"כל הצד השמאלי של הפנים של אמא התעקם, תזניקו מהר אמבולנס!"

יעל דורנבוסט, בת 52 מקריית מלאכי הייתה עם בעלה ושתי הבנות שלהם בהופעה באשדוד, ולפתע החלה לחוש חולשה ונימול ברגליים, עד כדי קושי ללכת. הבנות שלהם, תאומות, צלצלו מיד למוקד החירום 101 של במד"א, וסיפרו בבהלה: "כל הצד השמאלי של הפנים של אמא שלנו התעקם, תזניקו מהר אמבולנס!". דקות לאחר מכן הגיעה ניידת החירום. הצוות שבה כבר הבין כי מדובר באירוע מוחי.

דורנבוסט פונתה לבית החולים במהירות כשהיא בהכרה מלאה אולם מבולבלת. "ביחס למצב שהיינו בו, הדרך לבית החולים הייתה קצת משעשעת, כי מצד אחד ידענו שאמא במצב לא טוב וגם ראינו את הסימנים הברורים לכך, אבל מצד שני, היא לא הפסיקה לדבר על כמה שהיא רוצה גלידה. היא אפילו לא הבינה מה היא עוברת. זה עזר לנו להירגע. אנחנו לא רגילות לראות את אמא כל כך מבולבלת וזה היה לא קל", שחזרה בתה של יעל, מאי.

ירין גזית, חובש בכיר שהגיע למקום ביחד עם חובשת רפואת חירום זיו סונגו ומתנדבות נוער, ומגישות העזרה הראשונה אלינור בלוך ותהל קינן בן חמו, מוסיף: "שהגענו ובדקנו את יעל לא היה אפשר להתעלם מהשפתיים ומהפנים שהתעקמו ומהקושי שלה ללכת - סימנים שיכולים להצביע על אירוע מוחי, ולכן לא לוקחים סיכון וישר מחייגים 101 למד"א, כפי שבנותיה עשו". לדבריו, שבץ מוחי עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למטופל, וזיהוי מוקדם וטיפול מתאים הם אלו שיכולים לצמצם ואף למנוע את הנזק, ולכן חשוב לפעול במהירות מרגע הופעת הסימנים.

במשך תקופה ארוכה יעל הייתה מאושפזת בבית החולים עד שעברה לשיקום ארוך. בהמשך, היא גם נפגשה עם צוות מד"א שהציל את חייה. "הדבר האחרון שאני זוכרת הוא שבסוף ההופעה היה לי קושי ללכת ומאז רק את בית החולים", משחזרת יעל, שהייתה אמורה אחרי אותו מופע ללכת לאכול גלידה עם משפחתה, כפי שהם תמיד עושים. "אני גאה בתאומות שלי שידעו והכירו את הסימנים וקראו להם במהירות לעזרה - הידע הזה הוא משהו בסיסי ומציל חיים שכל אחד צריך לדעת". לצוות מד"א שהגיע מיד והעניק לה טיפול, היא אומרת: "תודה לכם שהגעתם ופעלתם בצורה מקצועית כדי שאקבל את הטיפול שהציל את חיי".

"שבץ מוחי - מצב חירום שהשלכותיו תלויות בזמן"

במגן דוד אדום מפרסמים כי מ-29.10 של השנה שעברה ועד היום, חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו לבתי החולים ברחבי הארץ 13,331 מטופלים עם חשד לאירוע מוחי, שממוצע גילם הוא 72.

כדי לבחון את החשיבות בפינוי באמצעות אמבולנס בקרב מטופלים עם חשד לשבץ מוחי, בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון בנגב והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, מד"א ביצעו מחקר להשוואה בין מטופלים שהגיעו עצמאית לבית החולים לבין מטופלים שהגיעו עם אמבולנס לבית החולים. מהנתונים עולה כי באשר למטופלים שהגיעו באמבולנס, הזמן החציוני (בין קבלת הקריאה במד"א, הטיפול הראשוני, הפינוי לבית החולים ועד להגעה לבדיקת CT), עמד על 42 דקות. זאת לעומת מטופלים שהגיעו עצמאית והזמן החציוני שלהם עמד על שעה ו-51 דקות.

סמנכ"ל רפואה ושירותי הדם במד"א ד"ר רפאל סטרוגו, מסביר על זיהוי הסימנים לשבץ מוחי: "ניתן לזכור את הסימנים האופייניים לאירוע מוחי לפי ראשי התיבות יח"ד: י-דיים - חולשה בידיים או ברגליים, ח-יוך - שפה שמוטה או אי-סימטריה בפנים וד-יבור - דיבור לא ברור או בעיות בהבנה של המטופל כשמדברים אליו". 

בנוסף, הוא מסביר כי ייתכנו גם סימנים כמו בעיות הליכה, סחרחורת פתאומית, אובדן שיווי משקל או חוסר בקואורדינציה, חוסר תחושה פתאומי בפנים, ביד או ברגל, בדרך כלל בצד אחד של הגוף, קושי או בעיה בראייה בעין אחת או בשתיהן, או אישונים לא שווים, כאב ראש פתאומי חמור וקושי בבליעה.

"ברגע שעולה חשד לאירוע מוחי, יש לחייג מיד למוקד החירום 101 של מגן דוד אדום ולהזעיק צוות מד"א, יש להושיב את המטופל במנוחה וחשוב לזכור את הזמן האחרון שבו החולה התנהג כבשגרה או את הופעת הסימנים והסימפטומים להמשך הטיפול בבית החולים. אם יינתן טיפול תרופתי מוקדם ככל האפשר מרגע הופעת הסימנים, הוא עשוי להעלות את סיכויי ההחלמה ויכול להפחית נכות בטווח הארוך".

לדברי סטרוגו, "שבץ מוחי הוא מצב חירום רפואי שהשלכותיו תלויות בזמן. זיהוי השבץ ומתן טיפול רפואי במהירות, משפיעים באופן דרסטי על תוחלת ואיכות החיים של המטופל".