עשרות נערות ונשים שנפגעו: כל מה שחשוב לוודא לפני החלקת שיער

אתמול (ראשון) דיווחנו על נערה כבת ה-14 שאושפזה בגלל אי-ספיקת כליות חריפה אחרי שעברה החלקת שיער. התברר שהוריה דווקא עשו את מה שמצופה כדי למנוע סיכונים: הם שאלו מראש על החומר שבו עומדים להשתמש, ובמספרה נאמר להם כי הוא מאושר על ידי משרד הבריאות. למרות זאת, שעות לאחר ההחלקה בתם החלה לסבול מתסמינים אופייניים ולמחרת אושפזה בשל אי-ספיקת כליות חריפה.

בעקבות המקרה הזה, ולנוכח מקרים נוספים שדווחו בשנים האחרונות, שוחחנו עם ד"ר אופיר לבון, מנהל היחידה לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה קלינית, במרכז רפואי כרמל מקבוצת כללית. הוא מסביר כי כשבוחנים את הסיכון שעלול להיות כרוך בחומר כימי, לא מספיק לדעת מה הוא מכיל. "כששואלים אם חומר מסוים רעיל, צריך להבין שהסיכון תלוי גם בדרך החשיפה אליו - אם הוא בא במגע עם העור, נשאף או נבלע. לכן לא מספיק לדעת מה יש בחומר, אלא גם איך הגוף נחשף אליו", הוא מבהיר.

בשנים האחרונות תועדו בישראל עשרות מקרים של פגיעה כלייתית לאחר החלקות שיער. לדברי ד"ר לבון, בחקירת המקרים שוב ושוב עלה שמה של החומצה הגליאוקסילית, שעלולה להוביל להיווצרות גבישי אוקסלט השוקעים בכליות - ופוגעים בתפקודן. "במקרים שבהם בדקו את החומרים מצאו חומצה גליאוקסילית, וגם מנגנון הפגיעה התאים. היו נשים שהגיעו עד לביופסיה של הכליה - ושם ראו את גבישי האוקסלט".

גם ד"ר יעל בורוביץ, נפרולוגית בכירה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, מכירה היטב את התופעה. לדבריה, בחקירת המקרים הראשונים ההורים עצמם סייעו לרופאים להבין מה גרם לפגיעה. "ההורים הביאו מהמספרות את הקופסאות של החומרים או צילומים של הרכיבים", היא מספרת. "בחלק מהמקרים הייתה עדות לכך שנעשה בהם שימוש אף שלא היו מורשים".

כאמור, משפחתה של בת ה-14 טוענת כי ביררה מראש ונאמר לה שהחומר מאושר על ידי משרד הבריאות. "האם זה שאמרו להם שאין חומצה הגליאוקסילית - באמת אומר שאין?", שואלת הד"ר בהתייחס למקרה. לדבריה, אם יתברר שהחומר שבו השתמשו אכן היה מורשה ולא הכיל את החומצה, יידרש לברר מה בכל זאת גרם לפגיעה הכלייתית, למשל אם תכולת המוצר אכן תאמה למה שנכתב עליו.

רק בחודש אוגוסט הזהיר משרד הבריאות מפני שורה של מוצרי שיער שאותרו במהלך מבצע פיקוח בתשעה סניפים של רשת "מרכז ההחלקות". בבדיקות נמצאו מוצרי החלקה ושמפו שלא היו רשומים במאגרי המשרד. במוצר אחד צוין על התווית כי הוא מכיל חומצה גליאוקסילית, במוצרים אחרים עלה חשש לגבי מקורם, הרכבם ובטיחותם, ובמוצרי החלקה נוספים שלא סומנו כנדרש נמצאה נוכחות של פורמלדהיד - חומר מסרטן האסור לשימוש בתמרוקים.

מה חשוב לעשות לפני ששוקלים לבצע החלקה?

יש לצמצם ככל שניתן את המגע עם הקרקפת

"הדבר העיקרי הוא מקצועיות - להשתמש בחומרים הנכונים בצורה הנכונה", אומר ד"ר לבון. לדבריו, יש לצמצם ככל האפשר את המגע של החומר עם עור הקרקפת ואת משך החשיפה אליו. עם זאת, ככל הידוע לנו, המלצה זו לא ממש ישימה בפועל, כיוון שהחומר נוזלי ובכל מקרה הוא בא במגע עם הקרקפת, גם אם מנסים לשמור על מרווח ביניהם.

בקשו לראות את האריזה במו עיניכם

אל תסתפקו בכך שאומרים לכם שהחומר "מאושר". בקשו לראות את המוצר עצמו, בדקו את הסימון שעל האריזה וקראו את רשימת הרכיבים. "מה שאני ממליצה זה לבקש לראות את המוצר, לוודא שכתוב עליו שהוא מאושר על ידי משרד הבריאות ולקרוא היטב את הרכיבים המצוינים באותיות הקטנות", אומרת ד"ר בורוביץ.

"כדאי גם לצלם בטלפון את האריזה ואת רשימת הרכיבים לפני תחילת ההחלקה. אם בהמשך תתפתח תגובה רפואית, התמונה יכולה לסייע לרופאים להבין לאיזה חומר הייתה חשיפה", היא ממליצה.

חפשו שני שמות: חומצה גליאוקסילית ופורמלדהיד

"צריך לשאול במפורש באילו חומרים משתמשים ולוודא שאין פורמלדהיד ושאין חומצה גליאוקסילית", מוסיף ד"ר לבון.

לדבריו, גם אם הסיכוי לפגיעה אצל מי שעוברת החלקה בודדת אינו גבוה, הוא קיים. לכן, מבחינה רפואית ההמלצה היא להימנע מחשיפה לחומרים הללו.. עם זאת, הוא מדגיש כי גם היעדרם אינו הופך אוטומטית כל חומר אחר לבטוח: "יש הרבה חומרים בעולם הקוסמטיקה, ולא על כל חומר וחומר יש לנו מידע מלא".

אל תנסו לזהות חומר מסוכן לפי הריח

ריח חריף בהחלט יכול לעורר חשד, אך מצד שני היעדר ריח אינו אומר שהחומר בטוח. "הריח הוא לא מדד", מדגיש ד"ר לבון. לדבריו, בתכשירים קוסמטיים יכולים להיות חומרי ריח שנועדו להפוך אותם לנעימים יותר לשימוש. "גם חומר מסוכן לא בהכרח יגרום לריח מחשיד. זו לא דרך לדעת אם חומר מסוכן או לא".

בדקו את הקרקפת לפני שמתחילים

שריטות, פצעים או גירוי בקרקפת הם אינם עניין שולי במקרה שמתכננים לעבור החלקה. לדברי ד"ר לבון, ככל שהעור פגוע יותר, כך הוא עלול לספוג יותר חומר. "הסיכון העיקרי הוא לא השיער. השאלה היא עד כמה עור הקרקפת בא במגע עם החומר", הוא מסביר. "אם הקרקפת פצועה או מגורה, יש סיבה נוספת לעצור לפני הטיפול ולא לחשוף אותה לחומר".

היזהרו משאיפת האדים

חשוב לזכור שהעור אינו נתיב החשיפה האפשרי היחיד. "יש עוד מקור מסוכן - האדים שנגרמים בעקבות חימום החומר והלקוח עלול לנשום אותם", אומר ד"ר לבון. לדבריו, החשיפה הזו רלוונטית בייחוד לעובדי המספרות, שבניגוד ללקוחות הם עשויים לבוא במגע עם החומרים באופן חוזר במסגרת עבודתם.

הופיעו תסמינים? אל תחכו

בחילות, הקאות או קוצר נשימה לאחר הטיפול צריכים להדליק נורה אדומה. במקרה כזה, ד"ר בורוביץ ממליצה לפנות לקבלת עזרה רפואית ולא להמתין שהתסמינים יחלפו מעצמם. לדבריה, ככל שמזהים פגיעה מוקדם יותר, ניתן להתחיל מוקדם יותר בטיפול תומך.

"כשמגיעים לבדיקה חשוב לומר לצוות הרפואי שהילדה עברה החלקת שיער. אם צילמתם את האריזה או את רשימת הרכיבים, הציגו גם אותם. כאמור, כפי שהניסיון מהמקרים הקודמים מלמד, המידע הזה עשוי לסייע לרופאים להבין במה השתמשו ולאיזה חומר נחשפה המטופלת".

"מאושר" לא בהכרח אומר שאין סיכון

זו אולי הנקודה החשובה ביותר: החלקת שיער היא אינה פעולה רפואית, וחלק מהחומרים המשמשים בתעשיית הקוסמטיקה אולי מותרים לשימוש - אבל הם לא בהכרח נטולי סיכונים. "כל חומר יכול להיות בעל פוטנציאל לרעילות", אומר ד"ר לבון. "כאמור, המינון וצורת החשיפה משפיעים מאוד".

לכן, אם לא ברור לכם באיזה חומר משתמשים, אם אי אפשר לראות את האריזה או את רשימת הרכיבים, או אם משהו בתהליך מעורר אצלכם ספק - אין סיבה לקחת את הסיכון. "המסר ברפואה הוא שמניעה תמיד עדיפה", מסכם ד"ר לבון. "גם בידיים המקצועיות הכי טובות יש פוטנציאל לפגיעה. למה לקחת סיכון?"