"עובש גלוי הוא סימן אזהרה, אך רעלנים יכולים להימצא גם במוצר שנראה תקין לחלוטין"

משרד הבריאות הודיע בסוף השבוע האחרון על מספר קריאות להחזרה יזומה (ריקול) של מוצרי פיסטוק, לאחר שנמצאו בהם רמות חריגות של אפלטוקסינים. ההודעה הזאת נמסרה על רקע ריקולים נוספים של מחיות ומוצרי פיסטוק שאירעו בשבועות האחרונים.

גיא פרידמן, טכנולוג מזון בכיר, מסביר כי מקור הריקול הוא איתור האפלאטוקסינים - רעלנים המופרשים על ידי פטריות ושמרים. "המבנה הביולוגי של הפיסטוקים מאפשר לפטריות לחדור בקלות יחסית. הם גדלים באקלים חם ולח שמעודד התפתחות עובש, ורגישים מאוד בשלבי הייבוש והאחסון". לדבריו, הזיהום יכול להתרחש בכל שלב בשרשרת הייצור - מהגידול בשדה לפני הקטיף, דרך הייבוש והאחסון ועד השינוע והעיבוד במפעל. "תנאי חום ולחות לא מבוקרים הם הגורם המרכזי להיווצרות הרעלן".

פרידמן מדגיש כי הבעיה העיקרית היא שמרגע היווצרות האפלטוקסין אין אפשרות להסיר את הזיהום. "אפלטוקסינים עמידים בחימום, קירור והקפאה. בכך הם שונים מחיידקים, שנהרסים במהלך שלבי העיבוד השונים". לדבריו, בניגוד לחיידקים, קלייה או בישול אינם משמידים את הרעלן. עוד הוא מציין כי לא תמיד ניתן לזהות את הבעיה בעין. "עובש גלוי הוא סימן אזהרה, אך רעלנים יכולים להימצא גם במוצר שנראה תקין לחלוטין".

עם זאת, הוא מסביר כי לעתים כמה יבואנים עובדים מול אותו הספק בחו"ל, בייחוד כאשר מדובר בספק שכבר עומד בדרישות כשרות, ולכן אם אצווה מסוימת של יצרן גדול מתגלה כבעייתית, כבר יותר קל לאתר את שאר המוצרים הבעייתיים.

לדבריו, ייתכן שבשוק ישנם מוצרים פגומים אחרים, אך אין בכך בהכרח קשר לריקול הנוכחי. "בהנחה שמשרד הבריאות מעורב, מתבצע מעקב, ודואגים שאצווה מזוהמת תוחזר כולה מהשוק. עצם הריקול מעיד שמערכות המעקב פועלות".

קיימות עדויות לפגיעה בתפקוד מערכת החיסון, ובמינונים גבוהים במיוחד אף לפגיעה חריפה בכבד

ד"ר רוני פרבר, מנהל מערך בריאות הציבור בפמי (שירותי הרפואה מרחוק בישראל), מרצה ויועץ בכיר בתחום בריאות הציבור, מדגיש כי אפלטוקסין B1 מוגדר חומר מסרטן ודאי לבני אדם. "הקשר המשמעותי ביותר הוא לסרטן הכבד", הוא אומר. לדבריו, החשיפה המסוכנת ביותר היא חשיפה כרונית ומתמשכת לאורך זמן. "הבעיה האמיתית ברמת בריאות הציבור היא צריכה שוטפת של מוצר מזוהם לאורך שבועות וחודשים. הסיכון הוא מצטבר וסטטיסטי - לא מיידי".

לדבריו, בנוסף לקשר לסרטן הכבד, קיימות עדויות לפגיעה בתפקוד מערכת החיסון, ובמינונים גבוהים במיוחד אף לפגיעה חריפה בכבד. הוא מדגיש כי ילדים נמצאים בסיכון גבוה יותר בשל משקל גוף נמוך ורגישות גבוהה יותר לרעלנים. גם אנשים עם מחלת כבד כרונית או נשאי הפטיטיס B ו-C נמצאים בסיכון מוגבר, בשל אפקט מצטבר שמעלה משמעותית את הסיכוי לסרטן כבד. צרכנים קבועים של אותם מוצרים לאורך זמן חשופים יותר אף הם.

"אפלטוקסינים הם אינם עניין תאורטי", אומר פרבר. "במדינות ללא פיקוח הדוק מדובר בגורם משמעותי לתחלואה ולתמותה מסרטן כבד". לדבריו, מנגנוני ניטור, שקיפות ואכיפה הם קריטיים.

באשר לציבור, הוא מבהיר כי אם מוצר מופיע ברשימת הריקול - יש להפסיק את צריכתו באופן מיידי ולהחזירו בהתאם להנחיות". לדבריו, מי שצרך מהמוצר ואינו חווה תסמינים אינו צריך להיכנס לפאניקה, שכן הסיכון אינו מיידי אלא מצטבר. "כאשר יש ספק - אין ספק. עדיף לזרוק מאשר לקחת סיכון מיותר".