מהי דמנציה והאם המחלה הקשה ניתנת לריפוי?

מהי דמנציה?

דמנציה (בעברית: קיהיון), היא שם כולל לתחלואת מוח, שמקיפה מצבים שבהם נפגעות היכולות הקוגניטיביות והמנטליות, בחומרה שפוגעת בתפקוד היומיומי.
ביטויי הפגיעה: קושי בתהליכי זיכרון, קשב, חשיבה והבנה, שיפוט והתנהגות.
הסיבות הנפוצות לדמנציה הן: מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולארית (על רקע מחלות כלי הדם המוחיים, וכן דמנציה מעורבת (ניוונית וסקולארית).
מהלך המחלה לרוב הדרגתי.
בשנים האחרונות גוברת ההכרה שהגבול בין דמנציה ניוונית ודמנציה וסקולארית הולך ומיטשטש, וכי מרבית מחלות הדמנציה הן מחלות מעורבות.
נוסף לכך, ישנם גם גורמים תורשתיים המגבירים את הסיכון לדמנציה.

מהם המספרים?

שיעור הדמנציה בעולם הוכפל בדור האחרון.
כ-50 מיליון גברים ונשים בעולם כיום לוקים בדמנציה.
כ-10 מיליון מקרים חדשים מתגלים מדי שנה.
הצפי לפי ארגון הבריאות העולמי: שיעור התחלואה ישלש עצמו עד שנת 2050! העלות הכלכלית של דמנציה בעולם מוערכת כבר כעת בקרוב לטריליון דולר. בישראל, מוערך שבין 150-120 אלף נשים וגברים לוקים בדמנציה.

לקות קוגניטיבית קלה, שאינה מגיעה לכדי דמנציה (אינה פוגעת בתפקוד היומיומי) מופיעה בכ-7 אחוזים מהאנשים בגילי 60-64 שנה, ועולה עם הגיל.
כחמישית מהלוקים בלקות קוגניטיבית קלה עלולים לפתח דמנציה בתוך 3 שנים.

אין עדיין טיפול מרפא לדמנציה, אולם ניתן בחלק מהמקרים למנוע, או לכל הפחות לדחות, את הופעת התסמינים.
השינויים המבניים במוח מתחילים 20 שנה ויותר לפני הופעת תסמיני הדמנציה. שמירת בריאות המוח וכלי הדם המוחיים יכולה לדחות או למנוע דמנציה.

בדמנציות מתקדמות מטפלים רופאי משפחה, גריאטריים, פסיכיאטרים ונוירולוגים. ונדרשים צוותים רב-מקצועיים.