14 שנים עם "רגל פיל": הניתוחים ששינו את חייה של הצעירה

לקשור שרוכים, להיכנס לאמבטיה ואפילו לעלות למיטה – פעולות פשוטות הפכו עם השנים למשימה קשה עבור שושנה, בת ה-31, אם לשני ילדים מנתיבות. מאז גיל 17 היא מתמודדת עם לימפדמה - בצקת לימפתית שגרמה לרגל ימין שלה להתנפח לכל אורכה, מכף הרגל ועד המפשעה. "לא הצלחתי לראות את כף הרגל שלי מתחת לנפיחות", היא מספרת.

הסימן הראשון הופיע כשהייתה נערה. "נהגתי לשחק כדורגל ובאחד הימים ראיתי שיש הבדל קטן בין שתי הרגליים", היא נזכרת. לדבריה, היא עברה בדיקות רבות ואשפוזים ממושכים עד שאובחנה בגופה לימפדמה. בתחילה טופלה שושנה באמצעות פיזיותרפיה ותחבושות לחץ, אך לאחר הלידות מצבה הלך והחמיר. "מלידה ללידה זה רק נעשה גרוע יותר", היא מספרת. "הגעתי למצב שכבר התקשיתי ללכת".

הקושי הורגש כמעט בכל פעולה במהלך היום. "כל דבר שהיה כרוך בהרמת הרגל היה לי קשה - לשבת על הרצפה, להיכנס לאמבטיה, אפילו להניח רגל על רגל", היא מספרת. לצד המגבלה הפיזית, היא מספרת גם על המבטים שקיבלה מהסביבה: "זה מביך כשרואים שיש לך רגל אחת מאוד נפוחה והשנייה רזה".

"לא רק בעיה אסתטית"

לפי נתוני מרכז רפואי צפון, כ-30 אלף ישראלים מתמודדים עם לימפדמה. ד"ר אסי דרובוט, מנהל היחידה לניתוחי לימפדמה במרכז הרפואי, מסביר כי המחלה נגרמת מפגיעה במערכת שאחראית לניקוז הנוזלים מהרקמות. "פגיעה בניקוז הלימפתי גורמת להצטברות נוזלים, לבצקות ולעתים גם לזיהומים חוזרים", הוא מסביר. "במקרים קשים מתפתחת נפיחות קיצונית של הגפה, המכונה 'רגל פיל'".

לדבריו, מעבר לפגיעה במראה, המחלה עלולה להשפיע באופן משמעותי על התפקוד. "לימפדמה היא לא רק בעיה אסתטית. הבצקות יכולות להפריע בהליכה ובפעולות יומיות. כל מטופל שמגיע אלינו עובר בירור מקיף של מקור הבצקת, ורק לאחר מכן מותאמת לו האסטרטגיה הניתוחית".

אפשרויות הטיפול, לדברי הד"ר, משתנות בהתאם לחומרת המצב, והן כוללות, בין היתר, יצירת חיבורים זעירים בין צינורות לימפה לוורידים, שמאפשרים לנוזל להתנקז; השתלת בלוטות לימפה מאזור בריא בגוף; ובמקרים של נפיחות קשה – שאיבת שומן והסרת רקמות ועודפי עור. לעתים נדרש שילוב של כמה ניתוחים לאורך זמן.

ד"ר דרובוט מציין כי בשנים האחרונות התקצר משך הניתוחים באופן משמעותי. "אם בעבר יצירת חיבור לימפתי אחד הייתה יכולה להימשך שעות, כיום המיומנות מאפשרת לנו לבצע כל חיבור בתוך כחצי שעה", הוא אומר. "לפני הניתוח עוברים המטופלים מיפוי של מערכת הלימפה ובדיקת אולטרסאונד של צינורות הלימפה וכלי הדם. כך אנחנו יודעים מראש היכן נמצאים הצינורות שבהם קיימת חסימה ואיפה כדאי לבצע את החיבור".

"מחכה כבר לעשות ספורט"

שושנה שמעה לראשונה על האפשרות הניתוחית במהלך ביקורת אצל רופא כלי דם. לדבריה, הוא סיפר לה על טיפולים חדשים בתחום והפנה אותה לד"ר דרובוט. כבר בפגישה הראשונה הובהר לה שמדובר בתהליך ממושך. "הוא הסביר שזה ייקח זמן ושאחרי הניתוח אצטרך להיות עם תחבושות לחץ לאורך היום ולעבור פיזיותרפיה וטיפול במים", היא מספרת. "הוא אמר שייקח בין חצי שנה לשנה עד שהנפיחות תרד, ושבהמשך יהיה אפשר לטפל גם בעודפי העור. אבל הוא בהחלט נתן לי תקווה".

במאי 2025 עברה שושנה את הניתוח הראשון. במהלכו בוצעו שני חיבורים בין צינורות לימפה לוורידים ונשאבו כשלושה ליטרים של שומן ונוזל לימפתי. "אחרי הניתוח הראשון ההחלמה הייתה ממש מהירה", היא מספרת. "אחרי יום-יומיים כבר חזרתי ללכת".

באוגוסט 2026 היא עברה ניתוח נוסף, שבמהלכו הוסרו עודפי עור מהשוק הימנית ובוצע חיבור נוסף בין צינורות לימפה לוורידים. הפעם, לדבריה, ההחלמה הייתה מורכבת יותר. "הפעם היו תפרים ולכן הייתי צריכה לנוח יותר. בניתוח הקודם היו רק חתכים קטנים, ועכשיו חששתי שהתפרים ייפתחו".

כעת היא צפויה לעבור ניתוח נוסף שבמסגרתו מתוכננת שאיבת שומן ונוזלים מהירך הימנית, ובמידת הצורך גם הסרת עודפי עור. אבל עוד לפני השלמת הטיפול היא כבר מרגישה שינוי משמעותי. "היום אני יכולה לעשות דברים שלא חלמתי עליהם. חשוב לי שאנשים שמתמודדים הבעיה ידעו שיש אפשרויות טיפול ושלא חייבים פשוט להשלים עם המצב".

את השינוי היא מרגישה בעיקר ברגעים הקטנים. "אתמול ישבתי בים ונהניתי לקפל את הרגליים איך שרציתי", היא מספרת. "אלה פעולות שלא חלמתי לעשות. הרגל כבר לא מרגישה כבדה ומסורבלת כמו פעם. אני כבר מחכה לחזור לעשות ספורט".

ביחידה לניתוחי לימפדמה במרכז רפואי צפון מטופלים חולים מכל רחבי הארץ ומכל קופות החולים. לפי בית החולים, מבוצעים בה כיום שניים עד ארבעה ניתוחים בשבוע. "זו הפעם הראשונה שמשרד הבריאות מאשר יחידה ייעודית לכירורגיה של לימפדמה בישראל", מציין ד"ר פורת סוייד, מנהל המחלקה הכירורגית במרכז הרפואי.