"סיטואציה מכווצת": הן עברו לידות וצברו ניסיון חיים - ועדיין הבדיקה הגינקולוגית גורמת לנשים אי-נוחות ומבוכה
הגינקולוג שהעיר למטופלת על המשקל שלה, זה שנזף באחרת על החלטה שקיבלה בנוגע להפסקת היריון ובדיקה שגרתית שהפכה ממושכת ולא נעימה: נשים מספרות על ההערות והרגעים שגרמו להן לתסכול ואי-נוחות, בזמן בדיקה אינטימית כשהן שרועות על מיטת הטיפולים. פסיכולוגית: "בדיקה או טיפול גינקולוגי מחייבים התנהלות רגישה, קשובה וזהירה. על הרופא להסביר ולהכין את המטופלת לבדיקה"


בדיקה גינקולוגית היא אחת הבדיקות החשובות והשגרתיות ביותר בחייהן של נשים, אלא שרבות מהן מעידות על תחושת אי-נוחות ומבוכה של ממש. נשים ששוחחו עם mako בריאות מדברות בגילוי לב על רגעים כאלה. המכנה המשותף לכולן הוא התחושה שבאותו רגע, כשהן ממילא חשופות ופגיעות, היה להן קשה להגיב למה שחוו.
לפי התיאורים שלהן, עצם החשיפה, התנוחה והעובדה שמישהו בוחן אזור אינטימי בגוף עלולות לעורר מבוכה ואי־נוחות – ולעתים דווקא הערה שנאמרת במהלך הבדיקה או שיחה שמתנהלת בזמן הלא נכון הופכות את הסיטואציה לקשה עוד יותר.
"היד שלו רעדה במהלך הבדיקה"
ד', אמא לשלושה באמצע שנות ה־40 לחייה, עברה כבר שלוש לידות ואין-ספור בדיקות גינקולוגיות. ובכל זאת, היא מספרת שבכל פעם מחדש היא מרגישה כיווץ ואי־נוחות. "יש לי גינקולוג חדש שהוא אדם מאוד חביב וגם מקצועי, אבל גם מעט מבוגר", היא מספרת. "בבדיקה האחרונה הוא הכניס את המתמר לצורך בדיקה שגרתית והמשיך לשוחח איתי תוך כדי. במהלך הבדיקה היד שלו רעדה, ולכן גם המתמר זז במשך דקות ארוכות. זו סיטואציה כל כך לא נעימה ומכווצת, את לא ממש יודעת מה להגיד. זה היה מאוד לא פשוט – ואני אישה מנוסה שעברה דברים".

"הוא נתן לי תחושה לא נעימה"
גם יסמין (שם בדוי), בת 45 מאזור תל אביב, הרגישה מבוכה של ממש בבדיקה הגינקולוגית האחרונה שעברה – בעיקר בגלל הדברים שנאמרו לה במהלכה. "סיפרתי לרופא שהשתמשתי בכדור להפסקת היריון, ותוך שהוא מציץ לי בנרתיק הוא אומר לי: 'זה ממש חוסר אחריות. אני לא אמרתי לך לעשות את זה'. הוא אמר את זה בטון מאוד זעוף ולא נעים ונתן לי תחושה לא נעימה, במקום להסביר בנועם מדוע ההחלטה לא הייתה נכונה. בכלל, אני חושבת שאין מקום לשוחח עם מטופלת בזמן הבדיקה אלא אם זה כדי להסביר לה על הבדיקה או להרגיע אותה".
"אני רואה שאת מתעקשת להגיע ל-100 קילו"
גם נועה, בת 35, זוכרת היטב הערה שקיבלה במהלך בדיקה שגרתית בהיריון. "הגינקולוג בחן לי את צוואר הרחם ואמר לי בפנים בציניות: 'אני רואה שאת מתעקשת להגיע למשקל של מאה קילו, הא?'". העובדה שההערה נאמרה בזמן הבדיקה, כשהיא נמצאת בתנוחה חשופה ופגיעה, היא שהפכה אותה מבחינתה למביכה במיוחד. "הרגשתי פשוט מושפלת, מרוב הלם לא הצלחתי לענות. אחר כך חשבתי לעצמי - מה זה עניינו כמה אני שוקלת בכלל, ואם יש לו משהו ענייני להעיר לי אז למה הוא פונה אליי בצורה כל כך מביכה?".
כשיונית, 31, הייתה בשבוע ה־35 להיריון, היא התקשתה להרפות במהלך בדיקה וגינקולוגית. לדבריה, הרופא אמר שאל אותה מה יהיה - אם היא מתקשה להתמודד עם מטוש, כיצד תוכל להתמודד עם לידה?

"כאשר הפרוצדורה חודרנית, היא הופכת טעונה עוד יותר"
ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית מאוניברסיטת תל אביב, מסבירה כי האינטראקציה של רופא-חולה משלבת לעתים קרובות תחושת מצוקה וחוסר ודאות של המטופל, שחושש לבריאותו, עם מידה רבה של אינטימיות כפויה עם מי שהוא לרוב אדם זר. "כאשר הפרוצדורה חודרנית, היא הופכת טעונה עוד יותר. לא תמיד קל לרופא להבין את גודל הפגיעות ואת עומק החרדה מול מה שהוא עשוי לראות כשגרת עבודה יומית. מאחר שהן מתרחשות בצומת בין הגופני לנפשי, בדיקה או טיפול גינקולוגי מחייבים התנהלות רגישה, קשובה וזהירה. על הרופא להסביר, להכין את המטופלת לסדר הפעולות, ולהקפיד לקבל הסכמה ואישור לפני כל שלב ושלב. במצב כזה מילה או מחווה מקבלים משנה משמעות, וחשוב שהרופא ינצל זאת לטובה - לחיזוק ועידוד, ולא חלילה לגרימת נזק למטופלות".
למטופלות היא מציעה להשקיע מאמץ בבחירת גינקולוג או גינקולוגית בעלי המלצות, ולנסות לשמור על רצף טיפולי. "כדאי להגיע לבדיקה עם אדם שיוכל לגבות ולסייע במצב רגיש, שבו פערי הכוחות נחווים כמשתקים ומקשים לסרב לבדיקה או להתבטאות פוגעת. במקרה שיש רקע טראומטי, כדאי לשתף את הרופא מראש, כדי להבטיח עדינות מרבית או לזהות דגלים אדומים שיאפשרו לעזוב לפני הבדיקה עצמה".

ומה אומר החוק?
עו"ד גלעד גנזבורג, המתמחה ברשלנות רפואית, מציין את חוק זכויות החולה, תשנ”ו–1996, המעגן את זכות המטופלת לטיפול תוך שמירה על כבודה ופרטיותה, לקבלת מידע ולהסכמה מדעת. "עקרונות אלה חלים כמובן גם על בדיקה גינקולוגית. מגילת זכויות המטופל מטעם משרד הבריאות מדגישה את הזכות לטיפול מקצועי ואנושי, ללא אפליה ותוך שמירה על כבוד ופרטיות. גם האמנה לבדיקה גינקולוגית שפרסם האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בשנת 2018, קובעת כי יש להימנע מהערות אישיות או שיפוטיות, להסביר למטופלת מראש מה צפוי במהלך הבדיקה ולקבל את הסכמתה. זכותה של המטופלת להתריע על כאב או אי־נוחות ולבקש להפסיק את הבדיקה בכל עת".