לקה בהתקף לב בגיל 100 - הרופאים חשבו על פתרון יצירתי והצילו אותו

תושב הגליל שחגג לאחרונה את יום הולדתו ה-100 הגיע בשבוע שעבר למרכז הרפואי לגליל לאחר שסבל מכאבים בחזה. בבדיקות שנערכו לו התברר כי הוא עבר התקף לב. בשל גילו המופלג והסיכון הכרוך בפעולה פולשנית, בתחילה החליטו הרופאים להימנע מצנתור ולטפל בו באופן שמרני. אלא שהכאבים בחזה לא חלפו.

"הוא אומנם בן 100, אבל מדובר באדם צלול לחלוטין, שקורא ספרים ומתנהל באופן עצמאי בבית", מספר ד"ר היית'אם שולי, מנהל יחידת הצנתורים (קרדיולוגיה התערבותית) במרכז הרפואי לגליל. "בגיל כזה אין שום פעולה שהיא קלה, והסיכון בוודאי גבוה יותר מאשר אצל אנשים צעירים. לכן בהתחלה לא רצינו לקחת אותו לצנתור. אבל הוא המשיך לסבול מכאבים לאורך כל האשפוז, ולאור מצבו התפקודי המצוין, זה דחף אותנו לנסות לעזור לו".

ביום השני לאשפוז הוחלט לבצע צנתור אבחנתי. הממצאים שהתגלו היו מורכבים במיוחד: העורק הכלילי הימני היה חסום באופן כרוני, ואילו בעורק השמאלי הראשי - שממנו מסתעפים עורקים מרכזיים המספקים דם ללב - נמצאה הצרות של יותר מ-90%, לצד הסתיידות קשה (הצטברות של סידן). גם שני הענפים המרכזיים שהתפצלו ממנו היו מוצרים.

לדברי ד"ר שולי, העובדה שהעורק הימני היה חסום הפכה את המצב למסוכן עוד יותר. במשך הזמן פיתח הלב מעין "מעקפים טבעיים" - כלי דם שמקורם בצד השמאלי וסייעו לספק דם לאזור שאמור לקבל אותו מהעורק הימני. אלא שכעת גם המערכת השמאלית, שעליה נשענה אספקת הדם, הייתה בעצמה חסומה כמעט לחלוטין. "זה היה מקרה קיצוני", הוא אומר. "הצד הימני חסום, ובצד השמאלי יש הצרויות קשות ומסוידות מאוד, כולל באזור הפיצול של העורקים, כל זה, כאמור, אצל מטופל בן 100".

במצב כזה, אצל מטופלים צעירים יותר, אחת האפשרויות שנשקלות היא ניתוח מעקפים. במקרה הזה, לדברי ד"ר שולי, ניתוח לב פתוח לא היה אפשרות מעשית בשל גילו של המטופל. הרופאים עצרו את הצנתור וקיימו דיון עם המטופל ועם בנו. "הסברנו שאפשר להשאיר את המצב כפי שהוא, אבל שהוא צפוי להמשיך לסבול מכאבים והפרוגנוזה אינה טובה. האפשרות השנייה הייתה ניתוח לב פתוח, שלא היה רלוונטי בגילו. האפשרות שנותרה הייתה לנסות לטפל בצנתור, בידיעה שמדובר בפעולה בסיכון גבוה מאוד".

אחד הקשיים המרכזיים היה שכבת הסידן הקשה שהצטברה בדפנות העורקים. הסתיידות כזאת עלולה למנוע מהרופאים להעביר ולנפח בלון בצורה שתאפשר את פתיחת העורק והשתלת תומכן. "הסידן יכול להיות קשה כמו סלע", מסביר ד"ר שולי. "אפשר להפעיל לחצים עצומים באמצעות הבלון ועדיין לא להצליח להרחיב אותו. לכן במקרה הזה היינו צריכים קודם לטפל בסידן".

הטכנולוגיה הייחודית שסייעה למאמץ

לשם כך השתמש הצוות בטכנולוגיה המכונה Rotational Atherectomy, באמצעות מכשיר המכונה Rotablator. בקצהו ראש זעיר המצופה בחלקיקי יהלום ומסתובב במהירות גבוהה, וכך מסייע לשחוק את ההסתיידות הקשה בתוך העורק. "אפשר לחשוב עליו כעל מקדחה זעירה", מסביר ד"ר שולי. "היא מפוררת ומפחיתה את הסידן כדי שנוכל לאחר מכן להעביר בלונים ולהרחיב את העורק ולהשתיל סטנטים (תומכנים)".

לאחר הטיפול בהסתיידות הצליח הצוות לפתוח את ההיצרויות ולטפל בשני הענפים באזור הפיצול, ללא סיבוכים. 48 שעות לאחר הפעולה שוחרר בן ה-100 לביתו, כשהוא ללא כאבים בחזה ובמצב טוב. "עשיתי כבר אלפי צנתורים וראיתי כמעט הכל, אבל זה בהחלט מקרה יוצא דופן", אומר הד"ר. "האוכלוסייה מזדקנת, ואנחנו פוגשים יותר ויותר מטופלים בגילים מתקדמים. הגיל הוא שיקול משמעותי מאוד, אבל במקרה הזה עמד מולנו אדם בן 100, צלול ועצמאי, שסבל מאוד. הצלחנו לטפל בו, ואחרי יומיים הוא כבר היה בבית ומרגיש מצוין".

"זהו רגע של גאווה גדולה עבור המרכז הרפואי לגליל," אומר מנהל המרכז, פרופ' מסעד ברהום. "השילוב בין טכנולוגיה רפואית פורצת דרך, מומחיות קלינית של יחידת הצנתורים, וקבלת החלטות מורכבות, הוא זה שמאפשר לנו להציל חיים גם במקרי הקיצון המאתגרים ביותר".