שני נוסעים נוספים אומתו לנגיף ההאנטה: שלושה מתו ועוד שניים אובחנו חיוביים

שני נוסעים נוספים מהספינה MV Hondius אומתו היום (שני) כחיוביים ל-Hantavirus, בהם אזרח אמריקני שעבר לבידוד יחד עם 17 נוסעים נוספים, ונוסעת צרפתייה שהועברה לבידוד עם 4 נוסעים, זאת לאחר שאתמול החלו הרשויות בפינוי הנוסעים והעברתם לבידוד במדינותיהם. כזכור, שלושה בני אדם כבר מתו מהמחלה - זוג מהולנד ואזרחית גרמנייה - ובמקביל אותרו מקרים נוספים גם בבריטניה, בהם רופא מהספינה שנדבק ככל הנראה במהלך טיפול, וכן בשווייץ. הרשויות ממשיכות לעקוב אחר עשרות מגעים ולנסות להבין אם מדובר בהדבקה ממקור סביבתי בדרום אמריקה, שם החלה ההפלגה, או באירוע חריג יותר של העברה בין בני אדם.

"אני לא מופתע שיש עוד מקרים - וסביר שנראה נוספים", אומר פרופ’ סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה ודיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. "בנגיפים כאלה יש זמן דגירה של שבועות, ולכן ההדבקות נחשפות רק בדיעבד. לדבריו, ככל שנעקוב טוב יותר אחרי כל הדבקה, נוכל גם למנוע את הבאות וגם להבין את דפוס ההדבקה של הנגיף. "אם מישהו שהה שעות עם חולה ונדבק – זה סיפור אחר ממי שעמד לידו כמה שניות ולא נדבק". לדבריו, הרשויות נמצאות עכשיו במירוץ נגד הזמן, אבל גם תחת מעקב. "הופעה של מקרים נוספים היא תרחיש צפוי"

נגיף האנטה הוא מחלה זואונטית שבדרך כלל מועברת לבני אדם ממכרסמים שנושאים את הנגיף, דרך ההפרשות שלהם ושאיפה של חלקיקים הנישאים באוויר. הנגיף גורם בדרך כלל לתסמינים של חום ותשישות ולתסמינים נוספים שנפוצים במחלות נגיפיות.

למה דווקא תקופת הדגירה של הנגיף כל כך מטרידה את המומחים?

"למעשה מדובר בפרק זמן מאוד ארוך", מסביר כהן. "מרגע החשיפה ועד הופעת התסמינים יכולים לעבור שישה עד שמונה שבועות. מבחינה אפידמיולוגית זה הופך את החקירה להרבה יותר מורכבת. אם מישהו חולה היום, הוא צריך לנסות להיזכר איפה היה ומי פגש לפני כמעט חודשיים".

לדבריו, זו גם הסיבה שקשה מאוד לאתר את מקור ההדבקה במהירות: "אתה לא מסתובב שמונה שבועות ומדביק אנשים. לפי מה שאנחנו יודעים, ההדבקה מתרחשת רק לקראת הופעת התסמינים או כשהם מתחילים. אבל עד שמגיעים לנקודה הזאת - עובר המון זמן".

אדם שנדבק יכול להסתובב רגיל במשך שבועות?

"לא בדיוק. הווירוס מתפתח בהדרגה בגוף עד שהוא מגיע לסף מסוים שמפעיל תגובה חזקה של מערכת החיסון. ברגע שהתסמינים מתחילים - בדרך כלל מדובר במחלה שממש מפילה אותך. חום גבוה, חולשה קשה, קוצר נשימה. אלה לא אנשים שמרגישים מעולה והולכים למסיבות".

לדבריו, דווקא העובדה שהנגיף מאוד סימפטומטי מקלה יחסית על השליטה בו: "מבחינה רפואית ואפידמיולוגית, יותר קל להתמודד עם נגיפים שגורמים לתסמינים ברורים מאשר כאלה שאנשים מסתובבים איתם בלי לדעת".

האם הנגיף אכן מועבר בין בני אדם?

"זן האנדס (Andes) הוא הזן היחיד של נגיף ההאנטה שאנחנו מכירים ככזה שמסוגל לעבור בין בני אדם. אבל גם שם, לפי הידע הקיים, מדובר בדרך כלל במגע ממושך וקרוב מאוד - בני זוג, משפחה, טיפול רפואי. לא מישהו שעמד לידך במעלית או עבר לידך בסופר".

לדבריו, הסיפור של הדיילת שנבדקת לאחר החשיפה בטיסה עדיין לא ברור: “אם יתברר שהיא באמת נדבקה - זה בהחלט יעלה דגל אדום ויחייב להבין טוב יותר איך התרחשה ההדבקה".

ומה ההשערה המרכזית כרגע לגבי ההתפרצות על הספינה?

"התמונה שיש כרגע יחסית קלאסית", מסביר כהן. "לפי ההערכות, בני הזוג שנפטרו נחשפו כנראה להפרשות של מכרסמים במהלך טיול בדרום אמריקה, באזורי פחי אשפה או מקומות שבהם היו חולדות נגועות. ייתכן שחלק מההדבקות היו מאדם לאדם, אך שרשרת ההדבקה עדיין נחקרת".

אבל משם, לדבריו, התמונה כבר מסתבכת: "על ספינה יש הרבה מגעים ממושכים. אנשים אוכלים יחד, יושבים יחד שעות, רואים סרטים, משתתפים בפעילויות. עדיין לא ברור מי בדיוק נחשף למי ומה הייתה רמת החשיפה. עכשיו מנסים לבנות את כל שרשרת ההדבקה".

יש חשש שהנגיף עבר מוטציה?

"זו אחת השאלות שמנסים לבדוק כרגע. וירוסים יכולים לעבור שינויים, וכשזה קורה רמת ההדבקה שלהם יכולה להשתנות. כרגע אין עדות שזה המצב, אבל החוקרים כן מנסים לבדוק אם מדובר בזן האנדים המוכר או שיש בו מוטציות מסוימות", מסביר פרופ' כהן.

לדבריו, רק החקירה האפידמיולוגית תוכל לתת תשובה אמתית: "אם יצליחו להבין בדיוק מי נדבק ממי ובאיזה תנאים - נוכל לדעת אם מדובר בדפוס הדבקה מוכר, או במשהו שונה".

עד כמה המחלה עצמה מסוכנת?

"זו מחלה קשה מאוד", הוא מזהיר. "היא מתחילה בדרך כלל עם חום גבוה, חולשה, כאבי שרירים, עייפות, בחילות והקאות - אבל בהמשך עלולים להופיע תסמינים נשימתיים קשים כמו קוצר נשימה, ירידה בחמצן והצטברות נוזלים בריאות".

מעבר לכך, הוא מסביר כי הנגיף עלול לפגוע גם בכלי הדם ובכליות: "מבחינת חומרת המחלה במקרים הקשים, זה מזכיר מחלות ויראליות קשות כמו אבולה, יותר מאשר שפעת או קורונה קלה. אבל חשוב להדגיש: מבחינת יכולת ההדבקה בין בני אדם, זה רחוק מאבולה".

אז יש או אין חשש ממוטציה?

"תמיד צריך להיות מודעים לכך שווירוסים יכולים לעבור שינויים. אם זה קורה, רמת ההדבקה שלהם עלולה להשתנות. אבל חשוב להגיד ביושר - כרגע אין עדות שזה המצב כאן. זאת אחת השאלות שהחוקרים מנסים לבדוק עכשיו".

עד כמה האירוע הזה דומה למגפת הקורונה העולמית?

"זה לא מצב דומה למה שהיה בתחילת הקורונה. אז לא ידענו איך הנגיף עובר, מי האוכלוסיות שנפגעות או מהם התסמינים. כאן מדובר בנגיף שאנחנו מכירים כבר שנים, ויש עליו הרבה מידע. זה מאפשר להיערך בצורה הרבה יותר טובה".

לדבריו, גם יכולות הזיהוי והמעקב שונות לחלוטין: "היום יש בדיקות, יודעים לבצע PCR, יודעים לעקוב אחרי מגעים ולבודד. קורונה בתחילת הדרך לא היו לנו הכלים האלה".