התינוקת לא הפסיקה להשתעל - כשהגיעה לביה"ח הרופאים גילו שבלעה אבן

לפני כשבוע שכבה שני (שם בדוי), תינוקת בת 10 חודשים, על רצפת ביתה כשלפתע החלה להשתעל. אף אחד מבני המשפחה לא ראה אותה מכניסה דבר לפיה, וגם האפשרות ששאפה גוף זר לא נראתה בתחילה סבירה, בייחוד לנוכח העובדה שהיא עדיין אינה זוחלת. גם בחלוף כמה ימים השיעול לא חלף, ובהמשך היא החלה לסבול גם מקוצר נשימה.

הוריה המודאגים החליטו לקחת אותה לכמה רופאים בקהילה, אולם הם לא הצליחו להבין במה מדובר, ולבסוף הם בחרו להגיע איתה למלר"ד הילדים במרכז הרפואי שערי צדק. גם שם לא היה פשוט להבין מה גרם לתסמינים. בעבר שני עברה בעבר ניתוח מורכב בבית החזה, שבעקבותיו נוצר לחץ על אחד הסימפונות בריאה.

ד"ר לאון ג'וסף, רופא בכיר במכון ריאות ילדים במרכז הרפואי שערי צדק, אומר כי היו לה תסמינים וממצאים קבועים בעקבות הניתוח שעברה. "הפעם היה קצת יותר שיעול וקצת יותר קוצר נשימה, אבל אלה היו אותם תסמינים שהיו לה גם קודם", הוא מסביר.

כשהגיעה לשערי צדק, הצוות השווה בין צילומי החזה החדשים שלה לצילומים קודמים. הסיכוי ששאפה גוף זר עדיין היה נמוך, אולם העובדה שמצבה השתנה ושהיא לא הגיבה לטיפול הרגיל שכלל סטרואידים ואינהלציות, גרמה לרופאים להחליט שלא להסתפק בכך. "כשנכנסים לסיפור כזה, צריך תמיד לחשוד גם באפשרות של שאיפת עצם זר, אפילו כשהחשד הוא מאוד מאוד נמוך", אומר ד"ר ג'וסף.

בפני הרופאים עמדו שתי אפשרויות להמשך הבירור - בדיקת CT, שעשויה לזהות גוף זר בדרכי הנשימה, או ברונכוסקופיה, בדיקה פולשנית המאפשרת להתבונן ישירות בדרכי הנשימה. הצוות בחר בברונכוסקופיה, שכן אם במהלך הבדיקה יימצא גוף זר, ניתן יהיה גם לשלוף אותו באותה פעולה.

אבן נמצאה בתוך הסימפון

ואכן, רק במהלך הבדיקה התברר מה הסתתר בריאתה של שני במשך כשבוע: אבן חצץ קטנה הייתה תקועה בתוך הסימפון. "מצאנו את האבן בסימפון שכבר היה עליו לחץ בעקבות עברה הרפואי המורכב", מספר ד"ר ג'וסף. "זה מקום מאוד רגיש. האבן הייתה בדיוק בין שני כלי דם, ואם היא הייתה נשארת שם לאורך זמן היא הייתה עלולה לחדור לכלי דם ולגרום לדימום. היא גם הייתה עלולה לגרום לדלקות ריאה חוזרות ולנזק בלתי הפיך לריאה".

הוצאת האבן מתינוקת בת 10 חודשים דרשה ציוד המותאם לדרכי הנשימה הזעירות שלה ושיתוף פעולה של כמה צוותים. באמצעות ברונכוסקופ גמיש הכניסו הרופאים מעין סל זעיר המורכב מחוטי מתכת, הקיפו באמצעותו את האבן ושלפו אותה מדרכי הנשימה. בפעולה השתתפו צוותים ממכון ריאות ילדים, יחידת אף-אוזן-גרון ילדים והרדמה.

פרופ' פייר אטל, מנהל יחידת אף-אוזן-גרון ילדים בשערי צדק, שהשתתף בפעולה אומר: "השימוש בטכניקה זעיר-פולשנית זו אפשר להימנע מברונכוסקופיה קשיחה - פעולה פולשנית וטראומטית הרבה יותר, אשר הייתה עלולה לסבך את הטיפול בשל מצבה הרפואי המורכב של התינוקת.

השיפור היה כמעט מיידי. "השיעול המאוד טורדני הפסיק ותוך שעות היא חזרה לעצמה", מספר ד"ר ג'וסף. "האבן חסמה את מעבר האוויר. עדיין הצליח להיכנס קצת אוויר, אבל כשמוציאים אותה מרגישים מיד את ההבדל". שעות ספורות לאחר הוצאת האבן שני כבר שוחררה לביתה.

"המקרה הזה הוא תזכורת חשובה לכך ששאיפת עצם זר יכולה להתרחש בכל גיל גם אצל תינוקות צעירים מאוד"

לדברי ד"ר ג'וסף, המקרה הוא גם תזכורת לסכנה שבחפצים ובמזונות קטנים בקרבת תינוקות וילדים. "כל ילד שמתחיל להתגלגל, לזחול או ללכת יכול לשאוף גוף זר. חשוב להשגיח על הילדים באופן רציף וצריך להימנע ככל האפשר שיהיו על הרצפה חפצים קטנים כמו חלקי לגו או פיצוחים. חשוב גם להקפיד לנקות ולבדוק את הרצפה. אסור בשום פנים ואופן לתת פיצוחים לילדים בגילים האלה, ומאכלים כמו ענבים ועגבניות שרי צריך לחתוך לאורך ולרוחב. יש לא מעט מקרים של פגיעות מוחיות וגם ילדים שלא שרדו בגלל דברים כאלה. זה נורא ואיום, וזה בר מניעה".

פרופ' אטל מוסיף: "אנחנו לא מרבים להיתקל במקרים של שאיפות עצמים זרים בתינוקות בגילים האלו. האירוע הזה נדיר אפילו יותר כי הוא משלב גיל צעיר מאוד של התינוקת ועבר רפואי מורכב שהשפיע על הכל. בזכות שתוף פעולה ואבחון מהירים, הצלחנו לשלוף את האבן, אך המקרה הזה הוא תזכורת חשובה ששאיפת עצם זר יכולה להתרחש בכל גיל גם אצל תינוקות צעירים מאוד".

הוא מוסיף כי יש לגלות ערנות מיוחדת כאשר יש בסביבת התינוק ילדים צעירים נוספים, ובייחוד אחים ואחיות, שכן הם עלולים, לתת לתינוק חפץ קטן או להכניס אותו ישירות לפיו בלי להיות מודעים לסכנה שבדבר. לכן, חשוב גם להסביר לכל בני המשפחה על הסיכונים.