"מחצית מאוכלוסיית העולם תסבול מקוצר ראייה"

בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים מבלים פחות זמן בחוץ ויותר שעות מול מסכים, טלפונים, טבלטים, מחשבים וגם קריאה ממושכת. לפי ד״ר ענת בכר צפורי, מ״מ מנהלת יחידת עיניים ילדים, מערך עיניים במרכז הרפואי איכילוב, השינוי הזה כבר מורגש היטב במרפאות: "יותר ילדים מפתחים קוצר ראייה בגיל צעיר יותר, והחשש הוא שלא מדובר רק בצורך מוקדם במשקפיים - אלא בסיכון עתידי למחלות עיניים משמעותיות", היא מזהירה.

"אנחנו רואים עלייה בילדים שמפתחים קוצר ראייה כבר בגיל בית ספר יסודי", מסבירה הד"ר. "רבים מההורים מספרים שהם בעצמם התחילו להרכיב משקפיים רק בגיל ההתבגרות, והיום הילדים מגיעים הרבה יותר מוקדם".

לדבריה, בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בשכיחות קוצר הראייה בילדים. "בעולם זה עלה מכ-20%-25% לכ-30%-35%, וב-2050 מחצית מאוכלוסיית העולם תסבול מקוצר ראייה - מתוכה 10% צפויים לסבול מקוצר ראייה משמעותי". היא מוסיפה כי נתונים עדכניים יותר הראו שכמעט 30% מהמתבגרים בארץ כבר סובלים מקוצר ראייה.

לדבריה, הסכנה מתחילה כשהמספר ממשיך לעלות במהירות. "הקצב תלוי בגיל שבו מופיעים התסמינים ובאתניות. כשמדובר באוכלוסייה הכללית זה כ-0.50 דיופטר בשנה, אבל אצל ילדים צעירים בני 6 עד 10 זה יכול להגיע ל-0.75 עד 1 דיופטר בשנה".

הד"ר אומרת כי כ-15% מהילדים עם קוצר ראייה יסבלו מקוצר ראייה משמעותי. "קוצר ראייה הוא כבר מזמן לא רק עניין של משקפיים", היא אומרת. "כשהוא מגיע לדרגות גבוהות, הוא עלול להפוך לגורם סיכון ממשי למחלות עיניים". לדבריה, "כל עלייה של 1 דיופטר בקוצר ראייה מעלה את הסיכון למחלות כמו מקולופתיה מיופית בכ-58%, להיפרדות רשתית בכ-30% ולגלאוקומה ולקטרקט בכ-20% לאורך כל החיים". היא מדגישה כי רוב הסיבוכים מופיעים בגיל מבוגר יותר, אבל היסוד שלהם טמון כבר בילדות, בגלל התארכות של גלגל העין.

צאו לאוויר הצח

אחת הדרכים היעילות ביותר להפחית את הסיכון, לדבריה, היא דווקא פשוטה מאוד - לצאת החוצה. "תוספת של כ-40 דקות ביום בחוץ מפחיתה בכ-23% את הסיכון להתפתחות קוצר ראייה, ובמחקרים אחרים אף הודגמה ירידה של עד 50% כאשר זמן השהייה בחוץ הוכפל לכ-80 דקות ביום".

"ההמלצה כיום היא לפחות שעתיים ביום מחוץ לבית - בפארק, בחצר, במרפסת או בכל סביבה עם אור טבעי", מסבירה ד״ר בכר צפורי. "ההשפעה של זמן החוץ היא בעיקר במניעת הופעת קוצר ראייה, ופחות בהאטת ההתקדמות לאחר שכבר התפתח".

מנגד, היא מציינת כי עבודה ממושכת מקרוב מול טלפונים, טבלטים, מחשבים ואפילו קריאה - מגבירה את הסיכון, בעיקר משום שהיא באה על חשבון זמן השהייה בחוץ. "קריאה במרחק קצר מ-30 ס״מ מגבירה את הסיכון עד פי שניים", אומרת הד"ר.

"הרגלי חיים פשוטים יכולים לשנות את העתיד של הראייה אצל ילדים", מסכמת ד״ר בכר צפורי. "יותר זמן בחוץ, פחות עומס ממושך על העיניים מקרוב, הפסקות תכופות ושמירה על מרחק קריאה נכון - הם חלק מרכזי במניעה, במיוחד אצל ילדים עם סיכון גנטי".