תביעה: תרם דם במד"א - וסיים בניתוח חירום עם נכות לצמיתות

עבור רובנו, תרומת דם היא פעולה שגרתית של כמה דקות המלווה בדקירה קלה בלבד. אך עבור יובל, חייל בן 19, רגע אחד של חוסר זהירות הפך לדרמה רפואית ששינתה את חייו.
בכתב תביעה שהוגש באחרונה לבית משפט השלום בחיפה נגד מגן דוד אדום (מד"א) מגולל בא כוחו של יובל, עו"ד אייל בן ישי, מסכת רשלנות שכתוצאה ממנה, לכאורה, יובל נותר עם נכות קבועה.

מהתביעה עולה כי לפני כ-3 שנים, במהלך שירותו הצבאי, פנה יובל לתרום דם בתחנת מד"א, אלא שכבר ברגע החדרת המחט למרפק ימינו, הוא חש כאב עז ובלתי רגיל, ובזמן שלחץ על כדור כדי להאיץ את זרימת הדם, הוא הרגיש את המחט זזה בתוך ידו ואיבד את הכרתו במשך זמן קצר.

מיד לאחר מכן, כך נטען, הוא החל לסבול מנפיחות ניכרת, מכאבים ומהגבלה בתנועת ידו. למרות זאת, יובל שוחרר לביתו. רק לאחר שהמצב המשיך להידרדר והוא התקשה ליישר את היד, בחלוף 11 ימים הוא פנה לחדר המיון, שם אובחנה מפרצת מדומה (פסאודואניוריזמה) בעורק הברכיאלי שביד ימינו - מצב שבו דופן העורק נפגע, ודם דולף החוצה ויוצר חלל או הצטברות של דם. לפי הנטען, המפרצת נגרמה כתוצאה מהדימום הפנימי מהעורק הפגוע. המצב היה כה חמור, עד שיובל נאלץ לעבור מיד ניתוח דחוף בהרדמה מלאה לתיקון שני חורים בעורק ופינוי קרישי דם.

זווית החדרת המחט לא תאמה את מבנה גופו

"הפגיעה לא זוהתה בזמן, והדימום לא טופל כראוי", טוען יובל בתביעה, בהסתמך על חוות דעת רפואית של ד"ר זאב לוברמן, מומחה לכירורגית כלי דם. המומחה ציין כי זווית החדרת המחט הייתה עמוקה מדי ולא תאמה את מבנה גופו הרזה של יובל. עוד נטען כי "לו הצוות היה מזהה את הפגיעה בזמן ומפסיק את הפעולה מיד בעת שהתלונן על הכאב החריג - הנזק הכבד היה נמנע".

לאחר הניתוח סבל יובל סבל מהגבלה ביישור המרפק, מכאבים ורגישות באזור. הוא שוחרר כעבור חמישה ימים, כשהוא מצויד בהמלצה לנטילת אספירין, בהפניה לטיפולי פיזיותרפיה וביקורות רפואיות. הטיפולים נמשכו כחצי שנה ובתקופה זו הוא סבל מ-100% נכות. עד היום הוא מתלונן על תחושת הירדמות באמה ובכף היד, חולשת שרירים, קושי במאמצים יומיים ועל צלקת מכאיבה ומכוערת במרפק. "כשאני ישן על היד – היא נרדמת", הוא מספר.

הוא סובל מנכות קבועה עקב הצטלקות בעורק, שעלולה, כפי שנטען, לגרום להיצרות בעתיד, לצלקת מכאיבה, חולשה והירדמות ביד ימין והגבלה בתנועה.

עורך הדין אייל בן ישי טוען כי הרשלנות נבעה הן מזווית דקירה עמוקה מדי שלא התאימה למבנה גופו הרזה (הוא סבל מתת-משקל), והן מאי זיהוי הפגיעה בעורק בזמן אמת ומהמשך תרומת הדם למרות הכאב העז, ואי מתן טיפול מיידי כמו לחץ מקומי להפסקת הדימום.

בחוות דעתו שצורפה לתביעה, טוען ד"ר לוברמן כי לו זוהתה הפגיעה בזמן, סביר שלחץ מקומי היה פותר את הבעיה.

מד"א: "הנושא מצוי בימים אלו בהליך משפטי, ועל כן מגן דוד אדום אינו יכול להתייחס לפרטי המקרה וימסור את עמדתו לבית המשפט. מבלי להתייחס לנסיבות המקרה החריג, שירותי הדם של מד״א פועלים בהתאם לנהלים מקצועיים מחמירים, ומתרימים מדי שנה מאות אלפי מנות דם המשמשות להצלת חייהם של חולים ופצועים ברחבי הארץ. אין תחליף לדם אנושי, ותרומות הדם של הציבור חיוניות באופן יום-יומי להצלת חיים".