מחיר הנשנוש: מחקר מצא קשר בין אכילה לילית לסיכוי לפתח כבד שומני

רבים מאיתנו מכירים את הרגע הזה: יום העבודה הסתיים, הילדים כבר ישנים ואנחנו מוצאים את עצמנו מול המקרר, מחפשים משהו קטן לאכול לפני השינה. אלא שמחקר חדש מצביע על כך שלהרגל התמים הזה, לכאורה, עשויה להיות משמעות בריאותית ארוכת טווח, גם כשאנחנו מקפידים על התזונה שלנו במהלך היום.

המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע וממוסדות מחקר הקשורים לבית הספר לרפואה של הרווארד, פורסם באוקטובר 2026 בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. הוא כלל 199,155 משתתפים בארצות הברית, שהיו במעקב במשך תקופה חציונית של 16 שנים.

הממצאים הראו כי בקרב משתתפים שדיווחו על אכילה לאחר ארוחת הערב או סמוך לשינה, הסיכון לפתח מחלת כבד שומני מטבולי היה גבוה ב-36%, והסיכון לשחמת הכבד היה גבוה ב-28%, בהשוואה למי שלא דיווחו על הרגל זה. הקשר נותר גם לאחר שהחוקרים הביאו בחשבון גורמים כמו משקל גוף, צריכת הקלוריות והפעילות הגופנית. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר במחקר תצפיתי, שאינו מוכיח בהכרח קשר של סיבה ותוצאה.

מהו כבד שומני ומתי הוא הופך למסוכן?

כבד שומני הוא מצב שבו מצטבר שומן בתאי הכבד בכמות העולה על 5%. רוב מקרי הכבד השומני המטבולי קשורים לתסמונת המטבולית, המתאפיינת בין היתר בעמידות לאינסולין, וקשורה להשמנה, בעיקר באזור המותניים, לסוכרת מסוג 2, ליתר לחץ דם ולרמות גבוהות של שומנים בדם.

אצל חלק מהמטופלים המחלה עלולה להתקדם עם השנים למצב דלקתי ובהמשך לשחמת הכבד, שבה רקמת הכבד הבריאה מוחלפת בהדרגה ברקמה צלקתית שאינה מתפקדת כראוי. ככל שההצטלקות מתרחבת, נפגעת יכולתו של הכבד לבצע את תפקידיו. במקרים חמורים המחלה עלולה להוביל לאי-ספיקת כבד, לצורך בהשתלה ואף לסרטן כבד ראשוני. במקביל, תיתכן גם עלייה בתחלואה ובתמותה ממחלות לב וכלי דם.

חשוב להרגיע: רק מיעוט מהאנשים עם כבד שומני יפתחו סיבוכים חמורים. עם זאת, מדובר במחלה שכיחה מאוד, שעל פי הערכות עשויה לפגוע בכ-30% עד 40% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל. לכן, גם אם שיעור החולים שמצבם מחמיר קטן יחסית, מדובר במספר משמעותי של מטופלים.

לא רק מבוגרים: המחלה מגיעה גם לצעירים

בעבר נהגו לקשר כבד שומני בעיקר למבוגרים, אך בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בתחלואה גם בקרב ילדים ובני נוער. השינוי קשור בין היתר לאורח החיים המודרני: שעות ממושכות מול מחשבים וטלפונים ניידים, ירידה בפעילות הגופנית ותזונה לא מאוזנת. למעשה, אותם גורמי הסיכון המשפיעים על מבוגרים קיימים כיום גם בגילים צעירים.

איך אפשר להגן על הכבד?

המניעה מתחילה בשינוי אורח החיים: שמירה על משקל תקין, תזונה מאוזנת ופעילות גופנית כמה פעמים בשבוע הן מהדרכים המרכזיות להפחתת הסיכון למחלת כבד שומני מטבולי.

לצד זאת, כיום קיימות תרופות חדשות וייעודיות לטיפול במחלה, שאושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), בעיקר עבור חולים עם הצטלקות משמעותית של הכבד.

את חומרת המחלה אפשר להעריך באמצעות בדיקת פיברוסקן, טכנולוגיה לא פולשנית המבוססת על גלי קול ומעריכה את נוקשות הכבד. הבדיקה זמינה במספר מרכזים רפואיים בארץ, ובהם גם סניפי אסותא.

המחקר החדש מוסיף לתמונה מרכיב נוסף: ייתכן שלא רק מה שאנחנו אוכלים חשוב, אלא גם מתי. החוקרים מעריכים כי הקשר עשוי להיות קשור לשעון הביולוגי, המשפיע על האופן שבו הגוף מעבד מזון בשעות שונות ביממה, ובמיוחד בלילה.

הממצאים אינם מעידים שכל נשנוש לילי יגרום למחלת כבד, אבל הם בהחלט מספקים סיבה נוספת לבחון את הרגלי האכילה שלנו. לצד ההקפדה על איכות המזון, המשקל והפעילות הגופנית, כדאי לשים לב גם לשעות שבהן אנחנו אוכלים.

פרופ' זיו בן-ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד באסותא מרכזים רפואיים