mako
פרסומת

שוב זה קורה: נערה אושפזה בגלל פגיעה כלייתית לאחר שעברה החלקת שיער

בת ה-17 הגיעה לבית החולים לאחר שסבלה מכאבי בטן חזקים והקאות זמן קצר אחרי טיפול החלקת שיער במספרה ללא רישוי. בבדיקות התברר כי לקתה באי-ספיקת כליות, ככל הנראה בעקבות חשיפה לחומר שבתכשיר ההחלקה. נפרולוג: "אם זיהינו חומר רעיל, סימנו אותו, הוא נאסר לשימוש, ועדיין נשים ממשיכות להיפגע - אז במבחן התוצאה נכשלנו כמערכת"

בת 16 עברה החלקה ונפגעה
אושפזה אחרי שעברה החלקת שיער | צילום: ספרא
הקישור הועתק

נערה בת 17 מאזור הקריות אושפזה בשבוע האחרון במרכז הרפואי בני ציון לאחר שסבלה מכאבי בטן חזקים והקאות, זמן קצר לאחר שעברה טיפול החלקת שיער במספרה ללא רישוי. בבדיקות שבוצעו בבית החולים התברר כי היא סובלת מאי-ספיקת כליות, ככל הנראה בעקבות חשיפה לחומצה גליאוקסילית - חומר המצוי בחלק מתכשירי החלקות השיער שאינם מאושרים לשימוש ועלולים לגרום לפגיעה כלייתית חמורה.

עם הגעתה למלר"ד ילדים, הצוותים הרפואיים ביצעו סדרת בדיקות מהירה שבמהלכה עלה החשד כי מצבה קשור לטיפול האסתטי שעברה. לאחר מספר ימי אשפוז ומעקב במחלקת הילדים, מצבה התייצב - והיא שוחררה לביתה.

במדור הבריאות של mako עסקנו בהרחבה בחודשים האחרונים בסכנות האפשריות של החלקות שיער לא מאושרות ובמקרי הפגיעה הכלייתית שנקשרו לחומרים מסוימים בתכשירים המשמשים במספרות, לאחר שעשרות נשים הגיעו למצב דומה בשלוש השנים האחרונות.

במרכז הרפואי שערי צדק נערך בשנים האחרונות המחקר הגדול והראשון מסוגו בעולם שבחן את הקשר בין החלקות שיער לאי-ספיקת כליות חריפה. את המחקר הובילה פרופ' לינדה שביט, מנהלת המכון לנפרולוגיה בבית החולים. הממצאים, שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases, הובילו בהמשך לאיסור השימוש בחומצה גליאוקסילית בישראל ולאזהרות גם במדינות נוספות.

החלקת שיער
חומר סוכן בהחלקה שנאסר לשימוש עלול לפגוע קשה בכליות | צילום: שאטרסטוק

"זה התחיל מארבע מטופלות צעירות ובריאות שהגיעו עם אי־ספיקת כליות חריפה בלי הסבר ברור", סיפרה פרופ' שביט. בהמשך אותרו ברחבי הארץ 26 נשים בנות 14 עד 58 שפיתחו פגיעה כלייתית לאחר החלקות שיער, ושלוש מהן אף נזקקו לדיאליזה.

לדבריה, חלק מתכשירי ההחלקה מכילים חומצה גליאוקסילית - חומר שעלול להיספג למחזור הדם, לשקוע בכליות ולגרום לנזק חריף. בנוסף, הוא עלול לגרום גם לכוויות כימיות ונזק לקרקפת.

לדברי פרופ’ בניה רוזן-צבי, יו"ר איגוד הנפרולוגים בישראל, תפקידם של הרופאים במקרים כאלה הוא ראשית לזהות דפוס מסוכן ולהתריע. "בסופו של דבר אנחנו רופאים ולא רגולטר או גורמי אכיפה, התפקיד שלנו הוא להרים דגל. כשאנחנו מזהים מחלה שנגרמת מחשיפה לחומר מסוים, אנחנו מדווחים. כל בית חולים דיווח, והמידע זרם הלאה, עד שהגיע גם למקבלי ההחלטות". הוא הוסיף: "אם זיהינו חומר רעיל, סימנו אותו, הוא נאסר לשימוש, ועדיין נשים ממשיכות להיפגע - אז במבחן התוצאה נכשלנו כמערכת. זו אמירה לא פשוטה, אבל צריך לומר אותה. אחרת זה פשוט ימשיך לקרות".