בת 17 במצב קשה משפעת, בעולם חוששים ממוטציה חדשה

נערה בת 17, ללא מחלות רקע, מאושפזת במצב קשה ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד בעקבות סיבוך של מחלת השפעת. הנערה, שלא התחסנה נגד שפעת, הגיעה לפנות בוקר היום (שני) לבית החולים כשהיא סובלת מזיהום קשה ומירידה מסוכנת בלחץ הדם. בתוך שעות ספורות חלה הידרדרות במצבה, וכעת היא מורדמת ומונשמת ומקבלת תרופות לתמיכה בלחץ הדם.

המקרה מתרחש על רקע תחילתה המוקדמת של עונת השפעת, ובזמן שבארה"ב עוקבים אחר מוטציה בנגיף H1N1, שעל פי ממצאים ראשוניים עשויה לאפשר לו להתחמק באופן חלקי מהתגובה החיסונית. החשש הוא שאם הגרסה החדשה תתפשט ותהפוך לדומיננטית, היא עלולה להוביל לעלייה בתחלואה גם בקרב אנשים שהתחסנו נגד שפעת.

המוטציה שהתגלתה

המוטציה, המכונה G155E, נמצאת בחלבון שעל פני נגיף השפעת, שמערכת החיסון מזהה באמצעות נוגדנים. במחקר שפורסם לפני חודש נבדקו 355 דגימות דם מול 148 גרסאות שונות של נגיפי שפעת. החוקרים מצאו כי נוגדנים קיימים התקשו יותר לנטרל גרסאות של נגיף H1N1 שנשאו את המוטציה.

ד"ר דנה דרור, מומחית ברפואה פנימית ומחלות זיהומיות של כללית במחוז ירושלים, מסבירה כי נגיף השפעת עובר שינויים גנטיים באופן מתמיד, ולכן נדרש לעדכן את הרכב החיסון מדי שנה. "מדי שנה אנחנו מתמודדים עם האפשרות שיופיעו זנים שיצליחו לחמוק באופן חלקי מהתגובה החיסונית שמקנה החיסון, ומשתדלים לחזות את הזנים שיופיעו על סמך חקירה אפידמיולוגית של הנגיף בצד השני של העולם", היא אומרת.

לדבריה, המוטציה החדשה מעוררת עניין משום שיש עדויות ראשוניות לכך שהיא מפחיתה את יכולתם של נוגדנים לנטרל את הנגיף. "עם זאת, חשוב להדגיש שעדיין אין בידינו הוכחה שהדבר מתבטא בירידה משמעותית ביעילות החיסון במניעת מחלה קשה או אשפוז, כיוון שתגובה נוגדנית היא רק חלק מהתגובה החיסונית של הגוף שלנו".

"החשש העיקרי שעולה הוא שאם הווריאנט יתפשט ויהפוך לדומיננטי, הוא עלול לתרום לעלייה בתחלואה גם בקרב אנשים שחוסנו", מסבירה ד"ר דרור.

"על סמך המחקר שפורסם, הפגיעה בזיהוי הנגיף על ידי נוגדנים הייתה בולטת במיוחד בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים", אומרת ד"ר דרור. "ייתכן שהסיבה לכך היא שהמערכת החיסונית שלהם נחשפה פחות בעבר לגרסאות דומות של הנגיף". עם זאת, היא מדגישה כי מדובר בממצאי מעבדה בלבד, ולא בהוכחה שצעירים נדבקים יותר או נמצאים בסיכון מוגבר למחלה קשה.

באשר לתסמינים, ד"ר דרור מסבירה כי בשלב זה לא זוהו תסמינים ייחודיים למוטציה החדשה. המחלה צפויה להתבטא בתסמיני שפעת מוכרים, ובהם חום, שיעול, כאבי שרירים, כאבי ראש וחולשה.

בישראל, לפי דוח משרד הבריאות לשבוע 41, זוהו 82 מקרי שפעת מאומתים חדשים ב-14 בתי החולים המשתתפים בניטור, ומתחילת תקופת הניטור בשבוע 34 זוהו 359 מקרים. מרבית המקרים החדשים היו של שפעת מסוג A, ובדגימות שעברו ריצוף גנטי נמצא כי תת-הזן הדומיננטי הוא H1N1.

גורם בכיר בתחום המחלות הזיהומיות ששוחח עם mako בריאות אומר כי בהתחשב בהתפשטות הגרסה בארה"ב ובתנועת הנוסעים הבין-לאומית, "קיימת אפשרות שהמוטציה תזוהה בישראל בחודשים או בשבועות הקרובים, ויש סיכוי שהיא כבר הגיעה", הוא אומר. עם זאת, מדובר בהערכה אפידמיולוגית בלבד.

למרות החשש מהתחמקות חיסונית, המומחים מדגישים כי אין להסיק שהחיסון הנוכחי איבד את יעילותו. "גם אם הווריאנט יגיע לישראל, אין פירוש הדבר שהחיסון יאבד את יעילותו לחלוטין וכאמור, עוד לא ברורה לנו יעילות החיסון כנגדו", אומרת ד"ר דרור.

"המסר לציבור הוא לא להיבהל ובוודאי שכן להתחסן!", היא מדגישה. "גם כאשר ההתאמה בין החיסון לנגיף אינה מושלמת, החיסון עשוי להקנות הגנה חשובה, ובפרט מפני סיבוכים ומחלה קשה". לדבריה, מערכת הבריאות נדרשת להמשיך ולעקוב אחר התפשטות הגרסה ונתוני התחלואה כדי להעריך את משמעותה בפועל, כפי שנעשה באופן שגרתי לאורך השנה וביתר שאת בעונת השפעת.