פחד מנחשים, או בשמו הרשמי אופידיופוביה, הוא אחת הפוביות הנפוצות ביותר שיש. על פי הערכות כשליש מהילדים מפחדים מנחשים זאת למרות שרובם גרים באזורים נטולי נחשים לחלוטין והמינים הארסיים הם נדירים ביותר.

אלה שיש להם פוביה מנחשים עלולים להתחיל לרעוד, לבכות או לחוות קשיי נשימה במקרה שהם רואים נחש. בעוד החוקרים ממשיכים לחקור את הסיבות לאופידיופוביה, התפרסמו בשנים האחרונות מספר הסברים מדעיים שעושיים לספק תמונה, גם אם חלקית, לתגובה הפיזית החזקה שמתעוררת ממפגש עם נחשים.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

מה ההבדל בין פוביה לפחד ואיך מטפלים בה?

פחד טבעי מגיל אפס

מחקר משנת 2017 בדק את התגובות של תינוקות בני שישה חודשים כשהראו להם תמונות של נחשים על רקע לבן. התינוקות הגיבו באופן עקבי לתמונות עם אישונים גדולים בהרבה ביחס לתמונות של פרחים או דגים. השינוי בגודל האישון מסמל את ההפעלה של המערכת הנוראדרנרגית, האזור במוח שמטפל במתח, מה שמראה שהתינוקות היו במצב של עוררות פיזיולוגית מוגברת בזמן שהם הסתכלו על התמונה של הנחשים.

לדברי החוקרים, הגירוי המוגבר בתגובה לתמונות של נחשים הצביע על "מוכנות מפותחת לפיתוח פחד מאיום בסיסי כמו זה". בשיחה עם נשיונל ג'יאוגרפיק על המחקר, הסבירה החוקרת הראשית סטפני הוהל שהגירוי המולד הזה שנמצא אצל תינוקות מצביע על 40 מיליון עד 60 מיליון שנים של אבולוציה אנושית שהתרחשה לצד נחשים ועכבישים מסוכנים. פרק הזמן הארוך הזה של בני אדם ונחשים שחיו והתפתחו יחד ייצר את הפחד במטרה לשמש כמנגנון הגנה.

ההסבר האבולוציוני מצליח לתאר מדוע יש לנו נטייה טבעית לפחד מבעלי חיים מסוכנים כמו נחשים. אבל אם פשוט נולדנו עם החרדה הזו, מה עם אנשים שמגדלים נחשים כחיות מחמד ומשתעשעים איתם באופן חופשי ללא טיפת פחד? פוביה מנחשים, למרות שהיא נפוצה, אינה אוניברסלית.

מה לעשות ולא לעשות במקרה של הכשה?

שילוב של למידה מהמבוגרים

בשנים האחרונות, חוקרים הציעו תיאוריה אבולוציונית מעודנת יותר כדי להבין את הפער הזה. בהתבסס על ממצאים של מחקר נוסף משנת 2018, לתינוקות יש הטיה תפיסתית מפותחת לזיהוי נחש כאיום ולשייך אותו לרגש של פחד. עם זאת, תינוקות אינם מזהים אוטומטית את הנחשים כמסוכנים - הם מותנים לעשות זאת על ידי ראיית התגובות של מבוגרים סביבם או על ידי יצירת קשר בין נחש לגירוי לא נעים כמו צרחה. במילים אחרות, תינוק לומד דרך הסביבה שהוא "אמור" להגיב בפחד לנחשים.

מעניין לציין כי מחקר זה מצביע על כך שלתינוקות אין את אותה נטייה אינסטינקטיבית לזהות במהירות יצורים אחרים שעלולים מאיימים, כמו כרישים או מכרסמים. ייתכן שהסיבה לכך היא שבני אדם חיו לצד נחשים ועכבישים הרבה יותר זמן מאשר רבים מבעלי החיים המסוכנים של ימינו: "הפחד מנחשים עשוי להיות מקורו באבולוציה של היונקים כאשר איומים כאלה היו נפוצים ואיומים חוזרים על ההישרדות", מציין מחבר המחקר. 

חשוב גם לזכור בהקשר הזה את השימוש ה"יעיל" של הנחשים. נחשים עוזרים לבני האדם במגוון דרכים, הם ממלאים תפקיד אינטגרלי במערכת האקולוגית, מסייעים  לשמור על מכרסמים נושאי מחלות ומספקים שיטת הדברה טבעית וידידותית לסביבה.