סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי חוסר בקריטריונים מוגדרים מוביל לפערים גדולים בפריסה הגיאוגרפית של המרכזים לטיפול בהתמכרויות. מרבית המרכזים הפועלים כיום נפתחו לפני שנים רבות בהתאם לצורך שעלה מהשטח על סמך המידע על שימוש בסמים באזורים מסויימים, מה שמוביל למחסור באזורים אחרים ובקרב מגזרים יעודיים.
נתון קריטי נוסף שעולה הוא כי בידי הגורמים העוסקים בטיפול באנשים הסובלים מהתמכרויות אין נתונים מלאים על כלל הסובלים מהתמכרויות בישראל. זו הסיבה שלא ניתן ללמוד על היקף הצרכים בתחום אל מול היקף המענה הקיים. המסמך נכתב על ידי יונת מייזל לבקשת חבר הכנסת ווליד טאהא, ובו מוצגים בפירוט המרכזים לטיפול בהתמכרויות שבאחריות משרד הבריאות ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, בדגש על פריסתם הגיאוגרפית.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
מחסור במסגרות אשפוז לנשים וחרדים
התמכרות היא מצב של תלות פיזית ונפשית בחומרים פסיכו-אקטיביים, כמו אלכוהול או סמים או בהתנהגות מסוימת (הימורים). על פי הערכת השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה, מספר האנשים הסובלים מבעיית התמכרות בישראל עומד על כ-120,000, מהם פחות מחמישית מקבלים טיפול בבעיית ההתמכרות בשירותי הבריאות והרווחה כלומר, פחות מ-16,000 מטופלים.
באשר למרכזים שנמצאים תחת אחריות משרד הבריאות, הדו"ח מתייחס בהרחבה לאשפוזיות, מסגרות פנימייתיות שכוללות לינה. בישראל יש 22 אשפוזיות, מהן עשר אשפוזיות ציבוריות וכ-12 אשפוזיות פרטיות המחזיקות ברישיון בתוקף. ב-22 האשפוזיות יש 408 מיטות, מהן 252 מיטות ציבוריות. לפי משרד הבריאות, יש צורך בתוספת של לכל הפחות של 60 מיטות באשפוזיות הציבוריות, כלומר יש צורך בהגדלת מספר מיטות אלה בכ-24%.
בכמה מהאשפוזיות מוצעים מענים המותאמים לאוכלוסיות שונות. כך לדוגמא, האשפוזית בטמרה מציעה מענים מותאמים תרבותית לאוכלוסייה הערבית; שתי אשפוזיות – בבית שמש ובמלכישוע – מיועדות לטיפול באוכלוסיית בני נוער וצעירים תוך הפרדה מגדרית; ישנה אשפוזיות הנותנת מענה לנשים בזנות ולאוכלוסיית הטרנסג'נדרים; והאשפוזית בבני ציון מציעה מענה לדרי רחוב. עולה כי קיים מחסור במסגרת אשפוז לנשים במרכז הארץ וכן מחסור במענה מותאם לאוכלוסייה החרדית ולמתבגרים צעירים ערבים.
בישראל 12 מרפאות לטיפול בהתמכרות לתרופות מרשם אבל בכל מחוז הצפון ובאזור יהודה והשומרון אין מרפאות לטיפול בתרופות מרשם לכאב, וכך גם דרומית לעיר באר שבע.
מחסור במסגרות שיקום לאחר גמילה
עם סיום הגמילה הגופנית והטיפול הרפואי בהתמכרות מתחיל שלב הטיפול הפסיכו-סוציאלי והשיקום שנמצא באחריות השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה. מספר המסגרות לטיפול עומד על 383, וברובן ניתן מענה משולב למכורים לסמים, למכורים לאלכוהול ולמכורים להימורים.
בישראל יש 74 יחידות אמבולטוריות לטיפול בבני נוער על רצף התמכרויות העוסקות באיתור, טיפול ושיקום בני נוער. בשנת 2020 טופלו ביחידות אלה 1,197 בני נוער. מספר היחידות הגדול ביותר נמצא במחוז הדרום (17) ומספר היחידות הנמוך ביותר במחוז ירושלים (3). עם זאת, במחוז ירושלים מספר המטופלים הממוצע ליחידה הוא הגבוה מבין כלל המחוזות. לפי משרד הרווחה, חסרות 40 יחידות אמבולטוריות לטיפול בבני נוער ברחבי הארץ, כלומר יש צורך בהגדלת מספר היחידות הקיימות ב-54% .מבין 40 היחידות החסרות, 17 יחידות חסרות במחוז הדרום.
בנוסף ישנן 97 יחידות לטיפול במבוגרים ובהן טופלו בשנת 2020 כ-2,200 מטופלים. גם במקרה זה מספר היחידות הגדול ביותר הוא במחוז הצפון (27) והקטן ביותר במחוז ירושלים (3). לפי משרד הרווחה, חסרות 56 יחידות טיפול במבוגרים, תוספת של 50% ביחס ליחידות הקיימות, מהן 22 יחידות חסרות במחוז הדרום.
על פי משרד הרווחה, בכל האזורים בישראל חסרות מסגרות טיפוליות אמבולטוריות וחוץ ביתיות. ב-71 רשויות (כ-28% מהרשויות בישראל) יש בעיית זמינות של מסגרות לטיפול בהתמכרויות, וכחמישית מהן רשויות ערביות (21%).
מנתוני משרד הרווחה עולה כי בישראל 24 מסגרות חוץ ביתיות לטיפול סוציאלי או משולב, מתוכן 14 קהילות טיפוליות ו-10 והוסטלים. בשנת 2020 טופלו בכ-24 המסגרות 1,216 מטופלים, ויש צורך בפתיחת 22 מסגרות נוספות (92%) על מספר המסגרות הקיים כיום.