mako
פרסומת

"חשבנו שנראה הרבה פצועים באורח אנוש - אך הרוב הם פצועים קל"

בשבועות האחרונים התכוננו הרופאים במרכז הרפואי איכילוב לקלוט פצועים "כמו בפיגועים בשנות ה-90", אך גילו מציאות אחרת, ככל הנראה בעקבות המשמעת של העורף להנחיות: רוב הפצועים נפגעו קל, ומי שנפצע קשה לעתים כלל לא מספיק להגיע לבית החולים. "מי שנמצא קרוב לנפילה ישירה לרוב לא שורד את זה"

טראומה איכילוב
טראומה איכילוב | צילום: איכילוב
הקישור הועתק
אתמול (ראשון) גבר כבן 40 נפצע באורח קשה לאחר שרסיס פגע בצווארו במהלך אחת מנפילות הטילים במרכז הארץ. הוא פונה לבית החולים איכילוב כשהוא בסכנת חיים, ושם עבר טיפול מורכב שכלל צנתור דחוף לעורק הצוואר.

במרכז הרפואי מסיקים בימים אלה מסקנות מדפוס הפציעות שמגיעות לבתי החולים בעקבות נפילות הטילים הבליסטיים במרחב עירוני - תופעה שלדבריהם כמעט לא תוארה בעבר בעולם. הם מספרים כי בניגוד לפיגועים או אירועי טרור, שבהם אלה שנפצעו קשה מגיעים במהירות לבית החולים, כשמדובר בפגיעות ישירות מטילים, הפצועים הללו מגיעים לעתים רק בשלב מאוחר יותר, לאחר פעולות החילוץ מההריסות, מה שכמובן משפיע על הסיכוי להצלתם.

ד"ר אייל חשביה, מנהל מערך הטראומה במרכז הרפואי איכילוב, אומר כי בתחילת הלחימה צוותי הרפואה נערכו לתרחיש אחר לחלוטין. "חשבנו שיגיע מספר פצועים רב כמו בפיגועים הגדולים של שנות ה-90", הוא אומר. "חשבנו שנראה הרבה פצועים באורח אנוש עם רסיסים, כמו בפגיעות RPG בלחימה או מטענים". אלא שבפועל, לדבריו, המציאות עד כה שונה. "ראינו ב'עם כלביא' כי מי שנמצא קרוב מאוד לפגיעה לרוב לא שורד את ההדף ואת הרס המבנים בגלל עוצמת הטילים הבליסטיים", הוא מסביר. "כך נוצר מצב שרובם של אלה שמגיעים לבית החולים הם פצועים קלים, ואלה שנפצעו קשה לעתים אינם שורדים - וכלל לא מגיעים לבית החולים. מה שנשאר באמצע הוא מספר קטן יחסית של פצועים בינוני".

הנתונים שנאספו באיכילוב במהלך אירועי הלחימה הקודמים ממחישים את זה היטב. במלחמת "עם כלביא", למשל, הגיעו לבית החולים 343 פצועים, יותר מ-95% מהם הוגדרו פצועים קלים ורובם שוחררו בתוך זמן קצר. רק קומץ הוגדרו פצועים בינוניים. לדברי ד"ר חשביה, גם באירועים האחרונים התמונה דומה. "בשבוע האחרון הגיעו מעל 100 פצועים - כולל נפגעי חרדה ואנשים שנפלו בדרך לממ"ד", הוא מספר. "באחד האירועים הגיעו 25 פצועים, מתוכם חמישה בלבד היו בינוניים והשאר קל - ששוחררו הביתה לאחר זמן קצר".

לדבריו, הפציעה החריגה של הרסיס שפגע בצווארו של הפצוע מאתמול מזכירה דווקא פציעות שמוכרות מאירועי טרור. "ראינו דברים כאלו במטענים שמתפוצצים באוטובוס וברגים או רסיסים שעפים ממנו", הוא אומר. עם זאת, ברוב המקרים של נפילת טיל בליסטי הפציעות נגרמות דווקא מגל ההדף של הפיצוץ.

"לרוב אנחנו רואים פציעות טראומה שגורמות נזק לאוזניים ולמערכת השמיעה וגם פגיעות הדף שגורמות נזק לריאות - גל כזה יכול ממש לקרוע את הריאות מבפנים". לדבריו, הדפוס הזה הופך את אירועי נפילת הטילים הבליסטיים לאירוע רב-נפגעים מסוג שונה מזה שמוכר. "התמהיל של טילים בליסטיים במתאר עירוני הוא מאוד מיוחד ואנחנו לומדים אותו תוך כדי לחימה", הוא אומר.

הטילים המתפצלים גורמים לנזק רב

ד"ר חשביה מוסיף כי במקרים מסוימים נגרמות גם פציעות מרסיסים שהתעופפו בעקבות הפיצוץ. "באחד המקרים ב'עם כלביא', למשל, צעירה נפגעה מרסיסים בעיניה", הוא מספר. "במקרה אחר רסיס שחדר לרכב פגע ברגלה של נהגת - למרבה המזל בלי לפגוע בכלי הדם המרכזיים". לדבריו, כאשר מדובר בטילים מתפצלים, אזור הפגיעה עשוי להתרחב עוד יותר. "הטילים האלה יכולים ליצור פיזור של רסיסים או 'פצצוניות' שמגדיל את שטח הנזק", הוא אומר. "זה חלק מהמורכבות של אירועי פגיעה כאלה במרחב עירוני".

חשביה
ד"ר אייל חשביה. "חשבנו שיגיע מספר פצועים רב כמו בפיגועים הגדולים של שנות ה-90" | צילום: ג'ני ירושלמי



צוותי הרופאים באיכילוב החלו לנתח את הנתונים שנאספו מאז תחילת מבצע "שאגת הארי". "אנחנו לומדים איך נראה התמהיל של הפצועים באירועים כאלה ומדייקים את אופן הפעלת חדר הטראומה והמשאבים הרפואיים", אומר ד"ר חשביה. הוא מציין כי הצוותים אף עובדים בימים אלו על מאמר רפואי שיתאר את התופעה.
"פעמים רבות מדובר בפציעות שהיו יכולות להימנע אם האנשים היו פועלים לפי הנחיות פיקוד העורף ונמצאים במרחב מוגן"

גם במחלקה לרפואה דחופה של בית החולים מזהים את אותו דפוס. ד"ר מיכאל מרקוביץ, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי איכילוב, אומר כי חלק גדול מהפצועים שמגיעים למלר״ד לא נפגעו מהטיל עצמו. "מרבית הפציעות הן פציעות משניות של ריצה חפוזה למרחבים מוגנים ולמקלטים", הוא מסביר. "אנשים רצים במהירות, נופלים או נחבלים בדרך". לדבריו, חלק נוסף מהפציעות נגרם כתוצאה מגל ההדף של הפיצוץ או מקריסת מבנים שנפגעו. "אנחנו רואים גם פגיעות רסיסים", הוא אומר, "אך פעמים רבות מדובר בפציעות שהיו יכולות להימנע אם האנשים היו פועלים לפי הנחיות פיקוד העורף ונמצאים במרחב מוגן".

ד"ר מרקוביץ מוסיף כי פגיעות רסיס יכולות להוביל לפציעות קלות יחסית אך גם לפציעות מסכנות חיים. "לפעמים מדובר בפציעה שטחית ביד או ברגל, אבל רסיס יכול גם לחדור לגוף ולפגוע באיברים פנימיים כמו הכבד, הטחול, הריאות, הלב או כלי דם גדולים - ואז מדובר בפציעה שעלולה להיות מסכנת חיים".

לדבריו, באירועי פיצוץ קיימים כמה מנגנוני פגיעה. "יש פציעה ראשונית מהפיצוץ עצמו, אבל גם פציעות משניות ושלישוניות", הוא מסביר. "גם אם הטיל לא פוגע ישירות באדם, ההדף או הרסיסים יכולים לפגוע בו, ולעתים הפצוע פשוט נזרק לעבר קיר, עמוד או רכב ונפצע מההתנגשות".