"לא התקלחתי כבר שבוע”: התופעה המטרידה בזמן המלחמה
באחרונה צצים יותר ויותר פוסטים של ישראלים שמביעים חשש מביצוע הפעולה היומית הפשוטה. “אני פשוט בהיסטריה מזה שתהיה אזעקה ולא אשמע אותה", מספרת תושבת פתח תקווה. מומחית: "השינויים הדרמטיים מערערים הרגלים קבועים. מעבר להיבט הפרקטי, צריך להבין שהבגדים מספקים לנו גם תחושה פסיכולוגית של הגנה ומוכנות”


אף שמומחים ממליצים לנסות לנהל שגרה יומית בזמן המלחמה - יש כאלה שמתקשים לעמוד במשימה: ישראלים רבים מתארים כיצד הפכה פעולה פשוטה כמו מקלחת למשהו שהם מעדיפים לפסוח עליו. התופעה מדוברת ברשת, ולאחרונה צצים פוסטים בנושא, חלקם מציינים בעיה אמתית וחלקם מעט משעשעים.
“אני לא מתקלחת כבר שבוע”, מספרת ל-mako בריאות יעל (35) רווקה מפתח תקווה. “אני פשוט בהיסטריה מזה שתהיה אזעקה ולא אשמע אותה. זה כבר קרה לי במערכה הקודמת – התקלחתי ופתאום שמעתי 'בום' ורק אז הבנתי שהייתה אזעקה ולא שמעתי אותה. זה היה כשטיל התפוצץ ממש סמוך לבית שלי”.
מאז, היא אומרת, המקלחת כבר לא מרגישה כמו רגע של רוגע. “אני כל הזמן חושבת – מה אם תהיה אזעקה עכשיו? מה אם לא אשמע אותה בגלל המים?”.
גם יונית מאזור המרכז מספרת על הבן שלה, בן ה-9 שחושש להתקלח. "הוא תמיד צריך שמישהו יהיה לצדו בזמן שהוא במקלחת, ובימים האחרונים הוא מוצא תירוצים כדי לוותר על העניין. אני נוטה לוותר לו, המלחמה הזאת מאתגרת בייחוד את הילדים".
וכאמור, יש גם כאלה שלוקחים את העניין בהומור. "זה נורמלי שהפחד שלי להתקלח הוא לא למות, אלא שימצאו אותי ערומה"?, מתלוצצת גולשת בעמוד "מאמצחיק".
לדברי פסיכולוגים, מדובר בתגובה נפשית מובנת למצב של איום מתמשך, שבו המוח מנסה להישאר במצב דריכות גבוה.
"ההרגלים נפגעים וגם הרחצה נפגעת"
ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית מאוניברסיטת תל אביב, מסבירה כי המלחמה מערערת אפילו הרגלים בסיסיים. “שבירת השגרה, לצד הצמצום ביציאה לעבודה או הבילויים, הפכו את השמירה על self care (טיפול עצמי) לאתגר”, היא אומרת. “השינוי הדרמטי ביום־יום וגם בלילה מערער את ההרגלים הקבועים, כולל את אלה שקשורים לרחצה”.
לדבריה, רבים חוששים מהאפשרות שתישמע אזעקה דווקא בזמן המקלחת. "מעבר להיבט הפרקטי, צריך להבין שהבגדים מספקים לנו גם תחושה פסיכולוגית של הגנה ומוכנות”, היא מסבירה. “יש אנשים שאפילו ‘ישנים עם נעליים’, כמו בטירונות, כדי שלא להיתפס פגיעים מול העולם”.

גם עצם המעבר בין מצבים, למשל ממצב לבוש לעירום, או ממצב יבש לרטוב, דורש מהגוף והמוח להפעיל מנגנונים של שינוי והסתגלות. “המעברים האלה מגייסים את התפקודים הניהוליים שלנו”, מסבירה ד"ר גוטמן. “הם דורשים מאתנו לצאת מסיטואציה אחת ולעבור לאחרת. בתקופה שבה כולנו מותשים מחשש ומעייפות, כוחות הנפש שלנו מגויסים להתמודדויות הישרדותיות יותר – לפעמים על חשבון טיפול בעצמנו”.
ויש לה גם עצה למי שמתמודד עם הבעיה: "חשוב להקל עם עצמנו ולהבין שמדובר בתקופה קשה, ולא להיות שיפוטיים. ניתן לעשות את זה באמצעות תכנון מראש (הכנת בגדים זמינים, נעלים וגרביים בתיק כדי לצאת עם כפכפים וכו)".