוף למזונות אלרגניים בגילאי 4-6 חודשים. אח"כ יש להמשיך עם חשיפה קבועה. כמו כל מזון חדש, מתחילים בטעימות של כמויות קטנות שעולות בהדרגה. כך שבמידה שיש תגובה (פריחה/הקאה), היא תהיה קלה ויספיק טיפול בפניסטיל. אם יש רק פריחה מקומית סביב הפה, מומלץ להמשיך לחשוף את הילד".