תביעה: למרות בדיקות ההיריון – הרופאים לא אבחנו תסמונת דאון אצל התינוקת

לאחרונה נידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב סיפורה של משפחה צעירה, שחייה התהפכו מהקצה אל הקצה. לפי הנטען, האם, צעירה בריאה כבת 24, נכנסה להריונה הראשון לאחר טיפולי פוריות באמצעות הפריית מבחנה מבעלה. לאורך ההיריון, היא עברה את הבדיקות המקובלות: שקיפות עורפית וסקר שליש ראשון, תבחין משולש, שתי סקירות מערכות, שתי בדיקות אקו לב עובר ומעקבי גדילה. לפי הנטען, לאורך כל התקופה נמסר לה ולבעלה כי ההיריון תקין וכי העובר מתפתח ללא ממצאים חריגים.

בפברואר 2023 נולדה בתם הפעוטה בבית החולים סורוקה, אך כבר בבדיקה הגופנית הראשונה לאחר הלידה, התגלו אצלה ממצאים חריגים כגון מבנה פנים בלתי שגרתי, צוואר קצר וחולשה שרירית כללית. בעקבות זאת, התעורר החשד כי היא לוקה בתסמונת דאון. התינוקת נשלחה לבדיקה גנטית – והאבחנה אושרה.

עם שחרורה מבית החולים, הומלץ להורים על מעקב בתחנה לאם ולילד ובמכון להתפתחות הילד. לטענתם, רק בשלב זה נודע להם לראשונה כי בתם נולדה עם תסמונת דאון. הם נוכחו להבין את כל ההשלכות הרפואיות, ההתפתחותיות והחברתיות הכרוכות בכך.

ההורים החליטו לפנות לעורכי הדין רפאל אלמוג ורותם ציוני, ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג, והם הגישו בשמם תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית ונגד סורוקה, שבהם נערך מעקב ההיריון.

חוות הדעת הרפואית שהצביעה על רשלנות

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' ישראל טלר, מומחה לאבחון מיילדותי. לדבריו, בסקירת המערכות הראשונה, שבוצעה בשבוע 16 להיריון בבית החולים סורוקה, הודגמו ונמדדו חלקים חיוניים במוחה של העוברית והם נמצאו תקינים. עם זאת, קפל העורף (מדד מרכזי המשמש לזיהוי סיכון להפרעות כרומוזומליות) לא נמדד, אף שהוא הופיע בבירור בתמונה שצולמה.

לדברי פרופ' טלר, מדידה בדיעבד של קפל העורף הצביעה על עובי של כ־5.2 עד 5.3 מ"מ – ערך הנחשב חריג בשלב זה של ההיריון, אשר מחייב, לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, הפניה לייעוץ גנטי ולבדיקת מי שפיר.

בנוסף, טען המומחה כי באותה סקירה הוחמץ זיהוי של הצטברות נוזלים באזור הצוואר והעורף - תופעה המעידה על פגם בהתפתחות מערכת הלימפה, ומקושרת בספרות הרפואית לבעיות כרומוזומליות. גם ממצא זה, כך נטען, חייב הפניה מיידית לייעוץ גנטי ולבדיקה פולשנית.

פרופ' טלר טען כי בבדיקה הוחמץ גם סימן אזהרה נוסף, הקשור ליחס שבין עובי הרקמה שמעל האף לאורך עצם האף. בעוד אצל עוברים בריאים היחס נמוך, אצל העוברית נמצא יחס גבוה באופן חריג – ממצא המעלה חשד להפרעה כרומוזומלית כמו תסמונת דאון, המחייב אף הוא המשך בירור.

בהמשך ההיריון בוצעה סקירת מערכות שנייה במרפאת 'כללית'. על פי הנטען, גם בבדיקה זו הופיעו ממצאים שחייבו, כולם או חלקם, הפניה לייעוץ גנטי ולבדיקת מי שפיר. אולם, לפי הנטען בתביעה, חרף הצטברות הממצאים החריגים - בבדיקת השקיפות העורפית, בסקירה הראשונה ובסקירה השנייה - האישה לא הופנתה לייעוץ גנטי ולא נשלחה לבדיקת מי שפיר.

לטענת ההורים, מחדל זה שלל מהם את האפשרות לבצע בדיקות שהיו מאבחנות בבירור כי העוברית נושאת תסמונת דאון, ומאפשרות פנייה מסודרת לוועדה להפסקת היריון בשלב מוקדם.

נזק שישפיע גם על עתידה של הילדה

כיום הילדה כבר בת שלוש, והיא סובלת מעיכוב התפתחותי רב־מערכתי. חוות דעת נוספת שצורפה לתביעה, מאת פרופ' אלי להט, מומחה לנוירולוגיית ילדים, קובעת כי הילדה סובלת מאיחור משמעותי בתחום התקשורתי, הכולל פגיעה בהבעה ובהבנה שפתית.

לדבריו, היא אינה הולכת וזקוקה למסגרות חינוכיות טיפוליות מותאמות לפחות עד גיל 21. כמו כן, היא תידרש לסיוע של מבוגר לאורך כל שעות היממה. בנוסף על כך, טען כי היא לא תוכל לרכוש השכלה או מקצוע שיאפשרו לה השתלבות תעסוקתית עצמאית. פרופ' להט מעריך כי הילדה תסבול מנכות מלאה בשיעור של 100 אחוזים למשך שארית חייה.

לפני מספר ימים הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין רשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית, המפעילה גם את בית החולים סורוקה. במסגרת התביעה, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעות לפצות את ההורים ובתם על כלל הנזקים שנגרמו וייגרמו להם לאורך חייהם.

סכום התביעה עומד על מעל 2.5 מיליון שקלים. טרם הוגש כתב הגנה.

סורוקה: "כתב התביעה הועבר אלינו בימים אלה, נלמד אותו ונגיב כחלק מההליך המשפטי".