האלרגיות בישראל: ממה ישראלים סובלים הכי הרבה?
מחקר חדש שיוצג בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, חושף את האלרגנים השכיחים ביותר שמהם סובלים הישראלים, בעיקר את אלה שהובילו לשיעורי התגובה המשמעותיים ביותר. ברשימה נכללים עצי זית, דשא וחתולים


מחקר חדש של שירותי בריאות כללית שיפורסם בשבוע הבא בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, מסמן לראשונה מפת רגישויות מקיפה - וחושף נתונים מעניינים על האלרגיות שמהן סובלים הישראלים באופן תדיר.
המחקר, שאותו הובילו מחמוד נוגידאת משירותי בריאות כללית, יחד עם עוני יוסף, פאטמה שנאוי, פאטמה עפיפי ופרופ' רתם מנחם, חושף את חמשת הגורמים האלרגיים שהובילו לשיעורי התגובה הגבוהים ביותר בישראל: קרדית אבק הבית (74.8%), אבקני עצים (44.3%), אבקני עצי זית (34.1%), אבקני דשאים (25.6%) וחתולים (22.6%).

גם מקום המגורים נמצא כגורם משפיע. מטופלים מאזור עירוני נטו להיות רגישים יותר לאבקני ברוש (19.3% לעומת 12% בלבד באזורים כפריים), ולצמח כתלית יהודה (21.6% לעומת 15.1%). ממצאים אלה, מסבירים החוקרים, מצביעים על חשיבותה של חשיפה סביבתית בהתגבשות פרופיל האלרגיות של הפרט.
רגישים מדי
נתון נוסף מצא כי כ-47.5% מהנבדקים (947 מטופלים), הראו רגישות לאלרגן יחיד בלבד מתוך 20 סוגים שנבדקו. זאת לעומת שאר המשתתפים, למעלה מאלף, שהציגו ריבוי רגישויות - מצב שמצריך גישה טיפולית מורכבת יותר. לדברי החוקרים, יש כאלה שהביעו רגישות לחמישה ואפילו לשישה אלרגנים.
בנוסף עלו במחקר קשרים בין סוגי אלרגיות שונים. כך, למשל, מטופלים שהיו רגישים לחתולים נטו להיות רגישים גם לכלבים ולהפך, בסבירות גבוהה פי 12 ממי שלא רגיש לאחד מהם. ממצא שמחזק את ההבנה שמנגנוני רגישות מסוימים נעים יחד ועלולים להחמיר את מצבו של המטופל.
אבחון מדויק של האלרגנים שגורמים לתסמינים, חיוני להפחתת החשיפה ולהתאמת טיפולים, כולל טיפול אימונותרפי ייעודי שנחשב לאחד הכלים היעילים להפחתת רגישויות בטווח הארוך. החוקרים מדגישים כי ניתן לבצע אבחון יעיל למטופלים עם נזלת אלרגית בישראל באמצעות פאנל "אירופי" סטנדרטי של תמציות אלרגנים, המקובל כיום בעולם, בתוספת מספר אלרגנים ייחודיים לארץ, בראשם עצי זית, ברוש וכתלית יהודה.

המשמעות היא שניתן לפשט את תהליך האבחון ולהתאימו למציאות המקומית, בלי להעמיס על המטופלים ועל מערכת הבריאות. החוקרים מציינים כי: "תוצאות המחקר תורמות לקביעת מדיניות ברורה בתחום הטיפול האימונותרפי. אם עד כה נדרשה הערכה אישית נרחבת לכל מטופל, הרי שכעת ניתן יהיה להסתמך על פרופיל שכיחויות ברור, ולבנות תוכניות חיסון מותאמות יותר, מה שצפוי לשפר את איכות הטיפול ולהפחית עלויות".
לשם המחקר נאספו נתונים במרפאת האלרגיה של המרכז הרפואי העמק בעפולה ובמרפאה האזורית בנצרת, בין השנים 2021–2023. בסך הכל נבדקו 1,993 מטופלים עם נזלת אלרגית, ילדים ומבוגרים כאחד - גיל המשתתפים נע בין 6 ל-82, הגיל החציוני היה 24 - באמצעות תבחיני עור (SPT) ל-20 תמציות שונות של אלרגנים נשאפים.
המחקר יוצג בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שיתקיים ב-3.9.25