לראשונה בישראל: הרופאים שחזרו את בית החזה באמצעות שתל שהודפס בתלת-ממד

הדס (שם בדוי), צעירה בשנות ה-20 לחייה מהצפון, בריאה לחלוטין וללא מחלות רקע, החלה לסבול מכאבים עמומים בבית החזה. בתחילה הם הופיעו בעיקר בזמן מאמץ, אך הם החמירו בהדרגה, עד שליוו אותה גם בזמן המנוחה. בדיקות הדם שלה היו תקינות, לא נראתה כל נפיחות או סימן מחשיד באזור החזה, אך תחושת אי-הנוחות לא חלפה - והרופאים החליטו להמשיך בבירור.

בדיקת CT שעברה חשפה ממצא מדאיג: גידול שהחל להרוס את עצם החזה (הסטרנום). בהמשך הדס עברה ביופסיה, ותוצאותיה הצביעו על גידול סחוסי שפיר. אלא שכאשר הופנתה להמשך טיפול במרכז הרפואי בילינסון מקבוצת כללית, הרופאים החליטו שאין מנוס מהוצאתו.

ד"ר ישראל וייס, מנהל היחידה לאורתופדיה אונקולוגית בבית החולים מספר כי בעקבות דיון של הצוות הרב-תחומי לטיפול בסרטן מסוג סרקומה, הוחלט להתייחס לממצא כאילו מדובר בגידול ממאיר, ולבצע כריתה רחבה של עצם החזה, כדי להסיר אותו בשלמותו ולהפחית את הסיכון להישנותו. "מדובר בגידול נדיר במיוחד, שתואר בספרות הרפואית בכ-20 מקרים בלבד ברחבי העולם", הוא מציין. הידיעה כי מדובר בגידול נדיר (BRAF-altered mesenchymal tumor) ממשפחת הסרקומות התקבלה לאחר כריתה רחבה ובדיקת כל העצם.

אלא שכריתה של עצם החזה יוצרת אתגר מורכב במיוחד: הסטרנום והצלעות הקדמיות מגינות על הלב והריאות ושומרות על יציבות בית החזה, ולכן לאחר הסרתן יש צורך לשחזר את המבנה כולו. "הסטרנום הוא למעשה העוגן של כל בית החזה", מסביר ד"ר יורי פייסחוביץ', מנהל המחלקה לכירורגיית בית החזה בבית החולים. "אם השחזור אינו מדויק, נפגעת המכניקה של הנשימה וגם ההגנה על הלב והריאות. בכל נשימה, שיעול או מאמץ מופעל עומס גדול על האזור, ולכן מדובר באחד השחזורים המורכבים ביותר בכירורגיית בית החזה".

השתל המודפס שימש כפתרון

במקרה של הדס נאלצו הרופאים להסיר לא רק את עצם החזה, אלא גם חלק מהצלעות המחוברות אליה. במקום להשתמש ברשתות סינתטיות, בפלטות טיטניום או בצמנט רפואי כפי שהיה נהוג בעבר, החליט הצוות לבחור בפתרון חדשני: הדפסת כלוב בית חזה מותאם אישית בטכנולוגיית תלת-ממד. הניתוח היה הראשון מסוגו בישראל, שבו הושתל למטופלת כלוב בית חזה שלם שהודפס בתלת-ממד והותאם באופן סופר-מדויק למבנה גופה.

לצורך השחזור יוצר שתל מחומר מתקדם מסוג PEKK - פולימר בעל תוספי סיבי פחמן, המשמש גם בתעשיית התעופה והחלל בזכות חוזקו ועמידותו. לדברי ד"ר וייס, החומר משלב בין חוזק לגמישות באופן הדומה לעצם טבעית, ולכן מתאים במיוחד לשחזור אזור שנמצא בתנועה מתמדת עם כל נשימה. כמו כן, הוא מאפשר לרקמות הגוף לצמוח לתוכו ולהשתלב בו לאורך הזמן.

בניתוח, שנמשך כשעתיים, הוסר החלק הנגוע והוחלף בשתל שהודפס מראש. ההליך בוצע דרך חתך קטן מתחת לשדיים, כדי לצמצם ככל האפשר את הצלקת ואת הפגיעה האסתטית. לאחר מספר ימי אשפוז שוחררה הדס לביתה.

"מקרים נדירים דורשים פתרונות יצירתיים", מסכם ד"ר פייסחוביץ'. "השילוב בין הטכנולוגיה החדשה לשיתוף הפעולה בין הצוותים אפשר לנו להציע למטופלת פתרון שלא עמד לרשותנו עד לפני כמה שנים".